#
לא מעט ספרים נכתבו על התנהגות הבריטים בזמן הבליץ במלחמת העולם השנייה. אי אפשר להימנע מלהעריץ אנשים, שלילה לילה מוטלות פצצות ברחובם, שאין להם מושג אם יהיה להם בית הלילה, שצריכים לדלג יום יום מעל ערימות הריסות, ולחלץ מדי לילה אנשים שנקברו תחתיהן. הם לא יודעים אם הם או אהוביהם יחיו או ימותו מחר ולמרות הכל ממשיכים ללכת לעבודה ואפילו לבלות, בלי יותר מדי קיטורים והאשמות. התנהגות הבריטים לא פוענחה במל

אנכרוניזם.
בעיה שמשותפת להרבה רומנים היסטוריים.
בפרט כאלה שמעמידים במרכזם גיבורה.
כי הגיבורה מן הסתם צריכה להיות אסרטיבית ופורצת גבולות ובעלת ערכים מתקדמים ונאורים כדי שנתעניין בה.
בתקופה שבה, מבחינה היסטורית, זה לא ממש מסתדר.
ומי שהצרימה ההיסטורית מפריעה לו - לא יצליח להנות יותר מדי מרומנים מהסוג הזה.

ובכן, באופן מפתיע, "גברת בירד היקרה" לא סובל יותר מדי מהבעיה הזו.
הגיבורה שלו לא חריגה

זהו רומן מהנה מאוד, שמתרחש בלונדון במהלך מלחמת העולם השנייה, הספר משלב קומדיה וטרגדיה, בהשראת מגזינים אמיתיים משנות הארבעים.
אמי היא אישה צעירה שחיה בדירה עם החברה הכי טוב שלה באנטי, ויש לה חלומות להיות עיתונאית. אבל כשהיא מתקבלת לעבודה בעיתון, היא מוצאת את עצמה בתפקיד של קלדנית במגזין הנשים ”ידיד האישה”, תפקידה לקרוא את ההודעה ולבחור את המכתבים המתאימים לתשובת המגזין, המדור נשלט על ידי עורכת מט

הרבה רעש היה סביב הספר הזה לקראת הוצאתו, דבר שהוביל אותי "להיכנע" ולקרוא אותו. מה שבעיקר תפס אותי הייתה ההשוואה של הספר, והדמות הראשית בה, לברידג'ט ג'ונס, אבל של זמן מלחמת העולם השנייה.

אני מאוד אוהבת לקרוא על תקופת מלחמת העולם השנייה, ולאו דווקא מזווית השואה והזווית היהודית, זוהי מלחמה נוראית שפרצה שנים אחרי שהמלחמה הגדולה, זו שהייתה אמורה לסיים את כל המלחמות, נגמרה.

ב"גברת בירד היקרה" אנחנ

החידוש בספר הוא הבלטת התפקוד הנשי בתקופת ההפצצות של הצבא הגרמני בלונדון (הבליץ). הנשים רצו לקחת חלק בהתמודדות של המדינה נגד האויב. אחת מהן, גיבורת הסיפור, רצתה לסייע לתקשורת שנשלחה לחזית וחיפשה דרך להתברג לאחד העיתונים היומיים הגדולים. קורותיה התגלגלו לכיוון שונה מזה שרצתה. לזכותה ייאמר שהיא לא אמר נואש והספר מתרכז בתרומתה לנשים שנותרו בעורף ללא בני הזוג וגם כאלו שהתאהבו בחיילים וניהלו רומנים איתם

כל כמה זמן יש ספר מיוחד ששובה את ליבי והפעם זה הספר המקסים הזה שאותו אני מכתירה כמרענן של הקיץ!
זה ספר על נושא קשה וכואב אך הוא כתוב בקלילות, הוא משעשע והוא מאד זורם. למרות צורת הכתיבה הקלילה, יש בו המון עומק ורגש והוא גרם לי לדמוע לא מעט. ספר שבלעתי תוך כמה שעות ונהניתי מכל רגע, ממליצה בחום!
הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה בזמן ההפצצות של הגרמנים על בריטניה. הוא עוסק בעיקר בהתמודדות של

ספר טוב שהתברר כ'טוב' מנקודת מפנה בו-לא ציינתי בפניי את מס' העמוד שזה קרה ולא רוצה גם לציין פה את הסיטואציה שגרמה לשינוי החיובי, אבל יכולה לכתוב פה שבהחלט היה שווה לחכות לנקודה מסויימת אשר שינתה את הספר מאחד כזה שהעלילה נראית בנאלית וידועה מראש לסיפור 'מתגלגל' ולא ידוע כיצד יגמר.
באופן אישי אני לא יודעת אם הייתי מתחילה בקריאת הספר הזה באם לא היינו במלחמה... הספר מתאר את חייהם של צעירים אנגלים המת

הספר הוא כביכול קליל ואמי היא דמות חמודה מאד, לא חסר בספר הומור וקראתי אותו במהירות.
עם זאת, קורים בספר דברים מאד קשים, והיו לא מעט רגעים שבהם היה לי מאד קשה לקרוא.
אני חושבת שהספר לא לוקח את עצמו מספיק ברצינות בשביל לבחון כיצד אנו נסחפים עם מעשיה השגויים של אמי.
ולסיום, לא התחברתי לשמרנות שמוצגת כפתיחות. הדמויות כל הזמן אומרות חצאי אמיתות ושקרים ברוח Keep Calm and Carry On, ובשום שלב אף דמו