בעקבות הספר הזה למדתי כמה דברים :
1. לעולם לא לקרוא ספרים של סופרים ישראלים
2. לא לקחת ספר קצר מידי ( כי אין בו עלילה )
3. לעולם לא לקחת ספר שכבר בתקצירו הוא נשמע חסר תוכן
ועכשיו לביקורת:
אני פשוט מצטערת שקניתי את הספר הזה , כן כן קניתי ולא השאלתי מהספרייה .
היו לי כמה סיבות טובות לקרוא אותו ואני גם רציתי לבדוק מה רמת הכתיבה של הסופרים בארצנו אבל אני לא חשבתי לרגע שהספר הזה יהיה כל כך חסר תוכן בעליל , הספר הזה הוא פשוט לא קריא !!!!
כל מה שכתוב שם זה על מישהו ששבר את ליבה של ליליום , ברצינות????????????????? שיברון לב על זה כל הביג דיל של הספר?????? חשבתי שזה יהיה רומן מקסים וזה רק מעצבן שהיא בוכה על מישהו שכבר לא שם עליה יותר.
טוב הכירו את גיבורת הספר ליליום : היא נקראת על שם פרח הליליום כי מסתבר שכולם נראים שם על שמות של פרחים ..... היא בעלת שיער אדמוני ועור בהיר ודי מוזרה לפי דעתי ( טוב את המוזריות שלה אני די חיבבתי ) היא הבת של רופא החיות המלכותי , ליליום היא קופצנית ועליזה ומדברת עם סוסים מסתבר... עד שיום אחד היא שתתה שיקוי שלא ייתן לה לחוש רגשות ... הדבר הראשון שרציתי להגיד לליליום הוא " תגידי מה אצת היית שתויה מתי ששתית את השיקוי??" רק בגלל אהבה שנכזבה את רוצה להרוס לעצמך את החיים? יש עוד המון דגים בים ליליום את לא חייבת דווקא את המישהו ההוא...
הספר הוא צפוי ממש ודי הכרחתי את עצמי לגמור אותו כי אני תמיד גומרת ספרים מי יודע אולי הוא היה משתפר בהמשך??? אבל לא פשוט לא הוא היה ממש רדוד אני לא אוהבת בכלל ספרים כאלו השיחות היחידות שהיו לליליום וחברותיה הם:"איך השמלה שלי" או " עם מי את הולכת לנשף? ממש אבל ממש התאכזבתי !

















