אני לא מבין למה לא מלמדים ספרים כאלו בבתי הספר יש כאן חוכמת חיים צרופה לגבי האופי של האדם ומדריך לכיצד לנווט את חיינו בעולם הכוח והתחבולות הסוער הזה. באלטסאר גרסיאן היה איש דת משכיל ובתקופה שלו לא עודדו לפרסם חיבורים מהסוג הזה או חיבורים שלא שיבחו את הדת השלטת באירופה, בזמן הזה הכנסייה לא הייתה הידידה הגדולה של המדע והידע וגרסיאן אכן הוגלה בשלב מסויים בחייו ונפטר כמה שנים אחר כך. בזמן שלו הוא היה מפורסם וכפר הולדתו נקרא על שמו לכבודו כפר בלמונטה דה גרסיאן, הספר הזה הוא ככל הנראה חיבורו העיקרי. החיבור מחולק לשלוש מאות פרקים קצרים שיחדיו מהווים מסכת על טבע האדם נוח לקריאה לאדם שמתעניין ועדיף לקרוא כל מכתם כמה פעמים בשביל לתת לדברים לחלחל ובכך לנסות להפנים את הנאמר. אני אהבתי במיוחד את עצה 282 שפתיחתה מתחילה במילים הבאות ''נצל את היעדרותך להגדלת ההוקרה והכבוד שרוכשים לך. הנוכחות מפחיתה מהתהילה וההיעדרות מוסיפה עליה.''

אני לא מבין למה לא מלמדים ספרים כאלו בבתי הספר יש כאן חוכמת חיים צרופה לגבי האופי של האדם ומדריך לכיצד לנווט את חיינו בעולם הכוח והתחבולות הסוער הזה. באלטסאר גרסיאן היה איש דת משכיל ובתקופה שלו לא עודדו לפרסם חיבורים מהסוג הזה או חיבורים שלא שיבחו את הדת השלטת באירופה, בזמן הזה הכנסייה לא הייתה הידידה הגדולה של המדע והידע וגרסיאן אכן הוגלה בשלב מסויים בחייו ונפטר כמה שנים אחר כך. בזמן שלו הוא היה מפורסם וכפר הולדתו נקרא על שמו לכבודו כפר בלמונטה דה גרסיאן, הספר הזה הוא ככל הנראה חיבורו העיקרי. החיבור מחולק לשלוש מאות פרקים קצרים שיחדיו מהווים מסכת על טבע האדם נוח לקריאה לאדם שמתעניין ועדיף לקרוא כל מכתם כמה פעמים בשביל לתת לדברים לחלחל ובכך לנסות להפנים את הנאמר. אני אהבתי במיוחד את עצה 282 שפתיחתה מתחילה במילים הבאות ''נצל את היעדרותך להגדלת ההוקרה והכבוד שרוכשים לך. הנוכחות מפחיתה מהתהילה וההיעדרות מוסיפה עליה.''

העלילה, הווי החיים, הדעות והגזענות המתוארים במקומות שונים לאורכו של ספר באמת גורמים לחשוב איך זה היה פעם שם באמריקה הישנה. מספרים על יהודי הונגרי שאוסף ילד מקבץ נדבות חוצפן בשם וולט ומחליט לעשות ממנו משהו וגם כנראה ללמד אותו איך לעוף וכל זה יבוא אחרי אימונים ושלבים קשים במיוחד ומסע שייזכר לכל החיים. אני רגשן בערך כמו חמת חלילים ולא אוהב סצנות אבל באמת בהתחלה חששתי שהספר יהיה ירוד בגלל החוצפה והשנאה ההתחלתית של וולט כלפי מאסטר יהודי ובעצם כל הסביבה אבל לאט לאט ככל שהעלילה התקדמה ראיתי שיש לו לב וכך גם למאסטר ולשתי הדמויות החשובות האחרות שחלקו עם וולט את גורלן, במלוא מובן המילה עד כמה שניתן להגדיר מה זה גורל. המסקנות שלקחתי מהספר היא שעדיין יש מקום להפתעות ושלא תטעו זה ספר עצוב עצוב מאוד אך תוגמלתי בכך שלא ויתרתי והמשכתי לקרוא אותו.

אני לא מבין למה לא מלמדים ספרים כאלו בבתי הספר יש כאן חוכמת חיים צרופה לגבי האופי של האדם ומדריך לכיצד לנווט את חיינו בעולם הכוח והתחבולות הסוער הזה. באלטסאר גרסיאן היה איש דת משכיל ובתקופה שלו לא עודדו לפרסם חיבורים מהסוג הזה או חיבורים שלא שיבחו את הדת השלטת באירופה, בזמן הזה הכנסייה לא הייתה הידידה הגדולה של המדע והידע וגרסיאן אכן הוגלה בשלב מסויים בחייו ונפטר כמה שנים אחר כך. בזמן שלו הוא היה מפורסם וכפר הולדתו נקרא על שמו לכבודו כפר בלמונטה דה גרסיאן, הספר הזה הוא ככל הנראה חיבורו העיקרי. החיבור מחולק לשלוש מאות פרקים קצרים שיחדיו מהווים מסכת על טבע האדם נוח לקריאה לאדם שמתעניין ועדיף לקרוא כל מכתם כמה פעמים בשביל לתת לדברים לחלחל ובכך לנסות להפנים את הנאמר. אני אהבתי במיוחד את עצה 282 שפתיחתה מתחילה במילים הבאות ''נצל את היעדרותך להגדלת ההוקרה והכבוד שרוכשים לך. הנוכחות מפחיתה מהתהילה וההיעדרות מוסיפה עליה.''

אני לא מבין למה לא מלמדים ספרים כאלו בבתי הספר יש כאן חוכמת חיים צרופה לגבי האופי של האדם ומדריך לכיצד לנווט את חיינו בעולם הכוח והתחבולות הסוער הזה. באלטסאר גרסיאן היה איש דת משכיל ובתקופה שלו לא עודדו לפרסם חיבורים מהסוג הזה או חיבורים שלא שיבחו את הדת השלטת באירופה, בזמן הזה הכנסייה לא הייתה הידידה הגדולה של המדע והידע וגרסיאן אכן הוגלה בשלב מסויים בחייו ונפטר כמה שנים אחר כך. בזמן שלו הוא היה מפורסם וכפר הולדתו נקרא על שמו לכבודו כפר בלמונטה דה גרסיאן, הספר הזה הוא ככל הנראה חיבורו העיקרי. החיבור מחולק לשלוש מאות פרקים קצרים שיחדיו מהווים מסכת על טבע האדם נוח לקריאה לאדם שמתעניין ועדיף לקרוא כל מכתם כמה פעמים בשביל לתת לדברים לחלחל ובכך לנסות להפנים את הנאמר. אני אהבתי במיוחד את עצה 282 שפתיחתה מתחילה במילים הבאות ''נצל את היעדרותך להגדלת ההוקרה והכבוד שרוכשים לך. הנוכחות מפחיתה מהתהילה וההיעדרות מוסיפה עליה.''

אני לא מבין למה לא מלמדים ספרים כאלו בבתי הספר יש כאן חוכמת חיים צרופה לגבי האופי של האדם ומדריך לכיצד לנווט את חיינו בעולם הכוח והתחבולות הסוער הזה. באלטסאר גרסיאן היה איש דת משכיל ובתקופה שלו לא עודדו לפרסם חיבורים מהסוג הזה או חיבורים שלא שיבחו את הדת השלטת באירופה, בזמן הזה הכנסייה לא הייתה הידידה הגדולה של המדע והידע וגרסיאן אכן הוגלה בשלב מסויים בחייו ונפטר כמה שנים אחר כך. בזמן שלו הוא היה מפורסם וכפר הולדתו נקרא על שמו לכבודו כפר בלמונטה דה גרסיאן, הספר הזה הוא ככל הנראה חיבורו העיקרי. החיבור מחולק לשלוש מאות פרקים קצרים שיחדיו מהווים מסכת על טבע האדם נוח לקריאה לאדם שמתעניין ועדיף לקרוא כל מכתם כמה פעמים בשביל לתת לדברים לחלחל ובכך לנסות להפנים את הנאמר. אני אהבתי במיוחד את עצה 282 שפתיחתה מתחילה במילים הבאות ''נצל את היעדרותך להגדלת ההוקרה והכבוד שרוכשים לך. הנוכחות מפחיתה מהתהילה וההיעדרות מוסיפה עליה.''