אז זה לא כפר ויתקין, זה כפר ותיקין. עוד ספר בסדרה האיכותית והמוקפדת מאוד של ספרות מקור מבית הוצאת "תשע נשמות" המשובחת והאהובה עליי. הספר יפהפה, מעוצב ע"י חואנה קפולטו, שמכניסה שפה עיצובית ברורה וייחודית לספרי ההוצאה, כי ספר טוב יכול וצריך להיות גם מעוצב היטב.
זהו ספרה הראשון של רבקה טננבוים-פרצל, לפני הפרטים הביוגרפיים מדובר באישה שמאחוריה ניסיון חיים, וניסיון טיפולי ואקדמי עשיר, וניסיון זה מתבטא ברומן. לא קל לכתוב זיקנה, וגם לא קל לחיות אותה. אולם עם העלייה המשמעותית בתוחלת החיים, הזקנה נוכחת יותר בעולם, בחברה וגם בספרות. בשנים האחרונות נתקלתי במספר רב יותר מבעבר של ספרים על זקנה או שבמרכזם דמויות של זקנים וזקנות, טובים יותר ופחות. ספרים העוסקים בבדידות, ובאובדן הזיכרון, בפרידה אך גם בניצחונות, באהבות מאוחרות, בתובנות מחודשות. לצד גם תת הז'אנר, שאותו ככול הנראה המציאה אגתה כריסטי, ספרי מתח ובילוש שבמרכזם בלש/בלשית מבוגרים, היורשים הגאים של מיס מארפל בעלת המוח המושחז.
אז "כפר ותיקין" עוסק במיזם של ישוב המיועד לזקנים, לא דיור מוגן, ולא בית אבות, קהילה חיה ופועלת שבה כול אחד יוכל לחיות, לתרום ולהיות פעיל כמיטב יכולתו ויכולתה, כמו גם בית עוטף לקשישים סיעודיים לצד אירוח ופעילויות לקהל הרחב. את המיזם הוגה שרון, (אולי בן דמותה של המחברת?) אשר כתב את הדוקטורט שלו על זקנה לאחר ששהה בבית אבות מסורתי בניו יורק, וכעת הוא מנסה להוציא לפועל חלום. שרון שואף ליצור קהילה חדשה וייחודית לגיל המבוגר, שבה ישתכנו ארבעת הזוגות של דודיו, בני הדודים ממשפחת רוזן, אשר אימצו אותו לליבם וחיקם וגידלו אותו לאחר מותם הטראגי של הוריו.
הרומן עוסק בהווה בכפר ותיקין, בעבר הרחוק בסיפור המשפחתי המורכב של בני הדודים, ובעבר הקרוב ביומן העבודה של שרון שנכתב בזמן העבודה והשהייה שלו בבית האבות בניו יורק בגוף ראשון. שלושת העלילות משתלבות יפה, אינן מאולצות ומאירות בצורה מעניינת ומורכבת את דמויות הגיבורים. סודות משפחתיים מתגלים, אכזבות נרשמות, גם הצלחות ותקוות, שינאות וקנאות, תעלומות מהעבר ומההווה, כול מה שמרכיב את הערבוביה הזאת הנקראת אנושות. למרות המגוון הרב של הדמויות, הן עגולות, בנויות היטב, ואינן נופלות לכתיבה סטריאוטיפית. גם דמויות המשנה, שאינן פחות חשובות, כגון סילביה המטפלת, ועקנין אחראי התחזוקה ונועה הפסיכולוגית הן בעלות נפח ומשמעות, בפני עצמן ובתוך הסיפור. למרות התפאורה שאינה נתפסת כאטרקטיבית, כפר ותיקין, אינו סיפור של סוף, ישנם בו סופים אך גם התחלות חדשות, לא מעט שימחה ותקווה וניסיון נועז ומקורי לעצב חזון של סביבת חיים חדשה לגיל הבוגר. אהבתי גם את הציטוטים המגוונים בראש כול פרק, שהיו לדעתי חשובים ומשמעותיים לתוכן. אצטט כאן אחד שאהבתי: "סליחה היא שחרור מוחלט מהתקווה לעבר טוב יותר" (אלקסה יאנג).
לסיכום, עוד הצלחה מבית "תשע נשמות".

הדבר הראשון שאהבתי הספר זה הכריכה המדהימה שמזמינה. הצבע והאיור מאוד מיוחד. גם מכירה את הסופרת דרך הפייסבוק. האמת שאני מודה שבהתחלה עדיין לא מצאתי את עצמי את שבאיזה שלב הצלחתי לראות את עצמי מזדהה עם אחת הדמויות. איך יודעים שספר טוב או נוגע בך?ברגע שאתה מזדהה עם הדמויות. הסיפור מגולל את סיפורה של קהילה של מבוגרים שמקימים קומונה הנקראית כפר ותקין באיזור תל אביב. יש את שרון המנהל מרסל,סילביה ועקנין, תירצה,נועה ושיר ועוד דמויות. גם אהבתי שהספר מחולק לפרקים ולשמות. הדמות שהזדהיתי איתה היא תירצה. זה נכון שהספר הוא מדבר על הגיל השלישי מכיוון שאיני בגיל השלישי, אז קרוב לוודאי שלא הייתי מתחברת. אבל משהו קרה לי בספר הזה . אדם הוא אדם
ומסתבר שבכל גיל אדם יכול להתאהב, להרגיש, לחוות. הסופרת כותבת על אנשים בגילאים מבוגרים. אבל כל אדם יכול להתחבר לרעיון שהיא הביאה איתה לסודות של דמות. דמותה של תירצה קסמה לי גם מפני הרגשת הבדידות שלה וגם מפני שלמרות גילה היא עדיין לא מוותרת על החיים שלה לא מפסיקה להתלבש, להכיר אנשים, להתאהב. והיא הדמות שנמצאת זאת שמוותרת ,זאת שכן רואה את האחר. אני חושבת שכמעט כל הספר האישה בת 83 הזאת נגעה לי ואני לא בת 83 אני בת 32. הספר בעיקר עוסק בהזדמנות לאהבה רומנטית גם בגילאים מבוגרים, כמו הגיל השלישי. ספר נהדר. ויכול לדבר לכל גיל.

היה לי הרבה צפיות לגבי הספר הזה. כמעט בכל מקום ביקורת ספרים, התלהבתי מהתקציר חשבתי סיפור אהבה תל-אביבי על דייטים.
הנושא מאוד משך אותי, אבל התאכזבתי. בלי קשר שהספר הוא ספר מתח. והנושא המרכזי הוא לא אהבתם של אביתר ולארה אלא אנטיתזה. הרגשתי כאילו אני קוראת סיפור שהדמות של אביתר היא עולה על לארה. הרגיש לי שהדיאלוג בינהם מאוד מלאכותי, היה לי משהו חסר שקראתי את הספר, חסרה אותנטיות ולא שיכנע אותי משמעותן של הדמויות. ואולי זה כל העניין בספר שזה אנטיתזה לאהבה. אביתר מכור לסדרות בלשיות ולארה מבקשת מאביתר להתנהג כמו מרטין בעלה יש פה אהבה אבל לא אהבה טוטאלית אלא מן תחליף כזה. יש פה אהבה תלויה בדבר, אין כאן אהבת אמת כלל. איבדתי את עצמי באיזה שלב בספר.

הספר בנוי מסיפורים קצרים, של סופר מוכשר שזהו ספרו הראשון.
הספר בנוי משבעה שערים, בהם שלושים ושישה סיפורים.
כבר מהתחלה התחברתי לכתיבה של אלדד, לקצב, לתנועה ולמשקל של המילים. כל אות, כל מילה, וכל משפט, מרכיבים סיפורים מלאים בדמיון מעורבב במציאות, ולעתים לא ידעתי מה עובר בתוך הראש של הדמויות. בהמשך הספר הסיפורים עוסקים ביחסי גברים נשים, חברות גברית, משפחה, בריאות וחולי.
התחלתי לקרוא את הספר אתמול בבוקר, ואתמול בערב סיימתי לקרוא אותו. לא יכולתי להפסיק לקרוא, מלבד הפסקות קטנות, קראתי והצטערתי שהספר נגמר. שוב תשע נשמות, מביאה ספר מקור חדשני לא מעיק, נותן בריחה מהמציאות הישראלית הקשה, עד לעתים בלתי נסבלת. טוב שיש ספר שגורם לי לאהוב לקרוא, וליהנות מהקריאה מבלי לראות חדשות, אשר בארץ הן תמיד רעות.
חלק מסגנון הכתיבה משלב בין קסם, פנטזיה, ומסתורין.
בספר יש 276 עמודים.
מה עוד אפשר לכתוב, על ספר יחסית קצר, שמביע כל כך הרבה רגש, עוצמה של כתיבה מקורית וחדשנית בנוף ספרי המקור הישראלי.
ספר חדש יצא בחודש האחרון בתשע נשמות של אוריאל קון.
עריכה עבור תשע נשמות: ערן הורוביץ.
לסיכום: ספר מבריק, מלא בהמצאות המשלב בין בני אדם ויחסי הגומלין של האדם הבודד מול העולם הגדול, וכיצד אפשר לעבור את הגבול של המציאות ובעזרת הדמיון לעוף לאן שמתחשק. כל אחד עושה מה בראש שלו, בספר המשוגע הזה.

את הספר החדש של אייל אדר סיימתי לקרוא בכמה שעות. היו קטעים בקריאה שהרגשתי שאני הולך לאיבוד, ולא הבנתי מה קורה. ככל שהעלילה מתקדמת הבנתי את הדמויות הראשיות, גבר ואישה ונסחפתי במסע שלהם.
הגיבור הראשי אביתר מכור לסדרות מתח, יש לו ילד והוא גרוש. בסך הכול הוא מצטייר כדמות חיובית ולא מזיקה אפילו קצת 'חנון'. אבל ברגע שמצטרפת לעלילה הדמות הנשית לארה, לאביתר נפתח הלב, והוא הולך שבי אחריה טס אתה ללונדון למסע בעקבות סדרת מתח טלוויזיונית.
לארה היא דמות מורכת. היא עלתה לארץ כדי לברוח ממרטין הגרוש שלה שגרם לה לפגיעה רגשית. גם כאשר לארה נפגשת עם אביתר נושא השיחה העיקרי הוא מרטין הגרוש.
הספר בנוי כמו שאני אוהב. אביתר ולארה מכירם דרך אתר הכרויות כבר בהתחלה יש להם בעיות תקשורת ומשם הדרך לתהום רצופה כוונות טובות.
ספר הפרוזה הזה עוסק במגוון רחב של נושאים: יחסי מין, יחסים בין גברים לנשים, סדרות טלוויזיה וההתמכרות למסכים, אהבה, חקירה בלשית, ומה קורה כאשר מצפייה בסדרת מתח הופך הצופה לדמות הראשית.
במהלך הספר עובר אביתר מסע תודעתי מסקרן ומבלבל ודמיון ומציאות מתערבבים אצלו. גם לארה היא דמות ספרותית מרתקת קצת פגומה כמו כולנו ולכן גם אנושית.
הספר יצא בתשע נשמות הוצאה לאור של המו"ל אוריאל קון.
הוצאה נהדרת שמוציאה המון ספרים. גם מקור וגם מתורגם.
ספר חדש יצא בחודש האחרון.
עורך הספר: עודד וולקשטיין.
עריכה עבור תשע נשמות: אוריאל קון.
בספר יש 256 עמודים.
לסיכום: ספר שהיה לי כיף לקרוא, של סופר ישראלי. עלילה מעניינת ומקורית מומלץ מאוד לכולם.