“ספר יפהפה. לארפנבק כישרון כתיבה נדיר וצורת כתיבה מרתקת במקוריותה. זאת כתיבה עדינה ובו בעת מאוד מתוחכמת. כך היא לוכדת את הקשב של הקורא.ת.

בעמוד הפותח, ארפנבק לוקחת אותנו אל קברה הטרי של תינוקת, נכדתה של סבתה המספרת לנו מעשה שהיה. בכל חמשת חלקי הספר עולה השאלה מחדש "מה מקומו של הגורל בחיי אדם". ומה היה קורה אם היו מצילים את התינוקת. באמצעות מעקב אחר חמישה מסלולי חיים אפשריים וחמש מיתות אפשריות של אישה יהודייה אחת, אשר חייה משתרעים, או לא, על פני המאה העשרים, חושפת הסופרת את מה שאנחנו מכנים "גורל". העלילה מתמקדת בחיי משפחה אחת – סבתה, אמא, בת, בן וברקע, התרחשויות היסטוריות רבות משמעות בהיסטוריה של אירופה בכלל ושל גרמניה בפרט, מאז תחילת המאה העשרים עד 1992.

שתי הערות: האחת לגבי כותר הספר: במקור ,The end of days, הוא ביטוי נפוץ בפיהם של דוברי אנגלית. המקבילה של הביטוי בעברית, "סוף העולם", משמש לרוב על דרך השלילה, "זה לא סוף העולם".
הערה שניה, חמשת החלקים של הספר מופרדים ביניהם בפרק קצרצר, "אינטרמצו" – מושג הלקוח מעולם המוסיקה. צריך לזכור שארפנבך עוסקת בהפקת אופרות. האינטרמצו יוצר הרמוניה בין קטעים. הוא בא להפריד בין מה שקרה בפועל ובין מה שעשוי היה להתרחש אילו הגורל לא משל בכיפה.

הספר זיכה את ארפנבק בפרס, פרס הנס פלאדה המוענק מאז 1981, בדרך כלל כל שנתיים, לסופר צעיר מהעולם דובר הגרמנית. הפרס הוא על שם הנס פאלדה, סופר גרמני מפורסם מהמאה ה-20 , הידוע בפרוזה שלו העוסקת בבעיות פוליטיות וחברתיות של תקופתו.”

“ספר מעניין, מורכב ובחלקים גם מצוין. הספר מגולל את סיפורה של משפחה יהודית מסוף המאה ה19 ועד סוף המאה ה20. כל סיפור באורך כמה עשרות עמודים ועוסק בדמות אחרת (לרוב נשים) מהמשפחה. כל סיפור מתכתב עם התקופה ההיסטורית בו הוא מתרחש. הספר מנסה להראות כמה הכל מקרי בחיים ואיך בחירות קטנות ומעשים קטנים מתווים דרך אחת של חיים, בעוד בחירות אחרות ומעשים אחרים היו מובילים לחיים אחרים לגמרי. החלק הראשון של הספר, על התינוקת שמתה, אמה הצעירה וסבתה ובעלה של האם הוא החלק הטוב ביותר לדעתי. בחלק השני התינוקת לא מתה והיא כעת בת 17 בערך והזמן הוא סוף מלחמת העולם הראשונה בוינה. בחלק השלישי הגיבורה היא כבר אותה צעירה שעוברת לרוסיה ומצטרפת למפלגה הקומוניסטית. כך הסיפור נמשך עד שמגיעים לבנה של אותה צעירה (התינוקת מהסיפור הראשון) ואנחנו בעצם נחשפים ל5 דורות במשפחה, והסיפור האישי של המשפחה נארג גם בסיפור של יהודי אירופה והעולם כולו (עיור של היהודים, פרעות אנטישמיות, הגירה לארה"ב בתחילת המאה ה20, התמודדות העורף במלחמת העולם הראשונה, עליית הקומוניזם, התבוללות של יהודים, התפרקות המשפחה היהודית, שואה, גרמניה המזרחית, נפילת חומת ברלין וקץ הקומוניזם באירופה). אמנם החלק הראשון הוא הטוב ביותר אבל גם האחרים טובים, והספר מספק חוויית קריאה עצובה, מורכבת אבל חשובה ועמוקה.”

“הרעיון מושלם. סאגה משפחתית לאורך 90 שנה שיכולה להסתיים ארבע פעמים לפני סופה, אך - איזה נס - בחלק הבא היא בעצם ממשיכה מבלי הסוף המר של החלק הקודם. סאגה משפחתית - כמו שצריך- הורים, ילדים, יחסים, יהודים, נוצרים, נאצים, פאשיסטים, קומוניסטים, עשירים, עניים. סאגה שמתרחשת על פני 9 עשורים במספר מדינות אירופאיות בהן מהלכת ההיסטוריה כנווד. הדמויות - ללא שמות - כך שנוצרת מצד אחד אמפטיה מסוג מאד מסויים אשר מאפשרת את הסופים הרבים, אך מצד שני - לעיתים קרובות מבלבלת מידי.
אבל. העלילה מסתתרת כל כך טוב בין הגיגים, מחשבות, פילוסופיות, משפטי חוכמה על גבול ה"זה יכול להיות יופי של סטטוס", שאלות, תהיות, חזרות. עמודים שלמים לא ברור מה קרה ולמי? העלילה הסתתרה כל כך טוב, עד כדי התשה. חמש פעמים הנחתי בצד והחלטתי לעבור הלאה, אך משהו בכל זאת סקרן אותי לחזור. הרי הרעיון - הוא מושלם. אך לצערי התאכזבתי כל פעם מחדש.”