ספר מדוייק.
נקרא בנשימה אחת (מידי פעם עוצרת כדי שלא ייגמר. בטח לא כשאנו נדרשים להיות "צוק איתן" ולרוץ לממד)
התחושות, המחשבות, הרחובות, הרהיטים, הדמויות, המאכלים, ההרגלים, המילים, השמות, האירועים, המעשים, כל כך מדוייק שלפעמים היה נדמה לי שאני מריחה את הריח ההוא של הילדות, של תל אביב בשנות השבעים, של הים, של המסיבות. ו..כן, גם אני הרגשתי לפעמים שאני שומעת את עירית לינור מדברת. בלי שקובי אריאלי מפריע לה.
גברת ורבורג היא תמהיל של כל מי שאני מכירה ונולדה בארץ באותן שנים, שעושה את צעדיה לקראת תום העשור הרביעי, הזדהתי, זיהיתי, התרגשתי - ובעיקר התאהבתי בה וכל שאר הדמויות המדוייקות.
מילה על העריכה (שרי גוטמן מ"אחוזת בית")- המעברים בין התקופות והעלילות נעשים במקצועיות ובדיוק רב, אהבתי את חשיפת הפרטים והסוף תוך כדי התקדמות העלילה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
