ביקורת ראשונה והו!!! בהצלחה לי -אמן אמן אמן-
עוד יום חם בצורה נוראית לקראת סיום החופש הגדול.
ובאיזה עוד מקום אפשר להעביר את קצת הזמן הפנוי שנשאר לי לפני שהלחץ מתחיל? בדיוק, קניון (לא התשובה הרגילה שלי אבל במקרה הספציפי הזה לא בדיוק הייתה לי מילה בנושא).
אני מטיילת לי עם חברה בקניון ואז רואה בזווית העין את סטימצקי לא יכולה שלא להיכנס (למרות הקיטורים הלא פוסקים של חברתי: "עוד פעם סטימצקי!!!!!!!!). אני מסתובבת באטיות סביב הדוכן של הספרים ומגלה שכבר יש לי כמעט את כולם, ואז אני קולטת את הספר "הלב של ליליום" וקונה אותו למרות שאני מודעת שנשארו לי עוד כמה ספרים שלא קראתי בבית.
בסופו של דבר התחלתי אותו רק בתחילת השנה, בשיעורי ספרות בבית ספר, ותנחשו מה? התאכזבתי קשות.
לקח לי לסיים את הספר הזה בערך חודשיים ואני אחת שקוראת מהר אז זה אמור כבר להגיד משהו על הספר לא?
הספר התחיל בהיגיון מסוים אם כי גם לא ממש. ליליום שמחה, מאושרת, חייה חיים רגועים באזור מובדד ושקט עם אבא שלה והסנדקית של האמא-פיה-לשעבר שלה (שכמובן כבר לא בין החיים כי ברור שאין ספר טוב ללא הורה מת!!! [ממש]) שקוראים לה ננה שגם היא בכלל פיה-לשעבר וליליום כולה מלאה באהבה כלפי החברות שלה והחבר המאוד מהמם שלה.
כאן מתחיל ונגמר ההיגיון בספר הזה.
סכנת ספויילרים
אז הכל מתחיל להיות באמת לא הגיוני ומוזר
ממש בפרק הראשון של הספר (אני כמעט בטוחה שזה באחד העמודים הראשונים אפילו)ליליום פוסעת לה עם חברותיה במורד הרחוב לאחר עוד יום שיגרתי בבית הספר וכל אחת מהן רוצה רק ללכת לביתה, פתאום מגיע איזה נער מוזר עם סוס (חד קרן?) שברח לו בזמן שהוא טיפל בו וכמובן שליליום תשכח מהחבר המדהים שמחכה לה איפשהו ותאפשר למחשבות עליו לחמוק לראשה ולהיתקע שם די הרבה זמן (כל הספר כמעט [ואו כמה סוגריים]) וכמובן שהוא מופיע עוד הרבה פעמים בספר הזה, ובום!!!!! כמעט לא הספקנו למצמץ ובדיוק החבר המקסים שלה הולך לאיזה נשף עם נערה אחרת שהוא אמור לשנוא בכלל. ליליום שלנו נשברת, ומחליטה לשים סוף לכאב הנורא שלה. היא הולכת בהוראתה של ננה (האמת שממנה ציפיתי לקצת יותר) ליער שבו הפיות גרות בכדי שהם יקפיאו לה את הלב ולא יאפשרו לה להרגיש כלום! רק בגלל שיברון לב קל. תחשבו כמה אנשים היו עושים את זה אם זה היה אפשרי
אבל מה באמת הופך אותו למסורבל וקשה לקריאה? רצף האירועים.
לא באמת תחשבו על זה, סבבה הקפיאו לליליום את הרגשות, היא קיבלה מה שהיא רצתה, המצב לא אמור להשתפר קצת? כי הוא ממש לא
היא מתחרטת על זה כל הזמן ולא מפסיקה לציין את זה כמעט כל חצי עמוד ואז מיד סוטרת את עצמה("האם עשיתי טעות? לא!"), החברות שלה פתאום מתוסבכות והכל קורה כל כך מהר שזה קשה ולעיתים קצת מעצבן לעקוב אחרי הכל.
סוף ספויילרים
אז בטעות קניתי את הספר הזה ובטעות סיימתי אותו.
לא היה שווה את זה
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
