לקח לי זמן די רב לקרוא את הרומן הזה. גם בגלל היומרנות שלי לקרוא אותו בשפתו המקורית – גרמנית, וגם כי הוא מרתק ורב שכבתי. אדם בעל דרכון אמריקני נוחת בשדה תעופה בשוויץ ונעצר ע"י הרשויות השוויצריות, בטענה שהוא מתחזה והוא איננו ג'יימס לארקין וייט, כפי שכתוב בדרכונו, אלא אנטול שטילר, פָסָל ואזרח שוויצרי שנעלם בנסיבות מסתוריות. הספר מתחיל במשפט"Ich bin nicht Stiller" (אינני שטילר) אנחנו מקבלים מעין "מחברות" שכתב אותן הנ"ל, שבהן הוא מספר בגוף ראשון את מחשבותיו ובהן הוא מנסה לשכנע את הרשויות, שהוא אכן איננו אותו אדם שטוענים שהוא... תוך כדי כך אנחנו מקבלים גם ממנו גם את מחשבותיו, תיאור של מה שקורה לו בבית הסוהר ומה קורה כשמביאים אליו מי שאמורים להכיר אותו: מכרים, קרובים ואף את אישתו של הנעדר... תוך כדי כך בקפיצות של זמן ומקום הוא מספר למי ששומר עליו ולנו סיפורים על חייו באמריקה ובמקסיקו. הסיפורים עצמם הם מרתקים. לעתים נדמה שאין להם כל קשר לתמה המרכזית של העלילה שהיא עניין הזהות של אותו אדם. וייט/שטילר טוען כל הזמן בתוקף שיש פה טעות נוראה. בעלילה שהולכת ומסתבכת מסתבר שהתובע במשפט של הנ"ל באופן מוזר גם מתיידד איתו ושאולי הוא ואישתו היו גם ידידים של שטילר הנעדר... קולו הסובייקטיבי בגוף ראשון שמספר לנו בצורה מבולבלת סיפורים בקפיצות של זמן ומקום הופך להיות ב"מחברות" מסוימות לעיתים קולו של רולף התובע ידידו של ווייט/שטילר שמספר לנו את הסיפור "מהצד", בצורה יותר שקולה וחד ממדית והוא גם מספר לנו את האפילוג שבו אנו מקבלים בצורה בהירה את מה שבאמת קרה. בראיון שנערך עם פריש (נפטר בשנת 1991) אמר פריש משהו מרתק בעיניי; שהוא מתחרט על כך שהוסיף את האפילוג ולו יכול היה - היה בדיעבד משמיט אותו מהספר... זהו ספר רב שכבתי עם רבדים שמתחת לפני השטח. האם יכול אדם לנטוש את זהותו וחייו הקודמים? האם אפשר בכלל למחוק את העבר? הוא יצא בעברית כבר לפני שנים רבות בשם "אינני שטילר". בעיניי זהו ספר מורכב וחשוב ואפילו ספר מופת! שאני ממליץ עליו מאוד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
