אני בדרך כלל לא מאלה שזונחים ספרים, גם אם הם משעממים וקוראים עד הסוף, ייקח כמה שייקח.
במקרה הזה חרגתי ממנהגי ונפרדתי מהספר כבר בפרק הרביעי.
הכתיבה לא זרמה לי, לא הרגשתי קשר בין הפרקים השונים ולא הצלחתי לעקוב אחרי הדמויות ולהבין מי זה מי ומי נגד מי.
בקיצור- מאכזב.

למרות ששמעתי שזה ספר טוב, לא התחברתי בכלל. המשפטים שלפעמים נכתבו בצרפתית או בכל שפה אחרת ולא תורגמו במלואם קצת החסירו מחוויית הקריאה, בתור מישהי שאינה דוברת צרפתית. גם המתכונים היו "תקועים" וקצת הסיטו מהעלילה וכן גם החומרים שבהם הם דברים שקשה להשיג בארץ ולכן רלוונטיים יותר לארצות בחו"ל. העלילה זרמה אבל לא משכה ולא סחפה ולפעמים גם התקשיתי לעקוב אחרי הדמויות ומי זה מי.
לא הייתי קוראת שוב.

כל מה שהיה לי לומר בסוף הספר זה "דניאל דטיל עשתה זאת שוב!". בתחילה עקבתי בקלילות ובחיוך אחר תחילת סיפור אהבתם של פיי ו-וורד ועם הולדת הילדים נשאבתי לחלוטין לתוך חיי משפחת ת'אייר ורק רציתי לקרוא עוד ועוד על מעלייהם של ליונל, גרגורי, התאומות ואניסה ו-ואלרי וכמובן- אן הקטנה.
בכיתי, צחקתי והתרגשתי עם המשפחה, כפי שקורה בכל ספריה של סטיל!
מומלץ!!!!

הספא היה מעניין כשלעצמו, אבל העלילה לא סחפה אותי לשעות של קריאה.
הסוף הזכיר לי מעט את הבריחה של בטי ובתה בספר "לא בלי בתי".
היה מעניין לקרוא על התרבות הטהראנית והמהפיכה שהתחוללה שם, אבל לא ספר שהייתי קוראת פעמיים.

כפי שעשיתי עם "מארלי ואני", קניתי את הספר רק בגלל החתול החמוד שעל העטיפה, ושמחתי לגלות שבפעם השנייה גם לא התאכזבתי.
סיפורו המרגש של דיואי, חתול הספרייה החביב, לוקח אותך למחוזות של צחוק בלתי נשלט ואהבה בלתי מוסברת ליצור הקטן שמציץ אלייך מבין דפי הספר, אפילו ללא מפגש אישי.
אזהרה- סוחט דמעות לקראת הסוף.
בהחלט סיפור החתולים האהוב עלי!
מומלץ!!

ספר הזוי במקצת...
לי, באופן אישי, היה קשה להתחבר לעלילה, ולאחר קריאה ללא הבנה סיימתי אותו כאשר יש סימן שאלה גדול מעל ראשי.
אוהבי המדע אולי יחבבו אותו יותר.
הסוף מעט מעניין יותר מכל שאר הספר וכן פותר כמה תהיות שליוו אותי כבר מהפרק הראשון.
הפרק הראשון נראה מבטיח, אבל אין לו קשר כ"כ לסיפור, עד ממש הסוף.
לאמיצים שבניינו.

ספר שמעורר תגובות שונות אצל כל קורא וקוראת. העלילה מפותלת ולוקחת אותך דרך זמנים טובים ורעים כאחד, וכל מה שנותר זה לשבת ולגמוע את חייהם של אלכס וסם פרקר וביתם אנבל.
אגב- תגובתי היחידה בסיומו של הספר הייתה "איזו פרייארית!", אבל את זה אתן לכם להחליט :)
מומלץ!!

פשוטו כמשמעו- אי אפשר לטעות עם דניאל סטיל!
כל ספר שלה נוגע בדיוק בנקודות הנכונות לגרום להתרגשות, בכי, אהבה, פחד, שנאה וכל רגש אפשרי שיש בגוף האדם!
סיפורה המדהים של דנינה, עברה, עתידה ועתידה הרחוק יותר סוחפים את הקורא מהדף הראשון, כריקוד בלרינה ומנחית אותו בעדינות בדף האחרון, לאחר מסע מרגש וסוחט דמעות שמתחיל ברוסיה הישנה ונגמר בוורמונט של זמנים מודרניים יותר.
ספר ששווה לשמור על מדף הספרים (יחד עם שאר ספריה של סטיל), ולחזור אליו מפעם לפעם, שעולה הצורך לרקוד (אבל אין כ"כ כוח).
מומלץ!!

ספר יותר מעניין מאשר מרגש.
סיפורו המיוחד של אוסקר וחייו בבית האבות בין כל האהובים שנשמו שם את נשימותיהם האחרונות.
דרכו המיוחדת של אוסקר להשרות שלווה על הסובלים, מנהגיו המיוחדים, וד"ר דוזה העוקב אחריו בדבקות הפכו את הספר הזה לאחד מסיפורי החיות האהובים עלי.
מומלץ!!