Uחגית•לפני 4 שניםספר מצוין.מחכה לספר הבא בסדרת הבלש לוקאס פייג'על הביקורת של הלוחש לסוסים על עיר של חלונות מאת רוברט פובי
Uחגית•לפני 4 שניםמחכה לי לקריאהלאחרונה קראתי ספר שממש הרגשתי שהסופרת למדה את הכללים לכתיבת ספר מתח. ספר קר לחלוטין(אם אפשר להגיד דבר כזה על ספר) אם כי מותח לפחות בהתחלה .על הביקורת של yaelhar על שמי נייר בוערים מאת ג'ילי מקמילן
Uחגית•לפני 5 שניםחגיתלא חשדתי ברוצח כלל. למרות שבדיעבד הייתי צריכה לחשוב עליו. בהרבה ספרים שקראתי לאחרונה הרוצח מתאים לקריטריונים הנ"ל.על הביקורת של אלון דה אלפרט על צמא מאת יו נסבו
Uחגית•לפני 17 שניםחצי אחהספר הכי מעצבן שקראתי לאחרונה, צפייה ,צפייה ועוד פעם ציפייה לפתרון סימני השאלה שבספר. סיימתי לקרוא ו...כלום,נשארתי עם חצי תאוותי בידי.על הביקורת של ana_bel על חצי אח מאת לארס סובי כריסטנסן
תמי•לפני שנתייםספר על הפנים מתקשה להאמין שזה אותו סופר שכתב את העלמה והמוות. המצוין. קופצני, לא קוהרנטי, כתוב גרוע, עלילה מוזרה.על הביקורת של חגית על כי אני אוהב אותך מאת גיום מוסו
אברהם•לפני 4 שניםמוות מהנילוס טוב...וככל הידוע לי יצא סרט עם גל גדות. בכלל קריאה טובה,זה חשוב.על הביקורת של חגית על רציחות האלפבית [מהדורת 2020] מאת אגאטה כריסטי
אברהם•לפני 4 שניםספר מקסים לכל הדעות.יפה. ממליץ לך בהמשך את הספר הנהדר שלה "רצח באוריינט אקספרס" (שדרך אגב בהוצאה הישנה - מ. מזרחי - פחות מ 230 עמודים) ואם תצליחי גם למצוא את הסרט, בשם הנ"ל, לצפייה ישירה, הנאתך מובטחת.על הביקורת של חגית על רציחות האלפבית [מהדורת 2020] מאת אגאטה כריסטי
Mira•לפני 4 שניםחגית קיבלת ממני המון לייקים, כתבת יפה והספר מחכה לי על הערימה.על הביקורת של חגית על כי אני אוהב אותך מאת גיום מוסו
אפרתי•לפני 5 שניםאתל, לגבי מוסו באמת לא ידעתי. ונראה לי שאברהם ופרפר צהוב צודקים וחגית פשוט חזרהעל התקציר השגוי.על הביקורת של חגית על כי אני אוהב אותך מאת גיום מוסו
רשימת המוזמניםלוסי פוליספר מתח מהנה ביותר. קריאה זורמת פרקים קצרים והכי מעניין שלא היה אכפת לי מי ייצא הרוצח ומי הנרצח. העיקר שנהנתי מהעלילה!!!
ילד בולע יקוםטרנט דלטוןגילוי נאות: את הספר שאלתי מהספריה. לא הייתי בטוחה שאקרא אותו... הסיפור מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטו של איליי ילד הגדל בבריסביין שבאוסטרליה. עוני, אלימות,בריונות,פשיעה וסמים שולטים בכל. זוהי המציאות בה הוא חי ובה הוא מתנהל. הוא מספר את אשר קרה לו ולמשפחתו במשך השנים. השנים הן שנות ה-80.ברקע מוזיקה של קני רוג'רס, דוראן דוראן, ג'ון לנון ועוד רבים וטובים. מוזכרות סדרות טלויזיה פופולריות באותה התקופה.כגון:"משפחת קוסבי" ו "על טעם ועל ריח". הסרט "איש הגשם" בכיכובו של דסטין הופמן מוזכר אף הוא. נוסטלגיה במיטבה. מי שזוכר את אותה התקופה, נזכר בערגה.(כמוני). אימו נרקומנית, מתעמלת לעיתים על הקורה ומדמיינת שהיא נדיה קומנצ'י באולמפיאדת מונטריאול(1976). לאיליי יש חכמת חיים. מכל סובביו למד. סלים חברו הטוב ביותר מחזיק בתואר המפוקפק "אלוף הבריחות מכלא "בוגו רואד". הוא לימד אותו " נצל את הזמן, לפני שהוא ינצל אותך." מאחיו אוגואסט שלא מוציא מילה למד איך להפיק כמה שיותר מידע מהבלתי מילולי: "לא תמיד צריך להקשיב, באותה המידה אפשר להסתכל." איליי משתדל לעשות טוב והטוב הזה חוזר אליו ובגדול. לא פעם הוא שואל "האם אתה אדם טוב?" ומתעמק בעניין. הוא רוצה להיות עיתונאי בתחום הפלילי. משיג ראיון בלעדי עם אלכס ברמודז, מנהיג כנופיית האופנעונים פורעי החוק "המורדים". מה הקשר בינהם? איך זה שדוקא הוא זוכה לראיין את המנהיג? מה קרה לאביו החורג סוחר הסמים? ומי זה שמתקשר אליו לטלפון הביתי ומנחה אותו מה לעשות? עפתי על הספר. נהנתי מאוד. הייתי במתח תמידי .איליי הזכיר לי את טום הנקס בסרט "פורסט גאמפ." שניהם נערים מיוחדים, שניהם חיים את ההיסטוריה.שניהם היו במקום הנכון בזמן הנכון ופגשו רוב הזמן את האנשים הנכונים. הכל עניין של עיתוי. הספר הזה הוא הכל. בין היתר הוא גם מותחן פסיכולוגי. אחד מהמשפטים שלקחתי מהספר הוא: "כל הרעיון בחיים הוא לעשות מה שנכון ,לא מה שקל." מחכה לסרט!!!!
רשימת המוזמניםלוסי פוליספר מתח מהנה ביותר. קריאה זורמת פרקים קצרים והכי מעניין שלא היה אכפת לי מי ייצא הרוצח ומי הנרצח. העיקר שנהנתי מהעלילה!!!
כי אני אוהב אותךגיום מוסוליילה בת החמש נעלמת בחנות .הוריה השבורים נקלעו למשבר ונפרדו. כעבור חמש שנים ליילה נמצאת באותו המקום שבו ראו אותה לאחרונה. היא בת 5 אך אינה מוציאה מילה מפיה.(מן התקציר). איפה הייתה ליילה כל השנים? למה החליטה לחזור? ועוד לאותו המקום בו היא נעלמה? הייתי בטוחה שיש לי את התשובה . בכל אופן חשבתי שיש לי את התשובה. הרי אני אלופה בניחושים. כאן אני מודה טעיתי בגדול. כל מה שחשבתי היה מוטעה. לא היה לי שמץ של מושג ואני שמחה על כך. הקריאה קצת מאתגרת, הפרקים נעים בין עבר, הווה ועתיד עם התמקדות לסרוגין בדמויות השונות. הדמויות מסקרנות ומרתקות .רציתי להכיר אותן לעומק. זהו ספר על חברות אמיתית, על כאב ,על סליחה ועל האומץ והיכולת ליצור שינוי גם כשהכל נראה לכאורה אבוד. לאורך כל הספר הייתי סקרנית איך התעלומה תיפתר, פחדתי להתאכזב. ספר מעולה, מעורר מחשבה מטלטל ולא צפוי. מומלץ ביותר.
כי אני אוהב אותךגיום מוסוליילה בת החמש נעלמת בחנות .הוריה השבורים נקלעו למשבר ונפרדו. כעבור חמש שנים ליילה נמצאת באותו המקום שבו ראו אותה לאחרונה. היא בת 5 אך אינה מוציאה מילה מפיה.(מן התקציר). איפה הייתה ליילה כל השנים? למה החליטה לחזור? ועוד לאותו המקום בו היא נעלמה? הייתי בטוחה שיש לי את התשובה . בכל אופן חשבתי שיש לי את התשובה. הרי אני אלופה בניחושים. כאן אני מודה טעיתי בגדול. כל מה שחשבתי היה מוטעה. לא היה לי שמץ של מושג ואני שמחה על כך. הקריאה קצת מאתגרת, הפרקים נעים בין עבר, הווה ועתיד עם התמקדות לסרוגין בדמויות השונות. הדמויות מסקרנות ומרתקות .רציתי להכיר אותן לעומק. זהו ספר על חברות אמיתית, על כאב ,על סליחה ועל האומץ והיכולת ליצור שינוי גם כשהכל נראה לכאורה אבוד. לאורך כל הספר הייתי סקרנית איך התעלומה תיפתר, פחדתי להתאכזב. ספר מעולה, מעורר מחשבה מטלטל ולא צפוי. מומלץ ביותר.
כי אני אוהב אותךגיום מוסוליילה בת החמש נעלמת בחנות .הוריה השבורים נקלעו למשבר ונפרדו. כעבור חמש שנים ליילה נמצאת באותו המקום שבו ראו אותה לאחרונה. היא בת 5 אך אינה מוציאה מילה מפיה.(מן התקציר). איפה הייתה ליילה כל השנים? למה החליטה לחזור? ועוד לאותו המקום בו היא נעלמה? הייתי בטוחה שיש לי את התשובה . בכל אופן חשבתי שיש לי את התשובה. הרי אני אלופה בניחושים. כאן אני מודה טעיתי בגדול. כל מה שחשבתי היה מוטעה. לא היה לי שמץ של מושג ואני שמחה על כך. הקריאה קצת מאתגרת, הפרקים נעים בין עבר, הווה ועתיד עם התמקדות לסרוגין בדמויות השונות. הדמויות מסקרנות ומרתקות .רציתי להכיר אותן לעומק. זהו ספר על חברות אמיתית, על כאב ,על סליחה ועל האומץ והיכולת ליצור שינוי גם כשהכל נראה לכאורה אבוד. לאורך כל הספר הייתי סקרנית איך התעלומה תיפתר, פחדתי להתאכזב. ספר מעולה, מעורר מחשבה מטלטל ולא צפוי. מומלץ ביותר.
בית הפגודהדניאל שנער0סער ריגבי עזב את תפקידו במוסד בנסיבות לא נעימות בכלל ופתח חברה עם חברו הטוב יורי. יש לו דירה מהממת בברלין, חברה יפהפייה שהוא אפילו מתאהב בה והחברה שלו עומדת להיות מונפקת בבורסה, רק שאז פורצים לו למערכת ומבקשים כופר ענק או שכל העבודה שלו תרד לטמיון. עד כאן נשמע כמו עוד ספר מתח שכבר קראנו, אלא שבזמן הזה גם מרים את ראשו רב מחבלים שחשבו שנעלם כבר, ויש לו חשבון אישי עם סער. האם האירועים הללו קשורים אחד לשני? האם סער יחזור למוסד כדי להילחם באקרים שמאיימים על העסק שלו? המון שאלות, והמון אנשים מעורבים עם המון אינטרסים שלאו דווקא עולים בקנה אחד. בעיני זה דניאל סילבה הישראלי. אם אתם חובבי הז'אנר, אל תפספסו את הספר הזה. פתלתל, ריאליסטי, ומותח עד הדפים האחרונים ממש. תודה לך, דניאל שנער.
זיכרונותיו של חתול נודדהירו אריקווה0******** וואו איזה ספר. :> רכשתי את הספר בגלל שזה על חתולים, אין לי מספיק מילים לספר על הספר.... ספר עצוב אבל הגיע בזמן הנכון. הספר מספר פרק אחרי פרק על החתול ננה (שבע ביפנית), שנוסע עם בעליו סטורו לכל מיני מקומות לחבריו של סטורו מעברו, עמ"נ למצוא לו בית כי סטורו לא יכול להחזיק אותו.... הם עושים את המסע, במכונית המסחרית הכסופה של סטורו. לאט לאט מבינים מדוע סטורו נאלץ לחפש לו בית אבל.... ולא אפרט,.. אבל כל פעם משהו קורה והם חוזרים יחד חזרה. הספר עצוב לקראת סופו, ואישית הדמעות זלגו מעצמן, אני בדרך כלל בוכה רק בספרים או בסרטים במיוחד בסרטים מצוירים, עצובים, כמו FROZEN לדוגמא. אני לא מרשה לעצמי לבכות במיוחד אפילו לא בציבור, ואם אשתף אתכם במשהו אישי, בתור הבת הבכורה כשאבי נפטר לפני כחודש וחצי לערך הייתי זאת שצריכה להיות החזקה ושהכל יתקתק, אני יודעת שאמרו שצריך לשחרר, אבל, ואבל כמו שאומרים מוחק את הלוח... אז, לכן חיפשתי ספר שאפשר לתת לנשמה קצת מנוחה. אז אני מאוד מאוד ממליצה על הספר נסעתי יחד עם סטורו ברחבי יפן, מדינה שאני מאוד רוצה לבקר בה, אך, קורונה.... אהבתי את "הדיבורים" ביניהם, את סיפורו של סטורו, ואת העבר שלו. ושוב ספר מיוחד, שווה המון כוכבים וקריאה. תהנו.
שתייםאפיניטי קונאר0הדפים התהפכו מעצמם, ובכל פרק הלב התכווץ לי עוד ועוד... למה? אלוהים, למה? איך אפשר? באמת, איך? אין גבול לרשע ולאכזריות. בכריכה האחורית של הספר יש חוות דעת של הטיימס: "שתיים הוא פרדוקס. זהו רומן יפהפה על פשעים מחרידים המתנהל בקלילות של מעשייה." וזה ממש כך. ובכריכה הקדמית יש איור (הנהדר כתמיד) של אמרי זרטל ובו רואים שתי בנות בגבן, אוחזות ידיים. יש משהו כל כך תמים באיור הזה, כל כך מנוגד לתוכן. פרל וסטשה הן תאומות בנות שתים עשרה. הן הגיעו בשנת 1944 לאושוויץ עם אמן וסבן (זיידע). אביהן הרופא נקרא כמה שבועות קודם לכן לטפל בחולה. הלך, ומאז לא שב. יש כל מיני שמועות מה עלה בגורלו, אבל אף אחד לא יודע באמת מה קרה לו. בהגיען לאושוויץ מופרדות הבנות מהאם והסב ועוברות לידיו של מנגלה. אותו מנגלה האכזר אשר עשה בתאומים ובשלישיות ניסויים מחרידים. ביתר את הגופים הקטנים, עקר איברים פנימיים, הטיל בהם מומים ועצר את גדילתם. כל כך הרבה אובדנים יש בסיפור הזה. של המשפחה, של תמימות, של התקווה, של החלומות, אבל הכי נורא - של הזהות. "לא תמיד אנחנו מכירים את עצמנו, למי אנחנו יכולים להפוך, מה נוכל לעשות, לאחר שהרֶשַׁע עשה בנו כרצונו." (עמ' 301) זה לא ספר קל לעיכול, ומצד שני לא יכולתי להניח אותו מהיד. מסוג הספרים שלא שוכחים.