מכירים את הספרים האלה שנראים שטחיים מבחוץ, ורדרדים ומתקתקים כאלה, ובקריאה אתם מגלים שיש בהם הרבה יותר ממה שחשבתם? כאלה שיש להם שם דבילי ועטיפה סטייל ברבי, ולמרות זאת הם ספרים ממש טובים?
טוב, גם אני לא!
אזהרת עודף סימני קריאה וסרקזם- התכוננו לכמות בלתי נסבלת
אז כן, הספר הזה הוא ספר על נערה בשם ברוקלין שיש לה כישרון מולד בהחלטות גרועות [וזה מוזכר רק איזה 5000 פעמים! בפרק אחד!] וכל הזמן ההורים שלה משווים אותה לאחותה הגדולה והמושלמת והיא כה אומללה! אחרי שהיא נעצרה במשטרה [בגלל הדבר הכי מטומטם שקיים], נאלצה לעבוד בשעות שירות לקהילה והכי גרוע- מלכת התיכון נידתה אותה ממועדון הכלבלבות השפוטות שלה, היא חייבת שמישהו אחר יחליט בשבילה החלטות או שחייה יהרסווו!!!!!! עוד יותר, כאילו!!!!! כדי שהיא לא תשב לבדה בקפיטריה ולאיש לא יהיה אכפת מה היא לובשת והאם רגליה מגולחות או לא, חוץ מהחנונים מהתזמורת או מועדון הדקדוק או משהו חנוני שכזההה!!!!! אוי, זה כבר קרה!!!!!! שיואו היא כל כך מסכנה!
בהמשך, הנה ספוילרים, זה רק מידרדר!!!! כי קוראי הבלוג ממליצים לה לעשות רק דברים חנוניים ביותר!!!!! הם כל כך חסרי חיים עד שהם לא מבינים כמה חשוב זה שהיא תלך למועדון של החתיך מה-שמו, במקום לשבת ולעשות שיעורי בית כמו איזו מנודה חסרת חיים!!!!! אני פשוט לא מאמינה איזה חיים נוראים ואיומים יש לה, מאמי חיים שלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז כמו שהבנתם, אלא אם כן חוש ההומור שלכם הוא כמו זה של אפונה, אני ממש לא חושבת שהספר הזה הוא חובה [או ליתר דיוק: נא לא לפרוץ בצרחות "הוא מושלםםםםם אעאעאעאעאעאא!!!"]. הוא טיפשי, וקליל, וכיף לקרוא אותו פעם אחת כדי להעביר את הזמן אבל לא יותר מזה. בשלב מסוים הספר התחיל להזכיר לי סרטי טלוויזיה אמריקאיים כמו "היי סקול מיוזיקל" שלכולם יש אותו מסר- המקובלים הם מיליונרים מרושעים שיבואו על עונשם, וה"חנונים" הם המגניבים האמיתיים, העמוקים והנאמנים ביותר! רק הם יישארו חברייך תמיד ויצעדו איתך אל השקיעה, אז היי מי שאת! זכור מי אתה, בני, אתה המלך האמיתי! אביך חי בתוכך! אה, זה כבר ממלך האריות, זה לא קשור...
לא שאני מבינה למה אנשים ממועדון הדיבייט שנותנים באמת או חובה דברים כמו "עליכם להתמזמז במשך 90 שניות רצופות", נחשבים יותר עמוקים, אבל מי אני שאחליט? הרי כמו שאנשים מסוימים יסכימו איתי [אהמאהמאנג'ל]- אמריקאים הם כה חכמים! וצודקים! הבה נסגוד להם ולספריהם העלובים יחדיו!
הסופרת מנסה להכניס באמצע כל מיני דברים דרמטיים כדי לגרום לספר להישמע עמוק, אבל זה ניסיון נואש ולא מוצלח. הדבר היחיד שהסופרת כן הצליחה בו, היא לגרום לדמות הראשית להישמע מציאותית. כי היא פשוט כמו כל הבנות השטחיות שאני מכירה, חוץ מזה שברוקלין היא בעצם עמוקה כי יש לה חבר חנון והיא פותחת בלוג וזה כה עמוק [כמו הכנרת]. אבל כבר חפרתי על זה מספיק.
ולסיכום, אני ממליצה על הספר מאוד, חובה לחיים- אם קוראים לך מורטל חלומי ואת רק נראית פרחה מבחוץ, אבל מבפנים את מאוהבת בחנון שיושב מאחורייך בשיעור מתמטיקה ועושה בשבילך שיעורי בית, ותמיד רצית לנקום במלכת הכיתה אבל לא היה לך מספיק איי-קיו בשביל זה.
