זהו סיפור על יחסים שנוצרים בין הסופרת למנהלת משק הבית אותה היא שוכרת.
אמרנץ - סוכנת הבית, היא אישה מאד מבוגרת ומאוד מאוד מיוחדת. קשה ונוקשה, היפר אקטיבית ובעלת דעות נחרצות בכל נושא ובעיקר מאוד חרדה לפרטיותה. היא גרה בסמוך לסופרת ודלת ביתה מעולם לא נפתחת בפני אף אדם.
מיותר לציין ואפשר להבין שמאחורי הדלת נמצאים חפצים מפתיעים וסודות רבים ואפלים.
אך יחד עם הנוקשות והסודות אמרנץ מעורבת בחיי הקהילה או השכונה כולה. היא עוזרת לכולם וברחבה שלפני דלתה הכל קורה. שם שומעים את כל הרכילויות וכל ההתפתחויות באיזור כולו.
למעשה סוכנת הבית, זו שמזלזלת בחוקים ובעיקר במנהגי הכמורה של הקהילה, זו שבועטת בכל מוסכמה אפשרית, היא זו שמהווה את "הנוצרייה הטובה מכולם" כי היא עושה הכל מתוך כוונה ועל פי דרכה ולא את מה שמצפים ממנה.
מארג היחסים שנוצר בין הסופרת ודמויות שונות בקהילה כולל בעלה של הסופרת ואפילו הכלב שלה לבין אמרנץ מגלם בתוכו את קיומנו אנו, כלומר - אמרנץ מבטאת לדעתי את הנורמליות, החום האנושי והמוכר, את הידוע והיציב שבחיים. היא תמיד שם עם המטאטא, מפנה ערימות של שלג או ממרקת משהו של מישהו ובעצם היא תמונת הרקע של כל הסביבה. ובכך נוצרים לרבים יחסי תלות עם אמרנץ.
האם הדלת תיפתח?? ואם כן למי? ובאילו נסיבות??
ספר מופלא על רוח האדם, על האינדבידואליות הנהדרת, ועל חום אנושי שאינו תלוי בדבר אלא באהבה וקשר.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
