#
יש ספרים שמצליחים לעקוף קוי הגנה שנבנו בזהירות.
אני משתדלת לא לקרוא ספרים על אלימות נגד חסרי-ישע, ספרים העוסקים באלימות מינית, בסחר בנשים (או בילדים) ובהתעללות לשמה. ההצדקה שלי היא חוסר האונים שאני חשה כשאני קוראת את החומרים האלה, כשהכתוב אינו ניתן לשינוי ועולם כמנהגו נוהג.

איכשהו חשבתי שאם אקרא ספר העוסק באסטוניה, שכל הידע שיש לי עליה הוא תיאורטי (מדינה בלטית קטנטונת, גובלת בלטביה וברוסיה,

כבר לא יוצא לי הרבה לקרוא. העבודה, בעיקר, שואבת ממני כל טיפת זמן ואנרגיה, ואחרי משמרת של 9 שעות אין לי במיוחד חשק לקרוא (שלא לדבר אחרי שקמים בשלוש בבוקר...). אז אני מכריח את עצמי לקרוא. עוד איזה עשרה עמודים, לפחות שאני ארגיש שהספקתי משהו היום.
בגלל שעבר כל כך הרבה זמן, אני אפילו לא זוכר למה בחרתי את הספר הזה. אני זוכר שמיהרתי. קבעתי עם חברה בדיזינגוף סנטר וכבר הייתי צריך לצאת, אבל התעקשתי ללכת לס

השנה 1992, וזארה פוגשת את אלידה טרו. בזמן הפגישה שלהן זארה היא בחורה צעירה שנמלטת משני גברים חזקים שהפכו אותה למכרה הזהב שלהם. אלידה היא אישה מבוגרת מאוד, שני דורות מעל זארה, אלמנה שחיה בכפר מבודד באסטוניה, והיא קורבן להתעללויות חוזרות ונשנות של אנשי הכפר, בעיקר הילדים הפרחחים אבל כנראה בגיבוי ההורים שלהם. אלידה לא מקבלת בברכה רבה את הפליטה שנקלעה לחצר שלה, אבל היא עוזרת לה במקצת ומתחילה להיווצר ב

את רוצה לצלול לבית כפרי באסטוניה שמסתיר חמישים שנה של סודות והחלטות קשות?

הטיהור – <mark>סופי אוקסנן</mark>

הדבר היחיד שנותר בחיים היה הבושה.

עלילה:
לאחר עצמאותה מחדש של אסטוניה, בתחילת שנות התשעים, לוקחת אלמנה מבודדת אל ביתה פליטה צעירה.

משקל: בינוני

מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות ורקע, פחות עלילה

דמויות מעוררות: עידוד-פעיל, אינסטינקט-מגונן, קונפליקט-מוסרי

וייב: מותח, מייאש, מרס

מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו, כלומר הישראלים, בעיקר עסוקים בעצמנו. עם כל המשתמע מכך.הישראלים עסוקים בישראל ובמה שהמדינה שלהם עברה, וכל ישראלי חווה כתוצאה המהמלחמה או בלי קשר אליה גם משברים אישיים המכריחים אותו להתמודד גם עם עצמו בכל ההמולה המשותפת לכולם שמתרחשת מסביבו. וכך, המלחמה הפוליטית והמלחמה האישית מתמזגות אחת בשנייה ויוצרות אירוע שיכול למלא ספר שלם.

הספר הזה היווה עבורי הזדמנות לברוח מהצרות ש

סיפור עוצמתי על מחיקת כבוד האדם מחד וגבורה אנושית מאידך.
רומן שלוקח את הקורא לכפרים הנידחים של אסטוניה הקומוניסטית.
הווה ועבר מתערבבים יחד , מה שהיה הוא שיהיה.
קשישה כפרית מוצאת בחורה מעולפת בחצר שלה ומכניסה אותה לביתה. מסתבר שהבחורה בורחת משני גברים שמסרסרים בה לזנות.
גם אותה קשישה אוגרת סודות בתוכה. סודות שאט אט יתגלו כמו גם הקשר בין שתי הנשים.
נערה שנמכרת לזנות ונערה אחרת המונעת מרגשות ק

למרות סוף לא ברור - זהו ספר מעולה. הנושא של תעשיית הפוריות והאופן שבו משתמשים בצעירות מזרח אירופאיות לצרכי הבאת ילדים לזוגות חשוכי ילדים מהווה כאן את עיקר הסיפור. מסופר דרך עיניה של אולנקה צעירה אוקראינית שהגיעה למעמד של מתאמת במשרד בו עוסקים בגיוס והתאמה של מועמדות לתפקיד של תורמת הריון. היא מסתבכת לאחר שהיא מגייסת מועמדת שיש לה הכרות קודמת איתה על רקע עסקים משותפים של אביה עם אבי המועמדת אשר שני

ספר לא קל לקריאה. היו קטעים שהזדעזעתי לגמרי.
כמה רוע יכול להיות קיים אצל אנשים ? איך מסוגלים לפגוע כל כך באנושות ?
בעלילה מסופר על בחורה שהפכה להיות קורבן לסחר בנשים.
איך שהגברים התעללו בה, נקרע לי הלב ממש.
בקטעים האלה הרגשתי איך שהלחץ דם עולה לי.
באותו רגע רציתי לקצוץ לגברים האלה את הידיים , ולעקור להם את העיניים !!!
אוי אין לי מלים לתאר את הכאב שחשתי בעת הקריאה.

בספר קיימות נשים חזקות,

ספר מרתק וקולח, לא יכולתי להניח מהיד, למרות שהוא מדבר על נושאים קשים וכואבים - סחר בנשים, הרע שאנשים מסוגלים לעשות במצב של מלחמה. הספר מעלה שאלות על מהות הרע מול הטוב. האם יש רוע מוחלט? האם ניתן לשפוט אנשים שנמצאים במצבים בלתי אפשריים על רע שעשו? ומעבר לכך - הספר מלמד כמה רגשות אנושיים בסיסיים כמו קנאה ואהבה משפיעים גם במצבים בלתי אנושיים בעליל.
ממולץ מאוד, כדאי לקרוא עם חבילת טישו צמודה...