זו לא הפעם הראשונה שאני נפגשת עם הספר. מסתכלת על דמות בברדס שבכריכה כשהיא מחזיקה פגיון. או קוראת את התקציר הלא ברור ובודקת את מספר העמודים.
ראיתי אותו בעבר, לפני שנתיים בערך. כשאחד מחברי לכיתה קרא אותו. ומי יודע, אולי גם הייתי משאילה ממנו וקוראת גם. אבל שלושה מילים שהיו כתובות בכריכה האחורית הרתיעו אותי
"משחקי הכס לנוער"
שמעתי הרבה על משחקי הכס. ספר על רצח ומוות ועלילה מסובכת. לא נשמע לטעמי בכלל. אז הקפדתי להתרחק ממנו, ולהבטיח לעצמי לא לגעת בו.
ועכשיו, כשאני מסתכלת לאחור. אני לא מבינה איך פספסתי את הספר הזה.
אז איך בסוף הגעתי למצב שאני קוראת אותו?
בגלל שבספרייה הקטנה שלנו, שמביאה ספרים פעם במיליון שנה בערך, נגמרו כל הספרים שרציתי לקרוא.
אז שוטטתי בספרייה, מחפשת איזה ספר שיעניין אותי, ורגע לפני אני מתייאשת לחלוטין ולוקחת ספר שקראתי כבר, נתקלתי בו. בספר ההוא, כבר כמעט שכחתי ממנו. זה הספר שהשוו אותו למשחקי הכס.
בהיתי בו כמה שניות, היד הושטה לכיוונו, מתמהמהת באוויר לכמה שניות. שאלתי את עצמי האם כדאי לי.
בסוף החלטתי שאין לי מה להפסיד, ולקחתי אותו. קוראת שוב את התקציר שקראתי כבר בעבר. ושמה אותו על דלפק הספרייה.
כבר בעמוד הראשון הבנתי שזה מסוג הספרים ששואבים אותך לתוכם, ולא טעיתי, כי תוך כמה דקות נשאבתי לספר. לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
הספר מספר על ארבע בני נוער משלוש ממלכות ביבשת בשם מיטיקה, כולם באים ממקומות שונים, וכל אחד מהם צריך להתמודד עם מציאות אחרת לגמרי. ואי אפשר שלא להזדהות עם כל בני הנוער האלה בשלב מסוים, לא משנה אם הם באות מהצד שפותח במלחמה והשלטון בו אכזר, או מהצד המותקף שהשלטון בו אדיב. הדמויות שלהם כל כך אמינות, אנושיות ופגיעות. ורואים שבעיצוב של כל אחת מהן הושקע מאמץ רב. וכמובן שיש דמות שאהבתי יותר ודמות שאהבתי פחות. אבל הזדהיתי עם כולן באיזשהו שלב בספר.
אין לי מושג כמה הספר מקורי, כנראה שלא קראתי מספיק ספרים שעסקים בנושא הזה כדי לשפוט באמת, אבל העלילה סחפה אותי לתוכה, כל הזמן קרה משהו, לא היה אף פעם רגע יבש או לא מעניין. כל הזמן נשארתי במתח כזה ורק רציתי לקרוא עוד ועוד. ואם תשאלו אותי, ספר טוב הוא ספר שרק רוצים לקרוא ממנו עוד ועוד.
והכתיבה מדהימה, היא מפורטת ומלאה בתיאורים של נופים, אנשים, מחשבות ורגשות. מהסוג שאני כל כך אוהבת. ובנוסף הסופרת מצליחה להישאר אובייקטיבית בין כל נקודות המבט ולא לבחור דמות אחת אהובה ואז להתמקד רק בה, וזה משהו שממש קשה לעשות.
אהבתי את הסוף, הוא נשאר פתוח והוא השאיר אותי צמאה לעוד וגרם לי להצטער שהספר המשך לא נמצא לידי.
שורה תחתונה, נפילת הממלכות הוא ספר מרתק עם עלילה סוחפת. דמויות אנושיות עם מאבקים אנושיים להפליא וכתיבה מפורטת, מומלץ!

















