"נערה אחת. שני שבטים אויבים. משולש אהבה גורלי"
זאת לא אני, זאת הכריכה האחורית אומרת
ובכן, what you see is what you get
הכריכה האחורית נתנה הצהרת כוונות ומי שזה לא מוצא חן בעיניו, שלא יתחיל לקרוא את הספר.

לכאורה אפשר היה לסיים פה את הביקורת אבל אולי רק עוד כמה מילים.
כן, זה ז'אנר די שחוק. סדרת דמדומים היתה המלכה האם של הז'אנר, ולא מעט הלכו בדרכה וחיקו את הרעיון הבסיסי הזה: עולם פנטסטי כלשהו,

הספר מעולה. יש בו הכול: אקשן, בניית עולם, גיבורה שקל להזדהות איתה, רומנטיקה.
זהו הספר הראשון וברובו עוסק בלמידה של תרז את העולם של האנימלים, ואנחנו הקוראים לומדים אותו יחד איתה. בניית העולם מרתקת. אהבתי לשמוע על כל המסורות, הטקסים וההיסטוריה של האנימלים.
יש כל מיני אלמנטים בספר שנראה ששואבים השראה מספרים אחרים, אבל זה לא פוגם בספר ובכך שנשאבים אליו וכוססים ציפורניים במתח.
מי לא רוצה להיות גיבורה

השבט האנימלי (האדם־זאב😁) הזאב האפור הוא לא שבט מקומי במקורו, הוא נדד לאזור הים התיכון בערך לפני 500 שנים והיום שולט בחצי מבאר שבע. על החצי השני של באר שבע שולט שבט הדוב, השבט היריב של שבט הזאב האפור.
הרואֶה הוא זקן השבט. הוא המכוון, הרואה למרחק ויודע להוביל את הלהקה למקום הנכון.
לכל רואה יש 'ברסרקר' – הוא השולייה, החבר הכי טוב ושומר הראש, זה שאמור לדאוג לרואה השבט.
יואב, הברסרקר הצעיר של שבט הז