אוסף היצירות הזה עשוי להיות מאיר עיניים ומזעזע בו זמנית. בקלות אפשר להרגיש המומים מקריאתו, אך הוא עלול למשוך אותנו להביט בו שוב ושוב.

ספר זה מכיל ברובו שירים ופרוזה. יש בו גם עשרה מכתבים, קצת הערות המתרגם וכמה דפים של קורות חייו של <mark>רמבו</mark>.
הפואטיקה קליידוסקופית, מבעיתה ומרגשת, מהדהדת את הריקנות שכולנו מנסים למלא. הדימויים מורכבים להפליא. חלק מהשירים גובלים בצרימה. רובם סוחפים ומקושטים בהגזמה.

במש

"מצבים הסתיימו ברע
מערכות יחסים כולן זוועה
שלי הייתה כמו של ורלן ושל <mark>רמבו</mark>
אבל אין בכלל מה להשוות
בין הרומן שלי לאותן סצנות
אהפוך להיות בודד כשתלכי"

בוב דילן, 1975

ילדי פלא הם מושג ידוע באמנות אבל בכל תחום, יכולים לצוץ כמה אחדים. מוצרט היה כזה במוזיקה, פיקאסו היה מוכשר מילדות, אבל בספרות זה קצת יותר נדיר. בתחום הזה, אם תירש שערי שמיים (או שאול, תלוי מי שואלים), צריך להיות בעל ניסיון חיים