"קל לראות בספר הזה כמה גפן מעריץ את אלוני. אולי צריך היה להיות אחד מהברנז'ה כדי להעריך את יצירתו בזמן אמת. בספר יש ניסיון לתקצר את מחזותיו, מה שעזר לי להבין עד כמה לראות או לקרוא את המחזות האלה חייב יכולת התמודדות עם טקסטים מורכבים ומוצפנים, שאין לי. הם בנויים בתערובת של מציאות ופנטזיה, כאשר הגבולות בין השנים אינם ניתנים להבחנה. מה שמעניין בכל הסיפור הזה הוא, שהמדינה המיוזעת על זבוביה ויתושיה, על חוסר האריסטוקרטיה שלה, על המחסור הסופני במלכים, על הוולגריות והתוקפנות החבוייה למחצה שלה, אימצה את המחזאי המופנם, זה שלא היה מסוגל לחיות במציאות שלה, שהיה ההיפך מסמליה הידועים כאחד הסמלים הכי בולטים לתרבות שלה. לך תבין. "

"ספר קליל וחמוד שמצליח להעלות חיוך/גיחוך. הוא ישראלי אבל יכול להיקרא בכייף גם באמסטרדם או ניס. "

"ספר ראשון של הסופר שאני קוראת, ונטשתי אותו כמעט בחצי. הסיפור מקרטע, איטי והמקום הכי רב שהוא נותן זה להגיגיהן של הדמויות."

"ספר כתוב היטב עם עלילה לא סבירה בעליל. דמויות נטולות עוגן וסוף... סופי בהחלט."

"סופר עתיר דמיון שיודע לכתוב. ספר שמתרכז בגימיק וארוך על מה שהוא מנסה לספר."

"ספרות פנטזיה עברית טרם הגיעה למיצוי כותביה. סיפור חמוד על שדיםשרוצים לכבוש את העולם ועל צעירה דתית שבטוחה שהיא יכולה להציל את העולם. 1:0 לצעירה."

"לא תהיה תפארתם של ספרי המקור על הספר הזה. "

"ספר שמנסה להצחיק עם דמויות סטיריאוטיפיות. כתוב היטב ולעתים מבדר."

"ספר שמנסה להקיף תקופה, מנסה לתאר גיבור מקומי ונכשל, לטעמי, בשתי המשימות. "

"ספרו הראשון של שלו, דומה מאד בתכנים ובטכניקה הסיפורית לספריו האחרים. מהנה כמוהם לקריאה."

"קטעים עיתונאיים בשירה. חריג ומיוחד."

"ובכן הספר סובל מחלק מהחוליים של ספרות מקור. הוא מתאר נער מבודד ולא מקובל, שחי עם אביו. שום דמות בספר אינה מעוצבת באמינות. "

"ספר המכיל בפורמט קטן, בפונט קטן, שלוש נובלות. את שתי הראשונות חיבבתי. השלישית שיעממה אותי."

"ספר מקור אופייני. גיבור מתייסר, מתמסכן, מנסה בכל כוחו לשוב לגיל הנעורים. מה לעשות, טרם המציאו גלולה כזאת."

"סופר שהצליח לשמר את הילד שבו. כתוב נפלא."

"ספר העוסק בדמויות הקרובות לשחם משנותיו כילד ונער בתל אביב והתבגרותו כחבר קיבוץ, חקלאי, סופר, איש משרד החוץ... אוטוביוגרפיה"

"הנובלה "עד מוות" היא מופת של כתיבה, עם שפה שמתאימה בדיוק לסיפור, סיפור מצמרר, נוטף אמינות. בספרון יש עוד נובלה שהיא בסדר."

"קראתי קודם את "הטנק" שאהבתי ואחריו את קודמו שמצליח להיות נפלא יותר ממנו."

"סיפורו של טומי לפיד. סיפור על תקופה ועל דור ועל אגו ועל שאפתנות ורעב בלתי נגמר."

"ספר של שלו שבניגוד לאחרים לא מצליח להגיע לקורא ולהמחיש את מה שהוא רצה להמחיש, מה שזה לא יהיה."