כשבעלי הולך לקנות מכנסיים, מאורע סינגולרי נדיר יותר מליקוי חמה, הקריטריונים לבחירתם הם מותן גבוה וצמוד, שיהיו רחבים ברגליים, ובעיקר – שיהיה אפשר ללבוש אותם מעל לנעליים. יצא לי לראות מספר לא מבוטל של מוכרות/מוכרים שהרימו גבה מעוצבת למראה מכנסיים שנפסלו לאחר שכשלו במבחן הנעליים. בתחילת דרכנו המשותפת עוד חשתי אי נעימות והרגשתי צורך להתנצל, במיוחד שמכנסיים שעברו את הרף הגבוה נאלצו להוכיח שהן מאפשרות בעיטת מאי-גארי ישרה, וגם בעיטות צידיות וסיבוביות.
אין לתאר את שמחתי כשנתקלתי בזאק ווקר, עיתונאי ואב לבת ובן בני עשרה, שמשתמש גם הוא במבחן הנעליים. התחברתי לספר באופן מיידי. אישתו של זאק היא הבוסית שלו, ובאופן מפתיע זה לא גורם לו לרגשות נחיתות, ולא לסיכסוכים ביניהם. זאק הוא איש משפחה. הוא אוהב את אישתו וילדיו, ובעיקר חרד להם, במיוחד שילדיו הם בגיל ההתבגרות. אנג'י הבכורה היא בקולג', יפיפיה מהממת שיוצאת עם כל מני בחורים מבלי לקבל אישור מאביה. פול הצעיר הוא בן 16 שמחביא פחיות בירה בחצר למגינת לבו של אביו. אין פלא איפה שזאק מפתח פראנויה ועוקב מדי פעם אחרי ילדיו, לפחות כמה שהוא יכול מבלי להיתפס... מכיוון שזהו ספר מתח, מסתבר שילדיו של זאק נמצאים בסכנה ממשית, וכל זה מתפתח להשתלשלות אירועים שכוללת מרדפי מכוניות, עימות עם טיפוסים מפוקפקים, ואפילו רצח.
העלילה קולחת והספר נקרא בנשימה אחת. הוא מותח, אבל בעיקר מצחיק. ברקלי לא לוקח את עצמו ברצינות, וכך גם הגיבור שיצר, זאק. בניגוד לריצ'ר שהוא יבש יותר מהמרטיני של ג'ימס בונד, זאק הוא אמיתי עם חוש הומור. כל הורה יזדהה עם הסיטואציות הבלתי אפשריות של אבא לבת מתבגרת. הדקירה בלב מול הגאווה למראה אנג'י היפה שיוצאת לדייט. כאמא לשתי יפיפיות מהממות שהגדולה שבהן בת 8 וכבר יש לה חבר, אני מדמיינת את אבא שלהן עומד עם נונצ'קו בפתח הדלת, נועץ מבט מצומצם ורע בבחור התורן המפוחד, לוחץ את ידו עד קרוב לרגע המדוייק של שבירת עצמות. ברר...
הקיצר, ספר מתח קליל ונחמד, לא שוביניסטי, מעולה לניקוי ראש. אולי עוד כמה שנים , כנראה פחות ממה שאני חושבת, אפרסם כאן את עלילות אבא של רומי ושירה המתבגרות..


















