זכייתה של אורלי קסטל בלום בפרס ספיר בטקס שנכחתי בו רק לפני מספר ימים, סיקרנה אותי לקרוא את הספר הנ"ל. ועשיתי זאת כמובן במהירות וגם בקלות. נזכיר שהספר נקרא "הרומאן המצרי" אז קודם כל נחמד לדעת שהוא בכלל איננו "רומאן" והוא גם איננו "מצרי" במיוחד. חשבתי בתחילה שאכן מדובר בספר ביוגרפי ואני דווקא מאוד אוהב ביוגרפיות אבל למעשה מדובר כאן בספר של סיפורים שקשורים בצורה רופפת (מאוד) לביוגרפיה המשפחתית של קסטל-בלום. הוריה הגיעו לארץ כחברי גרעין של השומר הצעיר ממצריים הישר לקיבוץ עין שמר ומשם בגלל סיבות אידיאולוגיות משונות שפקדו את השומר הצעיר, שקסטל-בלום מתארת אותן בצורה קומית והיום נראות לנו בכלל מוזרות, התפזרו ברחבי הארץ.
רובם לצפון תל אביב. חלק מהסיפורים עוסק במשפחתה
היא מתארת את הדמויות בגוף שלישי ובלי לומר זאת במפורש, את עצמה היא מכנה בשם "האחות הגדולה" אותה "אחות גדולה" מופיעה במספר סיפורים ומתוארים בה יחסיה עם קרובת משפחתה המכונה "הבת היחידה" ועם חברה בשם "ארוכת השיער". באורח מוזר מצאתי שגם לי עצמי (למרות שהקשר היחידי שלי עם מצריים היו שכנים "מצריים" בילדותי) יש קווי השקה עם סיפוריה של קסטל-בלום. גם אני גדלתי באותו אזור אותו היא מתארת בת"א (יהודה המכבי) גם אני הייתי חבר ב"שומר הצעיר" גם אני הכרתי היטב קיבוצים ובמקרה גם אני למדתי בבית ספר א.ד. גורדון (בית חינוך בצפון) שהיא מקדישה לו כאן סיפור שלם. אז מצאתי את עצמי מתווכח איתה בתיאורים מסוימים שנראו לי דמיוניים לכיוון הקומי... ככלל אין מדובר פה בסיפור עלילה ליניארי אלא כל מיני רמזים שמצטברים בקפיצות שונות חלקן אכן למצריים ואפילו סיפור על אנוסי ספרד שבאופן רופף ניתן לטעון שגם הוא קשור למשפחתה אבל הרוב מתרחש אכן ב"מדינת תל אביב" וליתר דיוק בצפון תל אביב... בסך הכל הסיפורים מאוד קריאים והאמת היא שכל אחד מהם יכול לעמוד היטב עצמאית גם ללא המסגרת של הספר הכולל... אז ברכות לאורלי קסטל-בלום על זכייתה בפרס ספיר על הספר. נהניתי לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
