אני לא מצליחה לגבש דעה מוחלטת או חד משמעית על הספר הזה. לא מצליחה.
היה כיף לקרוא אותו, ממש כיף, אבל כשאני מנסה לבחון אותו מכיוונים אחרים - נו, טוב...

אני אתחיל מההתחלה - איך הגעתי לספר הזה בכלל? והשם המחריד הזה - "מלאך משמיים" - זה פשוט נשמע כמו אחד הספרים האלה, שאני בחיים לא אתקרב אליהם.
זה התחיל עוד לפני שהגעתי לספרייה - אח שלי איים שאם אני לא אכנס (ואצא) מהספרייה תוך שתי דקות, הוא מאחר

אחרי הנפילה הכואבת עם הספר השני, "מלאכים באפלה", אני שמחה לבשר שנהניתי מהספר הזה.
בספר השני <mark>פיצפטריק</mark> הרסה את הדמויות לגמרי, הרחיקה בין פאץ' ונורה, והפכה את נורה לבלתי נסבלת.
אבל כאן, בספר השלישי, מהרגע הראשון - הכל מתאפס.

באמת תהיתי לעצמי - איך אני יכולה להמשיך סדרה שהספר השני שלה מאכזב ברמות על?
ואז חשבתי על זה...
מישהו בטח אמר לה משהו, אם אני לא אהבתי את הספר אז מן הסתם שהיו עוד ביקורות,

הרגע סיימתי לקרוא את הספר.. מה שיש לי להגיד עליו במילה אחת זה: וואו!
קראתי את שניי הספרים הקודמים לפניי כמה שנים ודיי שכחתי מה קרה שם, מי אלו הנפילים והמלאכים שנפלו, מה קורה בחודש חשוון, ומיזה בכלל האנק מילר.. עם החוסר הידיעה/הזכרון שהיה לי התחלתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם נורה בעצם לא זוכרת כלום. זה היה נורא מעניין וכיף לקרוא ולהיזכר באותם הדברים שנורה נזכרת בהם, באיזשהו אופן דימיינתי שנורה זאת

ביקורת בונה :)

אז ככה. יום בהיר אחד הלכתי לסיפרייה בהתרגשות אחרי שסיימתי את הספר הראשון של מלאך משמיים שכתבה <mark>בקה פיצפטריק</mark> (ברצינות מזה השם משפחה הזה?) והלכתי לקחת את הבא בתור שהוא "מלאכים באפלה".
רק מלקרוא את התקציר התחלתי להתחרפן. הראשון היה ספר כול כך טוב ואני לא מבינה מה הסופרת חשבה לעצמה?
"טוב בגלל שהראשון היה אחלה ספר ודי נמכר ... בספר השני אני אהרוס אותו לגמרי". אני לגמרי בטוחה שזה מה

לפני שאתחיל- אזהרת ספויילרים עצומה!!!
טוב, אני מודה, אני בדרך כלל קונה ספר שנראה טוב, קוראת את הפרולוג/ הפרק הראשון, חושבת שספר הוא גרוע, מתעצלת לקרוא אותו, ואז שממש משעמם לי אני קוראת אותו ומגלה שהוא ספר מעולה!!!!!!
זה מה שקרה לי בספר הזה.
קראתי את הפרולוג (למי שלא הבין- הקטע עם צ'ונסי ופאץ') ואני חייבת להודות שהוא גרוע!- וזה בתור מי שאוהבת מאוד את הסדרה!
ויש גם משהו שלא הבנתי- יש ציטוט בהתחל

ספר מעולה ומושלם נהנתי לקרוא אותו שסיימתי את הספר בכיתי מהתרגשות האהבה בין פאץ לנורה חזקה מכול . <mark>בקה פיצפטריק</mark> היקרה תודה רבה על שכתבת סדרה כזאת מדהימה מומלץ לקרוא את הסדרה המדהימה הזאת

אזהרה מראש: ספוילרים !!
אם אתם לא מעוניינים - אל תקראו את הביקורת הזו.

הרשו לי רק להגיד - וואו. איזה ספר.
יש לי כל כך הרבה דברים להגיד, אז אני אתחיל בדמויות.
<mark>בקה פיצפטריק</mark> לא יודעת לבנות דמויות. מה לעשות. זו האמת. הדמויות משתנות לגמרי בכל ספר, ואי אפשר לשמור על חיבור אליהן.

נורה - כמה שנאתי את נורה בהתחלה. בשני הספרים הראשונים היא התנהגה כמו בת טיפש-עשרה מושלמת. מחליטה דברים בפזיזות, לא חו

מלאך משמיים.
<mark>בקה פיצפטריק</mark>.
שלושה כוכבים




זו הולכת להיות הביקורת הכי קצרה שלי אי פעם... אני חושבת.
בעיקר כי אין לי זמן / כוח / שכל שעובד [הוא ברגע בהטענה לקראת הלימודים הקרבים ובאים :( ]


אז ניגש ישר לביקורת והפעם לא יהיו קטגוריות. תתמודדו.


ועכשיו ל...

ב - י - ק - ו - ר - ת - !



[הביקורת עלולה להכיל ספויילרים. אני אשתדל להודיע עליהם, אבל עדיין היזהרו לכם...]
{הביקורת מ

הספר שהכי צמרר אותי בכל הסדרה,
אני לא יכולה להסביר איך התחברתי לדמויות, אני לא מתחברת להרבה ספרים ככה.
ממש הרגשתי שאני מתעבת את מי שהיא שונאת, ומאוהבת במי שהיא מאוהבת..
לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו מהרגע שקניתי אותו, קראתי בשיעורים, בהפסקות, בבית, לפני ואחרי החוג.
הספר כולו מלא באקשן, רומנטיקה מדהימה, ו<mark>בקה פיצפטריק</mark> הצליחה לרתק אותי לספר,
אפילו יותר מסטפני מאייר ואני לא מגזימה.
איכת הספרים ה