למען הגילוי הנאות, זה ספר שהיה לי מאוד קשה להתחבר אליו, כמעט ועזבתי אותו (מספר פעמים) באמצע. אולי כי התחלתי לקרוא אותו בתקופה של אי שקט פנימי שהיה אצלי. ללא ספק אני אזכור את הספר הזה כי עברתי איתו התחלה, אמצע וסוף במערכת יחסים שהייתה לי. בערך כשהגעתי לעמוד 180 (ואחרי לפחות חודש של ניסיון לקרוא) מצאתי את עצמי מסוגלת סוף סוף לקרוא אותו. וזה רק כי הייתי במצב רוח רגוע יותר, של יכולת לשבת ולהתרכז באמת. ומה אני אגיד? ספר קל זה לא, זה ספר מורכב, לעיתים לא קל לעיכול. את סגנון הכתיבה של גרוסמן צריך לעכל לאט לאט. אהבתי את זה שהוא לא כל דבר כותב שחור על גבי לבן, אלא יש דברים שניתן להבין בין השורות. בסך הכל זה סיפור שיכול להתחבר לכל ישראלי באשר הוא. לכל ישראלי שחי במדינה הזאת. לכל ישראלי שמזיל דמעה כאשר הוא שומע על עוד חייל שנפל במילוי משימתו. לספר הזה אין סוף, מי שמצפה לקבל את כל התשובות- עומד להתאכזב. אבל הספר הזה בהחלט מרגש, נוגע, כואב, מכעיס ונותן ביטוי למגוון הרגשות שחש כל אדם אשר חי במדינה הכל כך מורכבת שלנו. והלוואי ויבוא היום שבו נפילה בשבי, גיוס לצבא, נפילה בקרב, דאגה של אם, מלחמה, מחסומים, פיגועים, גלעד זכרון ועוד כהנה מילים שרק האמירה שלהן פוצעת את הנפש, יהיו מילים שיוזכרו רק בסרטי דרמה הוליוודים. הלוואי.

ניסיתי לא לכתוב יותר מדי פרטים לטובת מי שלא קרא. ולכן אני מזהירה מראש: "זהירות, יש מצב לספוילר!" בעקרון, אני נוטה לחבב ספרים מהז'אנר הזה: קלילים שאפשר להעביר איתם את השבת בכיף. מה שכן, לאור העובדה שאין לי תואר בהסטוריה, אומנות או ארכיאולוגיה, איני יודעת אם הפרטים אמיתיים או מהדמיון, וזה דבר שבאופן ישיר מוריד לי קצת מההנאה שבקריאת הידע אשר נמצא בגוף הסיפור. בסה"כ ספר נחמד שבמרכזו עומדים דברים שרלוונטיים גם לימינו, ניסיון של אנשים (מקדוניה) לעשות דברים לא אתיים ומזוייפים על מנת לגרום למצב שבו יהיו מעורבים אנשים רבים שיוכלו לקפח את חייהם, וזו הקרבה שהם בהחלט מוכנים לבצע על מנת להשיג את מטרתם. כמו שנאמר: המטרה מקדשת את האמצעים. מראים פה איך אנשים מושחתים יכולים לעתים להשיג את מה שהם רוצים. איך אנשים טובים לפעמים מאבדים דברים ואנשים אשר יקרים לליבם. ואיך לא, איך לפעמים גם אנשים טובים זוכים לסוף טוב. ללא ספק, זה לא ספר השנה אבל למי שיש זמן וחיבה לסיפור הרפתקאות עם קמצוץ מתח, כעס, שחיתות, אובדן, נקמה, ואיך אפשר בלי- אהבה, שמתחולל במצרים, יוכל להעביר את זמנו בהנאה.

עלילה מעניינת שנפרשת לאורך השנים. קצת עצוב- אבל מסתבר שאלו החיים...

עלילה מעניינת שנפרשת לאורך השנים. קצת עצוב- אבל מסתבר שאלו החיים...

ספר מקסים, אחד מהיותר טובים שקראתי לאחרונה. גרם לי להתרגש ובקטעים מסוימים להרגיש כאילו זו אני. ממליצה בחום!

סיימתי לקרוא את הספר הזה ממש לפני זמן קצר, ואני עדיין לא מעכלת את כל מה שהלך שם. ספר מצוין לדעתי, מעניין, מסקרן, כתוב בצורה קולחת ונוגעת ללב. היו לא מעט נקודות שבהן הייתי צריכה להפסיק לכמה רגעים את הקריאה, לעבד ולעכל את מה שקראתי ולבכות ביחד עם הסיפור שבחלק מהנקודות נגע וקרע במקביל את הלב. גם כשסיימתי את הספר הייתי זקוקה לנשימה עמוקה ולדמעות של פורקן. הספר הזה לגמרי נגע בי, בכמיהה ובערגה של אשה ואם, באבדן ובכאב, בחיפוש ובניסיון למצוא- כל אחד את מה שחסר לו, גם אם פתאום באמצע החיים מבינים/ רוצים להבין את זה. במקום הקטן- גדול הזה, הרחם- הרחמים, של לדעת ולחיות במציאות (אמיתית יותר או פחות) שבה מקבלים, אומרים וכותבים עלינו "אהובתנו". אמונה אלון נגעה בי, איו דרך אחרת לתאר את זה.