ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.

ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.

ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.

ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.

ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.

ספר עיון, שבמרכזו עמידתה של הסולידריות היהודית למבחן באמצע המאה השבע עשרה. מרד חמלניצקי ב-1648 באוקראינה (גזרות ת"ח ות"ט), הפלישה הרוסית לליטא שבאה אחריו והפלישה השוודית לפולין בעקבותיה, הביאו חורבן על עשרות קהילות יהודיות בתחומי ממלכת פולין דאז. עשרות אלפים נרצחו, ומספר דומה ברח מערבה באופן זמני או קבוע אל קהילות אחרות וארצות שכנות. אלפי יהודים שבויים נמכרו לטטרים שהוליכו אותם לשוקי העבדים באיסטנבול. במרכז הספר עומדת סקירה על התגייסותן של קהילות ישראל לפדיון השבויים. איסטנבול, ונציה, וינה, אמסטרדם ועד פאס במרוקו. מערכת פדיון שבויים הייתה קיימת עוד לפני כן, הן כיישום של ההלכה היהודית והן ככורח קיומי של קהילות כמו ונציה, בהתמודדות עם השוד הימי במזרח הים התיכון. אך העומס החריג של אלפי שבויים מוכים שיש לפדות במשך כמעט שני עשורים של מלחמה, יצר דילמות לא קלות: כמה לתרום וכמה לשמור לעניי עירנו? איך לאמת סיפור של פליט ומכתב בקשה מקהילה רחוקה? איך לממן אחרי הפידיון את שובם של הפליטים לביתם? האם לקלוט אותם בקהילה אליה הגיעו ולהטיל עליה נטל כבד תוך כדי התעמתות עם השילטון הנוצרי שמתנגד? קהילות שונות נתנו תשובות שונות, לעיתים שנויות במחלוקת. אבל עצם ההתגייסות של ציבורים יהודיים לפדות שבויים יהודים שאינם מכירים מקהילות רחוקות שמנהגיהן ושפתן שונה, מתכתבת באופן מופלא עם ארועי ימינו. החוקר מתעקש לומר שמדובר בתופעה דתית הלכתית ולא בתודעה לאומית במובנה המודרני. אז אמר.