היום בו מכשפות וכישופים עוררו בי גיחוך וכעס
היה כאשר א.חברי לעבודה, שבדרך כלל נחשב לאדם מאוד רציונאלי, פנה למכשפה, מחזירת אהבות ישנות, בכדי להחזיר לו את אהובתו ששברה את ליבו. היא העניקה לו קמעות, ושיני שום נגד עין הרע, ובקשה ממנו לפזרם לאורך מסלול הליכת אהובתו.
במחשבה שנייה, חשבתי שהפתיח הזה, מתנשא ולועג לחולשת חברי, כעת בזיכרוני עולה אירוע עבר, אותו הדחקתי, שהוכיח לי שגם אני נזקקתי לסיועם של כוחות האופל, היה זה כשבני שכב בבית החולים פצוע אנוש. בלילה אחד של בדידות, וחוסר אונים, מצאתי את עצמי מעלה מהאוב בעיני רוחי את קורות סבי שבשנות העשרים של המאה הקודמת, נפל על מחרשתו, ונפצע אנושות בראשו, סבתי והוא עלו לירושלים, לחפש עזרה במסע של ייסורים שספו לא מנע את מותו. מצאתי את עצמי פונה בתחינה, לאבותיי המתים, כמו שמאן אינדיאני המעלה מהאוב את נשמות הקרובים, בקשתי מהם להילחם עבור בני, הנכד שלהם, כתיקון להם ולעצמי, בכדי שהפרשה הזאת לא תישנה, איני יודע אם זה מה שעזר לבני להחלים ולי לשרוד חודשיים בטיפול נמרץ, אבל אותו לילה העניק תחושת שייכות לשושלת שורדים הנאבקת על החיים שבקצה, הפעם אנחנו נעבור את זה לחשתי לעצמי ולבני.
א. ואני לא היינו הראשונים שבצר לנו פננו לכוחות על טבעיים, ממש כפי שאנשים אחרים במשך אלפי שנים, מצאו את עצמם, בחרדה או מצוקה מול עולם מפחיד וכאוטי ופנו למכשפה וכישוף בכדי לגייס כוחות מסתוריים שיסיעו בידם לשרוד את אי הוודאות, ולהעניק לעצמם עידוד בעולם מלא פחדים.
ספרו של ראסל מנתח את תופעת הכישוף לאורך ההיסטוריה, החל מעת העתיקה ועד לכישוף העכשווי, כתחום מרכזי בהוויה האנושית.חלקו הראשון של הספר עוסק בכישוף הקדום, תקופה בה האמונה הדתית התקיימה בהשלמה עם הכישוף שהיווה חלק מהפגאניות - אלילות קדומה, כנענית, יוונית, או אלליות אחרת כמו דיאנה האלה הרומית. בימי הביניים, תחומים כמו האסטרונומיה והאסטרולוגיה, חייו בהרמוניה כתחום אחד שבהמשך נפרד, למדע ולכישוף.
התזה העיקרית של ראסל היא הגדרת הכישוף וצייד המכשפות ברנסאנס ותחילת העת החדשה, תקופה של מתח בין דת לחילוניות שהולידה את רדיפת המכשפות והעלתם על המוקד, באשמת התחברות לכוחות הרשע ולשטן. הכנסייה במלחמתה במכשפות התגוננה מול העולם המשתנה, באמצעות רשע האינקוויזיציה, שהמשכה באידיאולוגיות רשע מודרניות, נאצית או סטליניסטית. כול תקופה של שינוי, ושל התפרקות מוסדות מסורתיים היא סוג כאוס, שהמציאה שטן משלה שהיה צריך להשמידו, בכדי ליצור שנאה קמאית כמכנה משותף להמונים.
החלק המבריק של הספר הוא תיאור הכישוף בעת החדשה, ראסל מעלה תפיסות כמו של מארי, לפיהן הכישוף הוא שריד לטקסים פגאנים של אלילות, או את גרייבס משורר וסופר שכתב את האלה הלבנה, הטוען כי הכישוף הוא שריד לדת האלה שנושלה על ידי התרבות הפטריאכלית. למעשה הכישוף המודרני קשה להגדרה, קיימים בו הבדלים רבים אותם ניתן להגדיר על דרך השלילה, כישוף המאופיין על ידי שונותו והתנגדותו לדתות המערביות המבוססות על הנצרות.
ספרו של ראסל מתחקה אחרי היסטורית הכישוף, בסיוע מחקרים אנתרופולוגים, וניתוחי תרבות ודתות משווים. הספר כולל הגדרות מחקריות חשובות, אך יחד עם זאת הוא קל לקריאה, מלווה בתמונות רבות ואנקדוטות ההופכות את הקריאה בספר למרתקת.
לא פעם חשבתי על החוויה הנוראית מדהימה שעברה על שאול המלך ערב מלחמתו בגלבוע, עת בשרה לו בעלת האוב מעין דור את אחריתו. בעידן המודרני קיימות מכשפות שחוזות את העתיד כמו בעלת האוב מעין דור, בטכסים המשמרים תרבות פגאנית אללית מרתקת שחשבנו שנעלמה מהעולם.










![האיצחקיה [מהדורת 2025]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers102/1026434.jpg?v=1772888315070)





