• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האדֶס

האדֶס

מאת קנדיס פוקס

הביקורת של יסמין

תמונה של יסמין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
האדֶס

האדֶס

מאת קנדיס פוקס

הביקורת של יסמין

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של יסמין
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:2014
סדרה:כתר - מתח
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
תברח
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 11 שנים•1 דקות קריאה

ספר מתח, ללא מתח, ללא טעם וריח.הכל משעמם וצפוי וכתוב בעברית גרועה (תורגם ע"י צילה אלעזר) ועם המון קללות. יש חורים בעלילה ודברים ממש לא הגיוניים. לדוגמא: שני ילדים שנרצחו, גופותיהם הודקו בקשרים ונעטפו בחבילות, אך למרות זאת מגלים שהם חיים. אדם ללא כל הכשרה רפואית מטפל בהם לבד בביתו ומצליח לרפא אותם לחלוטין.
יש עוד המון דוגמאות לכך בספר- אנשים שהוכו בחוזקה, ואפילו ספגו יריות, מצליחים לנהוג, לתפקד כרגיל, ולתפור לעצמם את הפצעים.
כמו בכל ספרי המתח, גם כאן- זוג חוקרי המשטרה מבלים הרבה באכילה, שתיית אלכוהול, מקללים, חסרות להם שעות שינה, יש להם התנהגות אלימה, עבר מסתורי והתאהבות רגעית במישהו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של מירב גת
מירב גת
תמונה של מלכי
מלכי
3קוראים|גיל ממוצע75|67%נשים

על המבקרת

תמונה של יסמין

יסמין

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
199 ביקורות•1 נבחרות•1,087 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של יסמין
יסמין
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות199
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,087
דירוג ממוצע3.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת129מתח ריגול והרפתקאות29ספרות מקורית16

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יסמין

תקשיבו לי

תקשיבו לי

טס גריטסן

סוף-סוף הצלחתי למצוא ספר מתח שלא ניתן להפסיק לקרוא אותו. הוא מרתק ורב תהפוכות מתחילתו ועד סופו.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יסמין
לב רעב

לב רעב

אשכול נבו

הקורא את אוסף הסיפורים בספר זה משול לאדם רעב, שנכנס למסעדה חדשה ומוגשות אליו מנות אוכל רבות. כל מנה (/סיפור) יותר תפלה מקודמתה, חסרת יצירתיות, משעממת, לא משביעה ולא מנחמת. הסועד (/הקורא) המתוסכל והרעב מנסה לעודד את עצמו, ומייחל להאמין שאחרי כל מנה עלובה כזו הוא לפחות יזכה לקבל קינוח מפתיע ומיוחד. אך לאכזבתו הרבה, מנת הקינוח (/סוף כל סיפור) לא מוגשת כלל. כל סיפור משמים ומיותר נקטע ללא כל סוף, פואנטה, רמז או תובנה. לאחר שהסיפור נקטע, הקורא כבר שוכח אפילו את שם הסיפור שקרא או מה היה בכלל תוכנו. אפילו שפת הכתיבה עילגת, רצופה בסלנג, ללא כל אמצעים ספרותיים ושזורה במילים באנגלית שנכתבו בתעתיק עברי מעצבן. יש מספיק ספרים אחרים וראויים יותר בעולם, וחבל לבזבז ולו לרגע את הזמן הנדרש לקריאת ספר מיותר זה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יסמין
פעמון הזכוכית [מהדורת 2019]

פעמון הזכוכית [מהדורת 2019]

סילביה פלאת

הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי כל הביקורות האוהדות שהוא זכה לו, ודבר היותו ספר קלאסי שזכה לפרסום רב.
גם מבחינה ספרותית, הוא כתוב בצורה מבולבלת מבחינה כרונולוגית ובלתי מובנת. לעיתים הדמות הראשית מתארת פגישה עם גבר כלשהו, אך לא מובן אם זה מתרחש בהווה, או שבעצם היא רק נזכרה במה שהיה פעם. הסיפור משעמם ורדוד, הדימויים מדכאים ומעוררי סלידה. יש בו דמויות רבות, שלאף אחת בעצם אין תכונות אופי. כולן כאילו עשויות מקרטון. גם הגיבורה עצמה היא דמות מעצבנת, שלא ניתן להבין אותה או להזדהות עימה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•יסמין
ארכיפלג הכלב

ארכיפלג הכלב

פיליפ קלודל

ספר מעולה, מיוחד, מטלטל ועוצמתי. זהו בעצם סיפור אוניברסלי, שיכול להתרחש בכל מקום וזמן, מעין אלגוריה לטבע האדם. רוב הדמויות בספר קרויות בשמות כלליים כמו: הזקנה, ראש האי, הרופא, הכומר. תחילתו של הספר מזכירה במעט את הדילמה המוסרית שמועלית בספר (מעולה אף הוא) : "אור בין האוקיינוסים". אל אי נידח, בעל מזג אוויר ותנאי מחייה קשים, נסחפות יום אחד שלוש גופות של אנשים שחורים. קומץ האנשים שמגלה את הגופות האלמוניות הללו, מתלבט כיצד להגיב. הרוב רוצים להסתיר את העניין משאר תושבי האי ומהעולם כולו, ולקבור אותן בחשאיות. הדבר נובע מתאוות בצע, משיקול כלכלי ומרצון להימלט מפרסומת שלילית: משקיעים זרים אמורים לבנות באי מרחצאות, שיכניסו כסף רב לאי, ושאליהן יגיעו תיירים רבים. רק דמות אחת בסיפור: המורה, מסמלת את המצפון והמוסריות, והרצון לחקור ולגלות אנושיות. אך הוא עתיד להפוך לשעיר לעזאזל ולשלם מחיר יקר וטראגי.
הספר הותיר בי רושם עז ומחשבות זמן רב לאחר סיום קריאתו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•יסמין
נער האופניים

נער האופניים

אלי עמיר

כמו כל ספריו של אלי עמיר, זהו ספר טוב, קריא מאוד וכתוב בעברית יפה ועשירה. ממש תענוג לקרוא בו.
אלי עמיר מיטיב לתאר לאורך כל הספר את קורותיו של נער בשם נורי, שעלה מעיראק לישראל יחד עם בני משפחתו. התקופה המתוארת היא אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. נורי נקרע כל הזמן בין שני עולמות מנוגדים שמושכים אותו כל אחד לכיוונו: מצד אחד, העולם הקודם והישן שלו- המשפחה ששולטת בו, תולה בו ציפיות רבות ומחליטה בשבילו היכן יגור וכיצד יתנהג (במיוחד אביו הפטריארך), אימו התובענית והמרירה, אחיו הלגלגניים והבלתי מפרגנים, התרבות העיראקית, המנהגים, המנטליות המזרחית, השמרנות והמסורת. מצד שני- הרצון להידמות ולהתערות בקרב האוכלוסייה האשכנזית השלטת והעולים הוותיקים, הפקידים השולטים בכל הביורוקרטיה, המוזיקה וצורת הלבוש השונה, המבטא האחר והבדלי המעמדות.
נורי מצליח בזכות חוכמתו הרבה השכלית והרגשית, מידותיו הטובות, חריצותו, יושרו ורצונו העז להגשים לאט לאט את כל שאיפותיו (ושאיפות בני המשפחה ממנו).
העלילה מעניינת ופתלתלה, ומכניסה את הקורא לתוך עולם המעברות, ירושלים החצויה ותקופת כהונתו של בן גוריון.
החיסרון היחידי של הספר טמון באורכו הרב. ניתן היה לקצרו לפחות בחצי, והדבר לא היה גורע ממידת ההנאה המופקת ממנו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
זה הולך לכאוב

זה הולך לכאוב

אדם קיי

אכזבה מרה. אני אוהבת לקרוא על עולם הרפואה, מתעניינת בנושא וגם עובדת בבית חולים. כאשר ראיתי שיצא לאור ספר חדש, המתאר את חוויותיו של רופא מתמחה בגניקולוגיה באנגליה, שהחליט לפרוש מהמקצוע, ולכתוב על קורותיו בצורה מלאת הומור-החלטתי מיד לרכוש לעצמי את הספר הזה, בלי לחכות אפילו שהוא יוזמן לספרייה העירונית.
אבל הספר הזה כל כך מאכזב ולא שווה בכלל לקרוא אותו. אין בו שם עלילה או עניין. הוא כביכול כתוב בצורת יומן, אך בכל יומן חיים שאנו רגילים לקרוא יש רצף של התרחשויות, דמויות ועלילה מתפתחת. למעשה, הספר הזה יותר דומה לספר בדיחות. רובן בדיחות קרש שבכלל לא מצחיקות, וחלקן אנקדוטות דוחות על הפרשות גוף, או חפצים שונים ומשונים שאנשים (ובעיקר נשים) החדירו לגופם. הסוגיה היחידה החשובה בספר היא התנאים הקשים שבהם עובדים הרופאים בשלבי התמחותם (מיעוט שעות שינה, חוסר בזמן פנוי וכולי), אך גם כאן שום דבר לא חדש או מפתיע את הקורא. מערכת הבריאות באנגליה דומה לזו הישראלית. ספר מיותר ולא ראוי לכל הפרסומות והשבחים שחלקו לו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מעולה, מיוחד, מעורר מחשבה, קריא ונוגע ללב. "גמעתי" אותו תוך כמה שעות. הפרקים בספר נעים לסירוגין בין סיפורן ודמותן של שלוש נשים . לכאורה, שלוש הנשים שונות לחלוטין זו מזו בתרבות, במקום המגורים, באמונה או במצבן הכלכלי. רק בסוף הספר, נשזר הקשר ביניהן, כמו צמה בשיער. החוט המקשר בין שלושתן הוא נחישות, כוח נפשי רב, מסירות למשפחה ו/או לעבודה ואסרטיביות.
אהבתי בעיקר את דמותה של סמיטה ההודית, שנאבקת בכל אמצעיה וכוחה הדלים למען מציאת עתיד טוב יותר לילדתה. התיאורים של הודו המצחינה (פשוטו כמשמעו) אך גם בעלת המנהגים המיוחדים, היו מרתקים ודוחים כאחד.
אהבתי גם את דמותה של שרה, שנאלצת להתמודד לפתע, בעקבות מחלתה, עם יחס מפלה ומכאיב של מעסיק ושותפיה לעבודה.
פחות אהבתי את הפרקים שעסקו בדמותה של ג'וליה. היא לדעתי החוליה החלשה בסיפור. הסיפור שלה היה "קיטשי" מדי לטעמי.
הספר עורר בי עניין רב ומחשבות, גם לאחר שסיימתי את קריאתו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
בגנו של עוג

בגנו של עוג

לילה סלימאני

הספר הזה הוא מסוג הספרים שהקורא שואל את עצמו תוך כדי הקריאה, ובמיוחד לאחר סיום הספר, מה היה הטעם בכלל לקרוא בו. לא מצאתי בספר עניין ותוכן, לא הפקתי ממנו הנאה, ידע או תובנות. אדל, גיבורת הספר היא דמות שטחית, קרה, ובעלת התנהגות לא מובנת, דוחה, שמעוררת שאט נפש רבה. היא לא משקיעה ומזניחה את בעלה, את בנה הקטן ואת עבודתה בתור עיתונאית, ועסוקה כל העת בחיפוש אחר גברים כדי להשביע לרגע את היצר המיני ודחפיה הבלתי נשלטים. לא אכפת לה אפילו איזה גבר היא מוצאת לצורך המפגש המיני הקצרצר- הוא יכול להיות מכוער לטעמה, זקן, אלים, חבר של בעלה או הבוס שלה. היא לא בוחלת בכלום. היא מוכנה אפילו לעשות זאת באמצע הרחוב, כשכולם מסתכלים.
התלבטתי האם להפסיק את קריאת הספר באמצע. קיוויתי שלפחות הסוף יהיה מעניין. אך הסוף היה פתוח ומעצבן, כמו שאר הספר.
לאור העובדה שנהניתי מאוד מקריאת הספר הקודם (שיר ענוג) של אותה סופרת- האכזבה מהספר הנוכחי היתה כפולה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
כל הפחדים בעולם

כל הפחדים בעולם

פיטר סוונסון

ככה ספר מתח טוב אמור להיות כתוב: מרתק מתחילתו ועד סופו, קריא, בלי אוסף של דמויות שוליות, שלא ניתן להבחין ביניהן ולזכור מי זה מי, בלי קללות בכל דף וגסויות, בלי חזרה לעבר בכל פרק, בלי בלש/חוקר מיוסר ואלכוהוליסט, בעל עבר שרודף אותו ומשפחה לא מתפקדת, שלא מתקלח, ישן או מחליף בגדים כמעט לאורך כל הספר...
אז מה כן יש בו: סיפור אמין (יחסית), מעניין ומותח שמסופר ברובו מנקודת המבט של אחת מהגיבורות, ומידי פעם מנקודת המבט של דמויות בודדות נוספות. שפה קולחת- לא גבוהה מידי אך גם לא ירודה, רוצחים סדרתיים, מעקבים, גופות מושחתות.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין

ביקורות נוספות על "האדֶס"

האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

להאדס יש מיזבלה שם הוא מעלים "עיניינים" שאנשי פשע מעוניינים לסלק.
באחד הימים קיבל האדס 2 חבילות שהתחילו לזוז.מפנה חל בחייו של האדס.
על ציר זמן אחר וקדימה חוקר הבלש פרנק ארגזים שנמצאו בים ובתוכם אברים של אנשים.
עדן וארצ'ר אחיה עובדים במשטרה עם פרנק וחוקרים איתו לברר של מי האברים ולמה הם שם.
מה מסוכן בעברם של עדן ואחיה? את זה תגלו בספר.
סה"כ ספר סביר ולא יותר מזה.

לפני שנה•
★★★★★
•תברח
האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

מקרה רצח מזעזע שבוצע לפני שני עשורים, שכמעט מחה משפחה שלמה מעל פני האדמה, מתקשר דרך אדם אחד לסדרת רציחות עכשוויות מחרידות לא פחות, שקרבנותיה הם ילדים קטנים שגופותיהם הושחתו.
האיש שקושר בין המקרים הנוראים בעבר ובהווה הוא אדם מסוכן העונה לשם האדס. לא בכדי בחר האיש הקודר והמסתורי הזה לכנות עצמו בשמו של אדון- השאול.
מה היא מהותו של האדס? פושע חסר לב, נטול מוסר ומעצורים, או אב נדיב ומגונן?
תלוי את מי שואלים.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•שירה z
האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

האדס, אל השאול חי בתוך הררי זבל, שם הוא גר עובד, מעסיק עובדים מקבל אורחים ונפטר מ"חבילות בלתי רצויות. יום אחד הגיעו חבילות קטנות כתוצאה משוד שהשתבש החבילות זזות, ילד וילדה פצועים קשה.
האדס מקבל החלטה אמיצה לגדל את הילדים.

עשרים שנה עברו רצח נורא מתגלה בדרך נס הבלשים עדן ואריק האחים חוקרים את הרצח, אל עדן מצטרף הבלש פרנק אחרי שבן זוגה לניידת נהרג בעת מילוי תפקידו.

ומפה הכל מתחיל.

ספר מתח קצת מבולבל , קצת מאבד גובה אבל סף הכל כן מעניין ומזמין לקרוא, ספר ביכורים ניתן צ'אנס לקנדיס.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•רונדנית
האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

שאפו לקנדיס פוקס על ספר הביכורים.

הספר הזה מתאים רק למי שיש קיבה מפלדה!

אני מודה שהתיאורים בו לא היו קלים לי בלשון המעטה.

רמז: שם הספר "האדס".

האדס היה במיתולוגיה היוונית אל השאול ושליט המתים.

חמתו של האדס היתה בוערת בו, אם מישהו היה מנסה לשלול ממנו את נפשות המתים השייכים לו.
הוא הצטייר כאל חסר רגש ללא חמלה אבל כצודק!

הסיפור מתחיל כאשר לביתו שבסמוך למזבלה ושבניהולו של האדס מגיע זר, כאשר באמתחתו שתי חבילות, כשבכל חבילה יש גופת ילד עטוף בסדין.

הזר נשאל על ידי האדס איך הגופות הללו הגיעו אליו ומה שמותיהם?

לאחר שהתקבלה התשובה האדס מכניס שני כדורים בזר...

ועכשיו צריך להטמין גופת מבוגר ועוד שתי גופות...האדס החליט שאת הגופה של הזר יקבור יחד עם עשרות אנסים, רוצחים וגנבים שמילאו את רוב שטחי המזבלה.

בעודו חושב היכן להטמין את שתי הגופות הנוספות ... ציטוט עמוד 9:
"ואז באותו רגע, הוא הבחין שאצבעות כף הרגל היו קפוצות".

להאדס היו לקוחות קבועים שהביאו אליו צרורות חסרי חיים, אבל אלה צרורות חיים!

הצרורות הללו הן אח ואחות בגילאים 7 ו-5 שנחטפו תמורת כופר, אך דבר מה השתבש במשימה. היות והוריהם של הילדים נהרגו, נוצר הצורך להיפתר גם מהילדים.

האדס החליט לחנך את הילדים ואז מתחיל הסיפור להתפצל לשני צירי זמן.

האדס בעבר ובהווה מול ההווה של הגופות שנעו בצרורות מאז: עדן ואריק, שבנתיים בגרו והועסקו במשטרת צפון סידני במחלקת הרצח. לתמונה הזו נכנס פרנק בנט הבלש, שתופס את מקום השותף של עדן שנהרג באחת המשימות.

בספר מתח חייבים לפגוש את האנשים הרעים לא?

כעבור כעשרים שנה, מתווסף לסיפור נרקומן שבזכותו מתגלים ארגזי מתכת במעמקי הים.

ומה יש בתוך הארגזים?

גופות!
גופות לא שלמות,
אלא גופות חסרי אברים! לכל גופה היה חסר איבר בגוף: לב, ריאות, כליות וכו.

ציטוט עמוד 53: "אלוהים אדירים. רעד טלטל אותי. איזה פסיכופט גונב אברי גוף?" לדברי הפתולוג זה לא פסיכופט, זהו איש עסקים קר ומחושב.

החקירה העלתה שאצל כל הגופות נמצאו סמי הרגעה, והאיברים הוסרו מהקורבנות בהתאם להוראות ביצוע של השתלה ישירה... ופה מתחיל הסיפור והממצאים מתחילים להגיע...

מלבד החקירה לכל אחת מהדמויות יש את המטען שלה לדוגמא: פרנק שהיה גרוש עם תיק תקיפה, כי הוא הכניס לאשתו לואיז אגרוף בראשה. בעבר הוא ואשתו עישנו קוקאין ולואיז המשיכה לעשן גם בזמן ההיריון,מה שתרם ללידה שקטה וגירושין.

עדן ואריק הועסקו באותה מחלקה במשטרה והיו שונים האחד מהשנייה: עדן הייתה יפה ועדינה לעומת אריק שהיה מחוספס והטיל מורא בכולם. גם פרנק פחד ממנו ולכך התווספה סקרנותו לסוד ששניהם יחדיו מסתירים...

היות ונבחרו גופנים שונים לשני הזמנים, הקריאה בספר קולחת ומרתקת, וקל מאוד להבחין בין העבר וההווה.

הסיפור הינו ספר ביכורים של סופרת צעירה, אוסטרלית שאת רוב ילדותה בילתה בביקורים במתקני הכליאה, שאביה היה ממונה עליהם במסגרת עבודתו כקצין מבחן.

כמו ברוב ספרי המתח, גם פה תמצאו פרקים קצרים שנותנים תחושה של קצב וזרימה מהירים.

למרות "החורים" ומעט חוסר המידע, זהו ספר מתח של סופרת עם דמיון פורה.

מומלץ בתוספת הוראות אזהרה: מיועד לאנשים עם קיבה מרופדת היטב ולתת את הדעת על כך שמדובר בספר ביכורים!

לי יניני

לפני 11 שנים•
★★★★★
•לי יניני
האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

בתוך סוגת ספרי המתח, בלשיים או לא בלשיים, בולטות כמה תת סוגות נבחרות. יש את הספרים עם הפשיעות הסדרתיות וערימות הגופות. יש את הספרים שסובבים סביב פושע מופרע באופן פתולוגי, רשע שיוצא בצורה לא ברורה ולא אנושית והוא מחריד ומזעזע אותנו. זה תפקידו. ויש את הספרים שבהם הרשע מופיע מתוך מי שאמור לייצג את הטוב, הרופאים, השוטרים, אנשים האמונים על החיים ועל הסדר, ומגלים לפתע איך הן בעצם זאב בעור של כבש. גם זה מפחיד כמובן.

האדס משתייך לשלוש הסוגות. וזה לא אומר עליו שום דבר טוב. בליל של קטעי עלילה לא מתחברים ולא אמינים. ככלומר אמינות היא לא הדבר הראשון שמחפשים בספרים מהסוג הזה, אבל כן צריך להיות הגיון פנימי וקשר כלשהו למציאות. אז אין. מיהו האדס? אל השאול במיתולוגיה היוונית, וגם בעלים של מזבלה שהיא אתר כיסוי למטלות מפוקפקות ולקבורת גופות. עד שיום אחד הוא מקבל שתי גופות שאינן גופות אלא ילדים חיים, והוא מגדל אותם. מכאן האדס נדחף הצידה, והוא ממש לא חלק מהותי או חשוב מהסיפור. חוץ מזה ישנו פרנק בנט שמנסה לפתור תעלומת רוצח סדרתי משלו, אבל הוא לא איש מעניין כל כך. לא חכם, לא דכאוני, לא בעל סיפור או תחביבים מיוחדים, ולא שום דבר שעושה חשק לשמוע על עלילותיו.

מיותר.

לפני 9 שנים•נצחיה
האדֶס

האדֶס

קנדיס פוקס

במילה אחת: פספוס. ספר שהתחיל טוב והיה בעל פוטנציאל גדול, אבל המשיך רע. ספר בוסרי. הדמויות שטחיות והעלילה לא כל-כך אמינה (במיוחד קטעי האקשן - מתי ראיתם לאחרונה אדם שירו בו ועם צלעות שבורות רץ במהלך מרדף אחרי פושע, כאילו לא קרה כלום...)
בקיצור, זה לא זה.
נ.ב. עוד מילה אחת על הכותרת. הספר נקרא על שם אחת הדמויות (האדס), שלמרבה ההפתעה היא בכלל לא דמות מרכזית בספר, במיוחד לקראת סופו. זה היה נראה בהתחלה כאילו הספר מתבסס עליו, אבל בסופו של דבר הוא דמות משנית, ורק בסוף הספר נזכרים לספר קצת על עברו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•פשוט
1.0
1.0
דירוג
3.0
לפני שנה

“להאדס יש מיזבלה שם הוא מעלים "עיניינים" שאנשי פשע מעוניינים לסלק. באחד הימים קיבל האדס 2 חבילות שהת”

7/7
ביקורות על האדֶס
הבאה
אין ביקורת הבאה