שיר האדון/לאונרד כהן
תרגום שלי לטקסט הכי יפיפה בעיניי שכתב הכהן הגדול:
אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁמַעַתְּ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי חוֹלֶה בְּמִטָּה
אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהוּא סִפֵּר לָךְ כָּל דָּבָר
מָה שֶׁאֲנִי נוֹעֵל בְּתַת מוּדָע
אֲדוֹנֵךְ לָקַח אוֹתָךְ לְטִיּוּל
וּבְכֵן לְפָחוֹת זֶה מָה שֶׁאָמַרְתְּ
וְכָעֵת חָזַרְתְּ לְהָבִיא לַאֲסִירֵךְ יַיִן וְלֶחֶם
פָּגַשְׁתְּ אוֹתוֹ בְּאֵיזֶשֶׁהוּ מִקְדָּשׁ
בּוֹ הֵם פּוֹשְׁטִים אֶת בְּגָדַיִךְ בִּכְנִיסָה
הוּא הָיָה בְּסַךְ הַכֹּל אָדָם אָפוּס עַל כִּסֵּא
שֶׁבְּדִיּוּק חָזַר מִמִּלְחָמָה
וְאַתְּ עוֹטֶפֶת אֶת פָּנָיו הָעֲיֵפוּת בִּשְׂעָרֵךְ
וְהוּא מַגִּישׁ לָךְ אֶת לִבַּת הַפְּרִי
וְאָז נוֹגֵעַ בִּשְׂפָתַיִךְ לְפֶתַע כָּה חֲשׂוּפוֹת
מִפְּנֵי כָּל נְשִׁיקוֹתֵינוּ מִלִּפְנֵי זְמַן מָה
וְהוּא נָתַן לָךְ רוֹעֶה גֶּרְמָנִי לְהוֹלִיךְ
עַם קוֹלַר עוֹר וְקוֹצִים
וְהוּא מֵעוֹלָם לֹא הִכְרִיחַ אוֹתָךְ לְהַסְבִּיר אוֹ לְדַבֵּר
עַל כָּל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים
כְּמוֹ לְמִי הָיְתָה מִילָה וּלְמִי הָיָה סֶלַע
וּמִי שָׁבָה אוֹתָךְ בְּהִתְכַּתְּבוּת
כָּעֵת אַהֲבָתְךָ הִיא סוֹד לְכָל אֹרֶךְ הַשְּׁכוּנָה
וְהִיא לֹא פּוֹסֶקֶת גַּם כְּשֶׁאֲדוֹנֵךְ נִכְשַׁל
וְהוּא לָקַח אוֹתָךְ בִּמְטוֹסוֹ
אוֹתוֹ הֵטִיס לְלֹא יָדָיִם
וְשַׁטְתְּ מֵעַל עִטּוּרֵי הַגֶּשֶׁם
שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים מִן הַיְּצִיעִים
וְאָז קָטַל אֶת הָאוֹרוֹת בִּשְׁבִיל בּוֹדֵד
וְקוֹף עִם בְּלוּטוֹת מַלְאָכִיּוֹת
מָחַק אֶת נִיצוֹצוֹת הַכְּאֵב הָאַחֲרוֹנִים
עִם מִנְּגִינָתָן שֶׁל גּוּמִיּוֹת
וְכָעֵת אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
אַתְּ כּוֹרַעַת לְבוֹאוֹ
גּוּפוֹ הִנּוֹ מֵיתָר זָהֹב
אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ תָּלוּי גּוּפֵךְ
גּוּפוֹ הוּא מֵיתָר זָהֹב
גּוּפִי הָפַךְ רָדוּם
הוֹ עַכְשָׁו אַתְּ שׁוֹמַעַת אֶת אֲדוֹנְךָ שַׂר
חֻלְצָתֵךְ כֻּלָּהּ פְּתוּחָה
וְהַאִם תִּכְרְעִי לְיַד מִטָּה זוֹ
אוֹתָהּ מֵרַקְנוּ לִפְנֵי זְמַן רַב
לִפְנֵי שֶׁאֲדוֹנְךָ הֶחֱלִיט בִּמְקוֹם
לְהָכִין לִי אֶת מִטָּתִי מִן הַשֶּׁלֶג
עֵינַיִךְ פְּרוּעוֹת וִירֵכַיִךְ אֲדֻמּוֹת
וְקוֹל דִּבּוּרֵךְ נָמוּךְ מְאֹד
לֹא אֵינֶנִּי מֵבִין אֶת שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵךְ
לִפְנֵי שֶׁהוּא גָּרַם לָךְ לַעֲזֹב
עַכְשָׁו אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתְּ מְשַׂחֶקֶת קָשֶׁה מִדַּי
יַחֲסִית לִגְבֶרֶת שֶׁהָיְתָה בַּיָּרֵחַ
שָׁעוּן הָיִיתִי עַל חַלּוֹן זֶה מַסְפִּיק זְמַן
עַל מְנַת לְהִתְרַגֵּל לַחֲדַר רִיק
וְאַהֲבָתֵךְ הִיא אָבָק בְּשִׁעוּלוֹ שֶׁל קָשִׁישׁ
שֶׁמַּקִּישׁ בְּרַגְלָיו לְמַנְגִּינָה
וִירֵכַיִךְ הֲרוּסוֹת
אַתְּ רוֹצָה יוֹתֵר מִדַּי
בּוֹאִי נֹאמַר שֶׁחֲזָרַת מֻקְדָּם מָדָי
עַכְשָׁו אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנֵךְ לַחֲלוּטִין
לִמַּדְתִּי אוֹתוֹ כָּל מָה שֶׁיָּדַע
הוּא גָּוַע בְּאוֹפַן מִסְתּוֹרִי
כְּמוֹ אָדָם הַבָּטוּחַ בִּנְכוֹנוּתוֹ
וְשִׁלַּחְתִּי אֹתָךְ אֵלָיו בְּהַבְטָחָתִי
שֶׁאוֹכֵל לְלַמֵּד אוֹתוֹ דְּבַר חָדָשׁ
וְלִמַּדְתִּי אוֹתוֹ כַּמָּה תִּשְׁתּוֹקְקִי אֵלָי
לֹא מְשַׁנֶּה מָה יֹאמַר לֹא מְשַׁנֶּה מָה תַּעֲשִׂי
עַכְשָׁו אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת אֲדוֹנֵךְ שָׁר
כְּשֶׁשָּׁכַבְתִּי חוֹלֶה בְּמִטָּה
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהוּא סִפֵּר לָךְ כָּל דָּבָר
מָה שֶׁאֲנִי נוֹעֵל בְּתֵת מוּדָע
אֲדוֹנֵךְ לָקַח אוֹתְךָ לְטִיּוּל
וּבְכֵן לְפָחוֹת זֶה מָה שֶׁאָמַרְתְּ
וְכָעֵת חָזַרְתְּ לְהָבִיא לַאֲסִירֵךְ יַיִן וְלֶחֶם
