ביקורת ספרותית על העטלף - המפקח הארי הולה #1 מאת יו נסבו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 26 באוקטובר, 2016
ע"י אוקי (אורית)


לקרוא את הספר הראשון, אחרי שכל הבאים אחריו כבר נקראו.
כמו להתיישב על הפוף הכחול הזרוק שם בפינת החדר המבולגן, בדירתו המוסקת היטב, באוסלו. כשבחוץ השלג בשקט יורד, מכסה בשכבה לבנה.
לפתוח את אלבום התמונות הישן ולדפדף. לראות אותו צעיר, בתחילת הדרך. נכון, נראה פחות בטוח בעצמו, אך לא פחות מבריק. מעט יותר שובבי במבט, חופשי בתנועה, פחות נזהר ונשמר - פחות מנוסה. לא פחות נהדר.
את מכירה אותו מזה זמן. את האיש הבוגר עם השיער המאפיר והמבט העמוק שמעמיק עוד יותר אחרי עוד חצי בקבוק. את המבט הממוקד והקליטה החדה כשצריך ואת זה האובד במקרים אחרים.
מדפדפת ורואה אותו בתחילת דרכו - המפקח הבלשי של יו נסבו, עם הנטייה, מסתבר כבר אז לסבך ולהסתבך בדרך אל פתרון התעלומה. הבלש המבריק והלא שגרתי הזה, שהברק והתחכום שלו מועצמים בהשפעת האלכוהול שזורק אותו הכי נמוך שאפשר ומחדד אותו הכי חד שאפשר. כמו לאחרונה כבר אז נוטה להיות זאב בודד, למרות חבר או שניים, והנערה השבדית שהיגרה לאוסטרליה, ומצאה שם את ביתה והטביעה גם בו את חותמה ולמעשה הייתה הראשונה בשורת הנשים (הקצרה ומשמעותית) שחלפה מאז ועד היום בחייו. מאז, מסתבר ברבות הספרים - הזאב הבודד המוכשר הפך להיות מיוסר בבדידותו. כן, אמנם כבר אז קשוח ונוקשה למראה, אבל האמת, באמת – כשמתעמקים בו האיש רגיש מאוד מאז ועד היום. נוגע עמוק ברגישותו.
למרות שאת מכירה אותו על רקע נוף מולדתו - נורבגיה הקרה, תרתי משמע. הנה, מדפדפת בסיפור הישן ועם הצלילה למותחן הראשון - משלימה חוסרים, סופסוף מכירה אותו למן ההתחלה. סיפור ראשון, פרשת רצח ראשונה לפתרון - בחצי השני של העולם - באוסטרליה החמה, תרתי משמע. כבר אז טראבל-מקר ואת לא מופתעת ואפילו קצת מחייכת כשמגלה שנשלח להרחיק (וכדרך אגב להירגע - ברור) להשקיף על מהלך חקירת רצח שאירע בחצי השני של הכדור - רצח של אישה נורבגית, אשת טלוויזיה מוכרת, כשברקע אוסטרליה עסוקה באולימפיאדה המתארגנת.
נכון, כמו תמיד באלבום ישן - הכול עוד לא מלוטש, לא מספיק מהוקצע, יש קצת סדקים, ההידוק יגיע בספרים הבאים - יו נסבו בתחילת דרכו עם הארי הולה - זה ניכר, ויש לו עתיד מבטיח - אנחנו כבר יודעים. ולמרות התמונות הישנות וחוסר הליטוש, למרות ההתחלה - לא התאכזבתי, להיפך. חיכיתי שהעטלף הזה כבר יגיע. אהבתי את הסיפור - גם אם הוא הרגיש ראשוני. נכון, למעשה, מעדיפה את יו נסבו עם הארי העכשווי על כל שריטותיו המלוטשות, המבט המעורפל מאדי האלכוהול שקולט הכול. בעצם, גם לגמרי מעדיפה את נורבגיה הקרה תרתי משמע - עם סיפורי אוסלו של מעלה ואוסלו של מטה - על אוסטרליה הקייצית, הקלילה.
ולמרות זאת, טוב היה ללכת אחורה, לקרוא היכן הכול התחיל, בסיפור, השתלשלות ופרשה חמודים מאוד, בעיניי.
ומייד אחרי עמ' 398 לסגור את בספר הראשון, כמו לסגור את האלבום הישן. לנער את האבק מהפוף הכחול שבפינת חדרו המבולגן ולהמתין לו - ליו נסבו שוב, שישוב - עם הארי הולה מבוגר יותר ועם עוד מותחן חדש.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
גבירותי, הכול טוב. זו מעולה, זו מתפלשת מטאטאה עלים יבשים בכפור הנורדי - הכול טוב.
פואנטה℗ (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
בטח. כי לך הוא אמר שאת מעולה.
נראה אותך מתפלשת בין עצי ההסקה היבשים...מה היית אומרת אז? [חוץ מ'מרגש ונוגע ללב', זה כבר תפוס]
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
שרהלה, תנוח דעתך, עמיר הוא ידיד נאמן והכל בסדר.
שרהל'ה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
למה ככה שמיר? שתיהן כותבות כל כך יפה.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
הבנתי. תודה על הדאגה - מרגש ונוגע ללב.
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
התשובות שלכן מייתרות את השאלה. לא רלוונטי. ואם תתעקשו בכל זאת לדעת מדוע שאלתי (עקשניות שכמותכן) אז בהמשך לדיון ביניכן - כי: כתוב עליו שהוא "אחד מספרי המתח הגדולים שנכתבו בנורווגיה" (פיזית - הוא לא נראה גדול או עבה) אז האמנם? כתוב עליו גם: שהסופרת נחשבת לבכירת סופרות המתח בסקנדינביה (??). אז בהמשך לדיון שלכן - הייתכן שהיא רצחה את יו נסבו והעלימה אותו במטרה לתפוס מקומו?? קיצר 1. רציתי לשלוח אתכן אליו. כדי לקבל את חוות דעתה של המעולה של אפרתי, וכדי שאוקי תתפלש עוד קצת בין עצי ההסקה היבשים בחורף הנורדי, אבל, את תגובת אפרתי האוהדת - קראתי. ואוקי ממילא מתפלשת בתוך עצי ההסקה היבשים באפור הנורדי. קיצר 2. לא משנה. חפרתי, בלי מעדר.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
תודות לכולכם. :-)
אנקה (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מקסימה.
רחלי (live) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
ביקורת מקסימה אורית, אני לא מומחית ביו נסבו, התחלתי לקרוא בזכות אפרתי, אבל אני דווקא אהבתי ועמיר, גם אני קראתי את הכלה ממובאיי....
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן, קראתי את הכלה ממומביי, לא כתכתי עליו. למה תשאל??
חגית (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
לא קראתי את הראשון של יו נסבו ואף לא את אלו שבאו אחריו.
הסקנדינבי היחיד שקראתי היה ארטו פאסילינה, ונהניתי ממנו עד מאוד.
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
כן. גם כתבתי ביקורת. http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=60986
(לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מישהי מכן קראה את הכלה ממומביי / קארין פוסום (מותחן נורבווגי שמשלב דמויות הודיות)?
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
מותר לאהוב גם אם אני לא אוהבת... אין פה משטרת האהבות, ואני גם לא סובלת שמישהו כותב שירות ותשבחות על ספר, ומגיבים לו: ספר מטומטם! זוועתי!!! מפני שזה בדיוק כמו להגיד לו, אמור לי איזה ספר טיפשי אתה קורא ואומר לך כמה טיפש אתה. כמובן, שכל זה לא מיועד לך, אלא למי שחושב שהוא קובע טעם. נכון שיש ספרים שהם אבסולוטית גרועים ויש ספרים שהם אבסולוטית טובים, ולא חייבים לאהוב את הטובים כמו שמותר לאהוב את הגרועים. גם אני לא מתאפקת לפעמים, אבל מאוד משתדלת...
לגבי יו נסבו, הוא טוב מאוד גם ביום גרוע, אבל מסקנדינבים קצת נשבר לי. רובם ככולם נטולי הומור, יבשים כעצי הסקה וקרים כחורף נורדי. ואז אני נופלת על איזה ספר אחר, ממוצא אחר, ושוב לא מבינה איך העולם משתגע בסקנדינבית.
אוקי (אורית) (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אני יודעת, זוכרת. למעשה:
א. אהבתי אותו כפשוטו.
ב. בכלל לא מחשיבה אותי איזה מבינת-על אלופה במותחנים [כמוך], אפילו ממש לא מתקרבת. פשוט אוהבת אותם כשהם נחמדים לי, בלי טעם-על משובח, אז אולי גם על טעם ועל..חוסר טעם :) וזה בסדר. מה שכן, תמיד מעדיפה אותם סקנדינבים הן במותחנים והן בזאנרים האחרים, בספרים וגם בסרטים.
ג. מעדיפה מכולם (בז'אנר הזה) את יו נסבו (גם לא מכירה את כולם) (ראי סעיף ב).
ד. הארי הולה - תמיד הורס. בחדשים וגם בראשון.
אפרתי (לפני שנתיים ו-7 חודשים)
אוהבת את הביקורת שלך, אבל את הספר הרבה פחות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ