נעדרים קרים הוא ראשית כל ספר חול"ב הו"ד (חוטף לב, הופך דפים, נודניקים) מוחלט. מהדף הראשון ועד לאחרון אין רגע דל, הספר נקרא בשקיקה ואף אם אינו ספר א"ס (אס כמו הקלף, אבל גם ארוע ספרותי), אין רבים כמותו בשלולית הספרותית שלנו, בה שורצים מתחת לפני המים יצורים לא מזוהים ומעל יתושים רועשים וטורדניים.
שירה שיף התגייסה גיוס ממשי אפילו שבאה מאולפנה והיא דוסית. רצתה שירות משמעותי והתגייסה למשטרה שלא על-מנת

<mark>אסף קוגלר</mark> מגולל בספר הביכורים שלו "נעדרים קרים" ספר מתח שונה ממה שאוהבי הז'אנר מורגלים.

הכתיבה עדכנית, שנונה, מרתקת לעיתים משעשעת ונוגעת. השפה משורטטת במשפטים מדוברים מחיי היום יום. לכן לדעתי הספר ישאב לקרבו קוראים בני הדור ובגילה של גיבורת הספר – שירה בת ה-19.

הדמויות המרכיבות את הסיפור מגוונות. שירה ילידת באר-שבע ובוגרת אולפנה. בניגוד לחברותיה היא בחרה להתגייס לצבא ולשרת רחוק ממקום מגוריה.

הסיפור היפהפה הזה מספר את סיפורה של שירה, בוגרת אולפנה, המגיעה ממשפחה ציונית דתית מבאר שבע. שירה לא רצתה להתגייס כמו חברותיה לשרות הלאומי, היא רצתה לתרום את חלקה במשהו יותר משמעותי מבחינתה, וכך הגיעה למשטרה, ושם מציבים אותה עפ"י בקשתה ביחידה קטנה המשויכת למשטרה ונקראת מחלקת נעדרים קרים בירושלים. שם נמצאים כל אותם תיקי החקירה של נעדרים שנותרו פתוחים, אותם אנשים שיום אחד נעלמו כלא היו. לא חיים, לא מ

#
שירה היא בוגרת אולפנה מבאר-שבע, שהחליטה להתגייס לצבא במקום להסתפק בשירות לאומי, המקובל יותר במגזר שלה. שירה, שכל חייה חיה במסגרת מוגנת ("בוגרת אולפנה" משמעו, כפי שהבנתי, תלמידת תיכון במסגרת פנימייה, כאשר הסביבה נקייה לחלוטין מגורמים מזיקים, ואפשרות הפיקוח על התלמידות גבוהה יותר מאשר במסגרות פתוחות), נזרקת באחת לעולם הרגיל, כשהיא מוצבת, לבקשתה, ביחידת משטרה זעירה בירושלים, הבוחנת חקירות שלא העלו

נסחפתי לעולמה המסעיר אך המשעשע של שירה, צעירה בת 19 מבאר שבע, בוגרת אולפנה שהחליטה שתרומתה למדינה צריכה להיות משמעותית והיא מתגייסת למשטרה במקום לעשות שירות לאומי. היא בוחרת להצטרף למחלקת "נעדרים קרים," החוקרת תיקים בלתי מפוענחים של אנשים שנעלמו ומעולם לא נמצאו.

שירה מתגוררת באכסנייה לחיילים ושם היא נחשפת לעולם השונה מזה שהיא באה ממנו ומכירה. היא רוכשת שם חברים המייצגים כל מה שלא מוכר לה מהבית.

לאחרונה התעצלתי לקרוא. יש יותר מדי מטלות, משימות. יותר מדי דברים על הראש. ובכל זאת, הכרחתי את עצמי לקרוא בתקופה הזאת את הספר "נעדרים קרים". לקחתי איתו לאט את הזמן. פרק פה, פרק שם. לפעמים, כשממש הייתי במתח, שישה-שבעה פרקים ברצף.
אבל בואו רגע נחזור להתחלה: אם יש משהו שאני לא יכול לעמוד בפניו זה כריכות. והכריכה הזאת. הפשטות, הדיוק. זאת כריכה שהיא תאווה לעיניים, לא פחות.
שירה היא בחורה דתייה בת 19 ש