קראתי ברצף את שני ספריה של פיליפה גריגורי – "בת בולין האחרת" ובעקבותיו את "השוטה מחצר המלוכה". מאחר וסיגנונם של שני הספרים נכתב באופן דומה מאוד וכך גם סמיכות התקופות וקרבת גיבוריהם, מצאתי לנכון לחבר ביקורת לשני הספרים כאחד.

הספר "בת בולין האחרת" מתמקד בתקופת חייו של הנרי השמיני - הססגוני והמעניין מבין כל מלכי אנגליה לדורותיהם, ומביא את סיפורן של שתי האחיות לבית בולין שפעלו בשליחות ראשי משפחתן בניסיון לכבוש יעדים פוליטיים, כשהיעד המרכזי הוא לתפוס אחיזה באופן כזה או אחר בכס המלוכה. למימוש המטרה מגויסות הבנות מרי ואן כל אחת בתורה לשמש ככלי שרת לניצול תסכוליו של המלך הנרי על אי הצלחת אשתו ללדת יורש לכיסאו, כמו גם רתימת שאר גחמותיו של המלך וניצולן להשגת היעד.

הסיפור מביא את עלייתה ונפילתה של משפחת בולין מנקודת מבטה של מרי לבית בולין, אחותה של אן בולין. מתואר בו צידם הפיקנטי של חיי הנרי השמיני, המלך הנהנתן אוהב החיים והתענוגות. לכל אלה מתלווה הפוליטיקה של הימים ההם והתככים שנבעו ממנה. מסתבר שמאז ומעולם התככים הם תככים הם תככים, אלא שבימים קדומים מאלה שלנו, התשלום לכישלון בתחום הזה היה בקיפוד ראש של ממש, ולא כמו בימינו כשקיפוד הראש הפוליטי, אף שהוא נעשה בפומבי, משאיר את נושאו בחיים וגם משאיר אותו מתוגמל כלכלית שכן יש מי שמשלם בעבור זה. מי? תסתכלו במראה.

הספר האחר, "השוטה מבית המלוכה", מביא את סיפורה של חנה היהודייה בסתר שנמלטת עם אביה ממשפט האינקוויזיציה בספרד, כשהם מותירים מאחריהם את מוקדי האש הקתוליים שעל אחד מהם הובערה אימה של חנה באשמת קיום יהדות מוסתרת מאונס. שילוב של דמיון, אינטואיציה ויכולת ניחוש המתגלים בה באופן לא צפוי, מביאים את חנה והיא עדיין נערה, לשרת את מרי אשת הדמים, בתו הבכירה של הנרי השמיני. חנה מתמנה לכאורה לתפקיד שוטה בחצר הנסיכה מרי, ובפועל כמרגלת פוליטית. על אף שהתפקיד הרשמי הוא זניח, הרי שבכל זאת הוא מעמיד אותה בעמדת מפתח המשרתת את טובתם של אצילים חורשי מזימות פוליטיות.

הסיפור מביא את נפתולי חייה בחצר ומתאר דרכה את המאבקים הסמויים בעיקרם בין מרי ואליזבת אחותה למחצה, על כס המלוכה. סיפור העליות והמורדות של השתיים במעמדן, המלווים תדירות בחילופי נאמנויות, ובתוך כך גם העליות והמורדות בחייה של חנה עצמה, המתגלה כאשה בעלת תושייה ויוזמה החוצה את הזמנים הקשים באומץ אך מתגלה גם כחסרת אחריות במידה לא קטנה. הספר מסתיים עם מותה של מרי, עלייתה של אליזבת על כס המלוכה וצאתה של חנה לדרך עצמאית.

בשני הספרים נכתבו העלילות כשמרכיביהן העיקרים מתבססים על עובדות היסטוריות ידועות ומתועדות. מסביבן של עובדות אלה נאספו ונארגו החוטים המקשרים בין הדמויות האמתיות ובין אלה הדמיוניות כמיטב כישרונה של הסופרת. כך נוצר לו סיפור מתמשך שפוצל לשניים וכולל בתוכו את כל המרכיבים הנחוצים לשני הספרים כדי שיהיה בהם כדי להנות ואף לדעת. להנות מהסגנון ולדעת את העבר, במיוחד כשהעלילה מתקיימת בתקופה שכה מעניינת כל חובב היסטוריה בכלל, ואת זו האנגלית בפרט,

מהאמור למעלה ניתן להסביר את סיבת הנאתי מקריאתם של שני הספרים. על כך אפשר להוסיף שיתכן ובתת ההכרה תרמה להנאה גם העובדה שכמו שאר בני דורי נטולי הטלביזייה והמחשב, גדלנו על סיפורי האגדות על נסיכות ופיות, נסיכים ומכשפות שצמחו על רקע התקופות הללו וחידדו את ההבדל בין הטוב לרע. אותם סיפורים שאהבנו ותמיד הביאו עימם את הסיום המבטיח במעורפל שיתכן ויהיה המשך לאגדה: "...... מאז ועד עצם היום הזה".

אוסיף גם שהדבר שהבטיח את ההנאה בהיבט ההסטורי, הוא גם זה שיצר את גבולותיה של ההנאה. ההצמדות לדמויות ההסטוריות ולעובדות הידועות, היה בו כדי לתחום את גבולותיה הספרותיים של העלילה ולמנוע בכך מהמחברת "חריגה יצירתית" מגבולות אלה, כך לפחות בספרה "בת בולין האחרת".

הספר "שוטה מחצר המלוכה" כתוב מנקודת מבט שונה במעט ולכן נטלה לעצמה המחברת חרות רבה יותר. הדמות המספרת באה מחוץ למעגל הטבעי המורם מעם של חצר המלוכה ולכן ניבנה עבורה סיפור משלה החורג מאותן גבולות להם הגבילה את עצמה הסופרת בספרה הקודם.

עם כל האמור למעלה אם אני צריך לבחור את הדרוג הראוי הרי שאני מוצא את עצמי מתקשה לעשות זאת. שלושה כוכבים הם מעטים מידי וארבעה חורגים מהנכון לעשות. מבין השניים אהבתי יותר את "בת בולין האחרת", שדיבר אלי יותר. זו גם הסיבה שבחרתי בחצרו באתר סימנייה כדי להציג בפניכם את דבריי אלה. את הכוכבים אחלק לפי ההעדפה הזו.

סיפורה הארוך מאוד מאוד של אן בולין. אישתו של הנרי ה 8 לזמן קצרצר...
נסיבות עלייתה לשלטון (המילה נסיבות יכולה לבלבל כאילו הדברים פשוט קרו אבל היא גרמה להם לקרות) וכל הרקע המשפחתי שלה מתואר מפיה של אחותה הקטנה שגם לזמן מסויים חלקה מיטה עם המלך.

הסיפור עצמו מעניין אבל אני לא בטוחה שזאת הדרך הטובה ביותר לספר אותו.
לטעמי הוא נמרח על יותר מידי עמודים ומתאר המון תפל במקום את העיקר.
יש פה לפחות מאתיים עמודים מיותרים לחלוטין ורק בגלל שהספר כתוב באופן קריא וזורם לחלוטין אתה מעביר אותם אבל אחרת אפשר היה להישבר בקלות.
אין הצדקה לכזה אורך של ספר מבחינת העלילה שלו.
כמו כן אין חלוקה שווה של עמודים בספר לעלילה.
כלומר עשרות עמודים מתארים באופן משמים את חיי החצר ועוד מסיבה ועוד ריקוד ועוד ארוחה אבל מצד שני בעשרה עמודים האחרונים קורה כל כך הרבה והסופרת רצה בסיפור.
כאילו נמאס לה כבר ואז מהר מהר היא מספרת מה קרה לו ומה קרה לה ובום טראח נגמר הספר.
אולי אם לא היו כל כך הרבה עמודים מיותרים לפני זה זה היה פחות בולט.

המלצה אחת בכל זאת לי אליכם: קיראו את הספרים של פליפה גרגורי לפי הספר שבו הם נכתבו!!
אני קראתי קודם את "השוטה מחצר המלוכה" ועכשיו אחרי כמעט שנה את זה וחבל. נכון שעל פניו אין קשר בין הספרים אבל עדיין אם הייתי קוראת את "בת בולין האחרת" לפני הייתי מבינה יותר טוב את הרקע של "השוטה מחצר המלוכה".

למרות שאת הספר הזה דירגתי כ"בסדר" בלבד אני עדיין אמשיך לספר הבא כי הנושא עדיין מעניין אותי. מהבחינה הזאת הספר עשה את העבודה כנראה.

הספר "בת בולין האחרת" מספר את סיפורה של מרי בולין ואת סיפורם של הקרובים אליה בחצר המלכות האנגלית במאה ה-16.
הספר , המסופר מנקודת מבטה של מרי , מגולל את התככים והשאיפות בחצר המלכות.

מרי בולין , בת לאחת המשפחות החשובות בממלכה הבריטית , הופכת לבבת עינו של הנרי השמיני . משפחתה , ובראשה דודה רודף הבצע , נחושים בדעתם להגביר את כוחם ושליטתם באנגליה , וכתוצאה מכך עושים הכל כדי לגרום למרי להפוך למלכת אנגליה .
הנרי , אשר נשוי כבר שנים מספר לקתרינה מאראגון נחוש בדעתו להוליד יורש זכר חוקי אשר ירוש את הכס .
מכוון שקתרינה הביאה לו תינוקת חיה אחת בלבד (הידועה בשמה Bloody Marry), מטרתה העיקרית של משפחת בולין היא לגרום למרי להוליד להנרי יורש זכר.

מרי נכנסת להריון פעמיים מהנרי , אך זה מתחיל להתעניין באחותה אן . האחות השתלטנית מקבלת את מירב צומת הלב , ובעזרת תכסיסים אותם למדה בחצר המלכות הצרפתית , וחוצפתה הרבה היא כובשת את ליבו של הנרי .


הספר הוא רומן היסטורי מרהיב אשר כבר מעמודיו הראשונים ניתן להרגיש כל פרט בחצר המלכות של המלך הנרי ה-8 .
התלבושות המפוארות , מסכות השעשועים , הטקסים , המנהגים - את כולן מתארת פיליפה גרגורי בצורה היחודית לה .
הופתעתי לגלות על היריבות והקנאה השוררת בחצר המלכות , את העובדה שהמלך הנרי , מנהיגה של אנגליה הוא בן אדם שאני לא הייתי מפקידה בידיו את האחריות על ארוחת הצהריים שלי . הוא בן אדם שטלתן ופרנואיד , שאם דבר אחד אינו לקורת רוחו הוא מסוגל להפוך עולמות - בדיוק כמו אן בולין .

היתרון הגדול בספר הזה הוא שפיליפה דואגת לדבוק בעובדות ההסטוריות , והוא משמש כמקור ידע מצוין למי שהתקופה מעניינת אותו .

אתוודה מעומק הלב שבקריאה ראשונה הספר לא דיבר אלי למרות הביקורות הנפלאות שנכתבו בשיבחו, התחלתי לקרוא בדפיו הראשונים ,נטשתי אותו והייתי בדרכי להחזירו לספריה...ואז החלטתי לקרוא בו בשנית,והפעם נכבשתי בקסמו,
ועדיין חותמו מהדהד בקרבי.
ווואוו...ספר אדיר,כובש ומרשים ,מלא טרגדיות, תהפוכות,מזימות,אהבות,תככנות ובגידות בחצר המלוכה.
הספר כתוב בשפה יפה, עשירה ומובנת.
הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיה של מרי בולין שהיא בת בולין האחרת.
מאחלת קריאה מהנה לכולם.

ובכן את הספר הזה קראתי כשאני כמובן יודעת את סופו, ספוילר אלק. זו חוויה לא קלה שגם השפיעה על התפיסה שלי את הארועים.

הסיפור מסופר מנקודת מבטה של אחותה של אן בולין, שתיהן בנות למשפחה מכובדת אך מושחתת באנגליה של המאה ה-16, הימים כידוע ימי מלכותו של הנרי השמיני שמתחיל להתבגר ולהשמין תוך נישואי התועלת שלו לקתרין מארגון, ספרד.
נראה שכל יעודה של משפחת הווארד, צד האם במשפחת בולין, בהנהגת הדוד המכובד זה להתקרב לבית המלוכה על ידי הקרבת בנות הווארד-בולין למיטתו של המלך עם הרבה תקווה שיולידו לו יורש. והמלך הזה שכל מעייניו נתונים לציד ונשים, וכל המרבה הרי זה משובח, מוכן להקריב את אשתו המסורה זה 20 שנה ואת קשרי הדת עם האפיפיור למען ספק את תאוותיו.

אין צורך לספר את כל הסיפור הידוע על המלך שדרש באובססיביות מנשותיו יורש זכר ושחש שכל הכוח שבעולם מצוי בידיו לעשות ככל העולה על רוחו כולל הרג של כל מי שסר חינו בעיניו, אך ניתן לספר שאן בולין שבסופו של דבר היא גיבורת הסיפור מצטיירת כבחורה פקחית, נחושה עד בלי די, ולמען מטרתה מוכנה לדרוך על גויות ולרמוס בעיקר את אחותה שהיתה פילגשו של המלך כמה שנים בתחילה.

אן בולין לא עוררה בי חיבה גדולה אליה לאורך שלושה רבעים מהספר, אך ברבע האחרון למרות הכל ובגלל שידעתי את הסוף הבלתי נמנע, התחלתי להצטמרר ואף לחוש חמלה כלפיה.

אל דאגה זה לא ספר הסטוריה אלא ספר כיפי לקריאה

ספוילרים
הספר ״בת בולין האחרת״ מאת פיליפה גרגורי מגולל את הסיפור הידוע על השפעתה של אן בולין על הנרי השמיני מנקודת מבט חדשה שעוד לא נכתבה ברומנים היסטוריים- אחותה של אן, מרי בולין.
הספר כתוב בצורה מעולה וקולחת- מאוד אופייני לסופרת שיודעת ליצור סיפור טוב ולעניין את הקורא.
הבעיה היחידה שלי עם הספר היא העובדה שהוא לא לגמרי מדויק:
1) רוב החוקרים למשל טוענים כיום שמרי היא האחות הגדולה ולא אן, כפי שמוצג בספר.
2) מרי לא הייתה תמימה כמו שהיא כתובה- לפני שהיא הגיעה לחצר המלכות של הנרי השמיני, היא הייתה הפילגש של המלך הצרפתי פרנסואה הראשון.
3) אן לא אימצה את בנה של מרי, הנרי, היא קיבלה עליו חסות מהמלך כדי לשלוח אותו למורים טובים ולדאוג לו לחינוך טוב- מה שהיה מאוד מקובל באותה תקופה.
ומבחינתי הכי חשוב- 4) אן מוצגת כאישה רעה וקשה עם מעט מאוד אנושיות. לדמות בספר יש קשר מועט לאן בולין האמיתית מלבד כמה קווי דמיון. אן לא ניסתה ״לגנוב״ את הנרי ממרי, כאשר הנרי התעניין בה היא סירבה להיות הפילגש של המלך ולהרוס את המוניטין שלה. היא כנראה מעולם לא העלתה על דעתה בהתחלה שהמלך יציע לה להתחתן איתו.

יש עוד כמה אי דיוקים, אבל למרות כל זה נתתי לספר 4 כוכבים, בגלל שגרגורי מצליחה לרתק את הקוראים לסיפור ולאנשים האמיתיים מאחוריו בצורה שלא הרבה סופרים הצליחו.

את הספר קראתי בעקבות צפייה בסידרה ''מלכת ספרד'' קתרין מאראגון, מאוד הסתקרנתי לגבי סיפורם של האחיות בולין, האחיות שהיו מקור ההשפעה של אנגליה, ואחת מהן הייתה למעשה למלכה אן שסופה הוא מר ומוציאים אותה להורג בגלל שקיימה יחסי ניאוף עם כמה בחורים מהארמון כדי שיהיה לה בן זכר כי לא הצליחה להביא בן זכר, מאוד עניין אותי הסיפור ההיסטורי. הסתקרנתי מאוד, לכן קראתי את הספר, קראתי אותו אחרי יומיים בשקיקה, היה מסקרן ומותח למרות שחלק מהפרטים הומצאו בידי הסופרת. כמו למשל ג'ורג אחיהם של האחיות הוא למעשה הומו, והוא מסתיר זאת באמצעות אחיותיו, או היחסים המיניים בינו לבין אן( שהם בכלל אחים) אין הוכחה על כך שהם ניהלו רומן, רק מראית עין. ועוד סיפורים שונים שאני לא בטוחה שהם היו בסיפור ההיסטורי האמיתי, היה מעניין כיף לתקופה הזאת, לקרוא ספר היסטורי ומרתק, אין ספק שאקרא ספרים אחרים שלה.

היפה ביותר של פליפה. היא נותנת הרגשה שהייתי שם, התיאורים של הארמון, הגינה והשטיחים על הקירות. אפילו הפלרטוט עם העניים. כוחה של אן על מלך רב עצמה ואידיוט גרם לי לצחוק, הספר מהנה, מלא בתככים, מזימות וקנאת אחיות. מומלץ.

רומן היסטורי יפהפה. חצרו של הנרי השמיני, מלך אנגליה, בשנת 1521, היא חצר של מלך יפה תואר, נאה, גבוה, צעיר בן 30 הנשוי למלכתו קתרין, לשעבר הנסיכה הספרדית. קתרין בת ה- 36, ילדה להנרי רק בת אחת ששרדה, רוב הריונותיה האחרים הסתיימו בהפלה ובן חלוש שנולד להם מת לאחר חודשים ספורים. המלך מתוסכל ומוכרח להשיג לו יורש זכר להבטחת המלוכה. התסכול מקתרין וההוללות של המך מביאים אותו להשתעשע ולהתאהב בנשים אחרות. בתחילה הוא בוחר כפילגש את מרי בולין, צעירה בת 14 הנשואה ללורד קארי מפמליית המלך, בת למשפחת הווארד המכובדת שמשרתת כגבירת שרת בפמליית המלכה קתרין. מהקשר מרי יולדת בת, ואח"כ גם בן אבל המלך הנשוי לקתרין לא יכול להפכו ליורשו ולאט לאט מואס במרי. בשלב זה מכניסה משפחת הווארד את אן בולין, אחותה הבוגרת מעט של מרי, רווקה ושנונה, תככנית ועזת מצח, למירוץ כדי לצוד את המלך. בעזרת סודות שמוסרת לה מרי למלך אין סיכוי ואן מפילה אותו ברשתה. היא מהמרת בגדול ולא מרשה למלך לממש את אהבתו לה בתקווה שכך ישתכנע יותר לפעול לביטול נישואיו לקתרין כדי לשאתה לאשה ולמנותה למלכת אנגליה. המלך כבר בן 35 והוא חייב יורש מה שמניע אותו לבסוף לגמור את המהלך ולשאת את אן. מרי נשארת בת בולין האחרת ואילו אחותה היא מלכה רודנית שלא מכִֹּירה טובה לאיש. אך אן מגלה כי גם לאחר שהגיע אל המלוכה היא רחוקה מהנחלה מהשקט ומהבטחה. ואילו מרי מגלה יתרונות בהתרחקות מחיי הארמון ומהיותה אחת מנשות השרת בפמליית המלכה.