פרידריך הלדרלין, 1843-1770, מגדולי השירה הגרמנית ושירת העולם בכלל, כתב את מיטב שירתו בשנות השלושים לחייו, ואחר-כך שקע בדמדומי מחלת-נפש חשוכת מרפא. בשירתו יש משום ניסיון הירואי למזג את העולם האלילי של יוון הקדומה, עם המונותיאיזם הנוצרי, את דיוניסוס עם ישו - וזאת בלשון המשלבת את הארכאי עם יסודות נועזים של פירוק וקיטוע, המקפיצים את שירתו מאה שנים קדימה, אל לב-לבה של השירה המודרנית.
שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה, 1996, תרגם בין השאר את 'סיפורי קנטרברי' לצ'וסר, את הסונטות של שקספיר, מבחר משירי צלאן, ייטס, רילקה ועוד.