תיאו פייבר הוא פסיכולוג המפנטז להתקבל למכון הטיפולי גרוב, שם יוכל לשכנע את המטופלת אלישה לשבור את תענית הדיבור שלה ולספר את שהתרחש בביתה. מה התרחש בביתה? רצח אלים ביותר התרחש, רצח בו היא לכאורה ירתה בבעלה חמישה כדורים מטווח אפס ברובה ומחקה את ראשו. מסוג הרובה המדובר די היה גם בכדור אחד, אבל למה להתקנטן? על הסיבות לירי המזעזע הזה תצטרכו לעמוד בעצמכם אם תבחרו לקרוא את הספר הלא מרשים הזה.
פייבר הוא

#
כשספר הופך נושא לדין ודברים, כשיש ויכוח על איכותו בין "חסידים" ו"מתנגדים", כשצצות ארבע-חמש ביקורות בשבוע, בדרך כלל אני מתרחקת. הגודש גורם לי להרגיש כאילו כבר קראתי אותו, יש לי הרגשה כמו מול שולחן עמוס בכל טוב, מין הרגשת שובע ובחילה קלה. אבל לפעמים דווקא להיפך, מעניין אותי מה גרם למהומה. וזה מה שקרה הפעם.

זה סיפור-מתח המבוסס על פשע שהפושעת - אחת אלישה, שהיו לה חיים נפלאים ובעל מקסים - רצחה

יום אחד הפסיכולוגית שלי לשעבר הציעה להשאיל לי ספר שטענה שהוא טוב. לספר קראו "המטופלת השקטה". אני אמרתי לה שבוודאי שאשמח לקרוא אותו. היא טענה שהיא כמובן תביא לי אותו בטיפול הבא. היא מעולם לא הביאה אותו. ואני רק חשבתי לעצמי מה עם הספר? היא שכחה שדיברנו עליו? היא מחכה שאשאל אותה? היא זוכרת בכלל את השיחה עליו? סקרתי את החלל אבל שום ספר לא נראה באוויר.

בתקופתו האחרונה של הטיפול אמרה "אני לא בטוחה ב

יש לי כמה תהיות בקשר לספר הזה:
1. למה בכלל קניתי אותו
2. למה המשכתי לקרוא כשהבנתי באיזו רמה הוא כתוב
3. איך ייתכן שספרים בינוניים כאלה מתורגמים לעשרות שפות ונמכרים בעשרות מיליונים
4. למה שורה של סופרי מתח טובים מהללים את הספר הזה ואת המטופלת השקטה
5. מה יוצא להם מזה, חוץ מאשר מחמאות שהם מספקים זה לזה

ועכשיו לענייננו. אלכס מיכאלידס הוא אידיוט. הוא סופר אידיוט שזו רמה אחרת לחלוטין. הוא סופר

לא פעם שמעתי את המשפט "הילדות משפיעה על חיינו בהווה ועל הבגרות שלנו בעתיד", לא מעט וויכוחים היו לי בנושא, אני לא מסכימה עם הקביעה הזו, אני חושבת (זו דעתי) שלכל אחד מאיתנו הכוח לשנות את מציאות חייו.

האם כל הנשים המוכות הן תוצאה של ילדות שחוו מכות בילדותן? ממש לא!

האם כל הרוצחים, האנסים, העבריינים הם אנשים שראו או נחשפו לטראומות כאלה ואחרות בילדותם ? ממש לא!

אין הכללה, ובלתי אפשרי להכלי

מתנצלת מראש על ביקורות אחת אחרי השנייה. מעטות ההזדמנויות שלי להיכנס לאתר דרך דפדפן.
אני לא נוטה להתלהב מטרנדים,
למען האמת אני אפילו נרתעת מהם.
תקראו לזה גחמה ילדותית או מורדת אבל ככל שספר יהפוך ליותר טרנדי כך פחות ארצה לקרוא אותו.
למזלי, חברה טובה התעקשה שאקרא אותו ומאחר ונכנסתי לבידוד והיא כבר דחפה לי אותו לתיק אמרתי שיהיה.
ההגדרה שלי לספר מתח טוב היא ספר שלכל אורכו אני בטוחה שאני יודעת הכל,

"מטרת הטיפול אינה לתקן את העבר, אלא לאפשר למטופל להתעמת עם ההיסטוריה שלו , ולהתאבל עליה". (אליס מילר)
עמוד 241 מתוך הספר חלק ד'


הספר: "המטופלת השקטה" הוא מותחן מורכב, אינטליגנטי ואפל שמעניק חווית קריאה נהדרת.

אלכס מיכאלידס נולד בקפריסין וזה הרומן הראשון פרי עטו, ורק בגלל עובדה זו מגיעות לו כל המחמאות.

הכתיבה מהודקת ומרתקת, ולכן אני לא תמהה על כך שהספר "המטופלת השקטה", מככב בטבלת ר

בתחילת השבוע יצא לי לדבר עם אחת המרצות שלי על הסרט הדני המעולה Druk (באנגלית קראו לו Another Round). הסרט עוקב אחרי חייהם של ארבעה מורים מתוסכלים ועייפים בתיכון דני טיפוסי. המרצה אמרה לי פתאום שהיא באמת אהבה את הסרט, אבל קצת הפריע לה שהיוצר, שהוא בערך בן גילה (בתחילת-אמצע שנות השישי לחיים) מתאר תמונה מאוד לא נכונה של תיכון (אני לומדת במכללה לחינוך, אז די מכירים את התמונה העכשווית). היא אמרה שתיכון

סיימתי את "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו" וממש ציפיתי להתחיל את "המטופלת השקטה". התחלתי לקרוא אותו בחצות לילה וסיימתי לקראת 5 בבוקר בלי יכולת להפסיק.
בניגוד לראשון, כאן מדובר במותחן פסיכולוגי-בלשי, קולח ומלא טריגרים.
בשניהם יש פסיכולוגים, אם כי בספר הראשון היא רכה ומרפאת, ואילו בספר השני - המטופלת השקטה - עם כמה שהספר מותח הוא גם הופך להיות יותר משוגע.
מדובר שוב, כמובן, בריטים פסיכופטיים.