היה לי הרבה צפיות לגבי הספר הזה. כמעט בכל מקום ביקורת ספרים, התלהבתי מהתקציר חשבתי סיפור אהבה תל-אביבי על דייטים.
הנושא מאוד משך אותי, אבל התאכזבתי. בלי קשר שהספר הוא ספר מתח. והנושא המרכזי הוא לא אהבתם של אביתר ולארה אלא אנטיתזה. הרגשתי כאילו אני קוראת סיפור שהדמות של אביתר היא עולה על לארה. הרגיש לי שהדיאלוג בינהם מאוד מלאכותי, היה לי משהו חסר שקראתי את הספר, חסרה אותנטיות ולא שיכנע אותי משמעותן של הדמויות. ואולי זה כל העניין בספר שזה אנטיתזה לאהבה. אביתר מכור לסדרות בלשיות ולארה מבקשת מאביתר להתנהג כמו מרטין בעלה יש פה אהבה אבל לא אהבה טוטאלית אלא מן תחליף כזה. יש פה אהבה תלויה בדבר, אין כאן אהבת אמת כלל. איבדתי את עצמי באיזה שלב בספר.






![מימין לציונות [עורך: אבי שילון]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1024898.jpg)







