ספר מקסים!!!
לא בכדי קראה עמי גדליה לספרה היפה "הלב של ליליום."
איבר זה, שאינו אלא חדרים ועליות ומחזורי דם – מסמל זה דורות את המניע , אולי העיקרי, של חיינו – הלא היא האהבה.
בנחישות ובאומץ מעמידה הסופרת את ליבה הצעיר של הגיבורה במצבים לא פשוטים כלל: אכזבה, בגידה, בלבול וחוסר אונים. אך היא גם מנחילה לה, בתבונה רבה, פרקטיקות להתמודדות איתם. יד ביד עם זה היא גם מתרגלת את ארגז הכלים שהיא מעניקה לה - עד לתוצאה המנחמת.
וכל זאת – בלי לוותר על ערכים אוניברסאליים בבחינת "ייהרג ובל יעבור" – כמו עזרה לזולת, שיויון אזרחי וכלכלי, אהבה לטבע ושמירה על בעלי חיים.
ממרומי גילי המופלג אני יכולה להעיד (אני לא יודעת אם לצערי או לשמחתי) – שהחיים אינם כפית של דבש, ובמהלכם נדרשים אנו שוב ושוב למכאובי הלב - אם בגין גירושין, אלמנות או אפילו – כן! כן! – אהבה אסורה.
אכן, לרומנטיקנים שבינינו (ומי מאיתנו הוא לא כזה?!) זהו ספר מעשיר ומתגמל.
יישר כוח!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
