תודו שחשבתם כמוני שהספר הזה הוא על חתול, מה שבטח מנע מכמה מכם - אלה שאינם חובבי חתולים - לקרוא אותו. אז כולנו טעינו. זה סיפור על אנשים ויש בו גם חתול, המבליט את הצד האנושי של הסיפור. סיפור המסגרת הוא על גור חתולים שנמצא בלילה הכי קר בשנה (וכשמדובר באיווה אני מניחה שסקלת הקור שאנחנו מדמיינים פשוט לא תופשת...) בתוך תיבת ההחזרות של הספרייה הציבורית שם, הוצל על ידי מנהלת הספרייה וצוותה הסובלניים לבעלי

אני מאוד אוהב לאכול, וגם לעסוק בהכנת אוכל. אבל, אני לא נוהג לצפות בתוכניות הבישול למיניהן. לשם מה לצפות בתוכניות בישול, אם אי אפשר לאכול ממה שמכינים שם, או להכין את האוכל שם בעצמך?

הרגשה זהה חשתי בעת קריאת הספר.

הספר מספר על חתלתול רחוב קטן ומוכה כוויות קור כתוצאה מהחורף הקשה של איווה, אשר במקרה מוצא את דרכו לספרייה של העיירה, והעובדים בספרייה מתרגשים לנוכח המאורע ומחליטים לאמצו. הם מעניקים

לא רק על חתול- גם על החיים הלא קלים של המחברת, <mark>ויקי מיירון</mark>, התמודדות עם בעל אלכוהוליסט, סרטן השד ועוד, וגם על האיזור של איווה, והעיירה ספנסר- לאורך עשרות השנים האחרונות- עולם שונה לחלוטין מזה שאנחנו מכירים.

לפני כמה ימים קראתי את הספר.
הוא ספר יפה ומרגש המראה איך חתול אחד משנה עיירה שלמה וגורר אחריו סיפור מדהים.
איך חתול אחד מצליח לגרום לאישה אחת להשתנות.
אישה שעברה חוויות קשות בחייה מתעודדת בעזרת חתול, ואיך היא נקשרת עליו ומרגישה שהוא כמו בן משפחה.
הוא נגמר באווירה עצובה אך אופטימית ומלאת מסר.
אהבתי את הפיסקה האחרונה בעמוד 251.
"כאלה הם החיים. מפעם לפעם אנחנו עוברים דרך להבי הטרקטור. כולנו נח

ספר מתוק ומרגש על חתול שנמצא בלילה קר, קופא מקור בעגלת הספרים להחזרה שישנה מחוץ לספריה בעיירה קטנה ונידחת באוהיו, ארה"ב. הספרנית, <mark>ויקי</mark>, שהיא גם זו שכתבה את הספר, מוצאת את החתול הקטן ומאמצת אותו כחתול הספריה. מכאן מסופר סיפור על איך חתול אחד קטן וג'ינג'י, שהספריה העירונית היא הממלכה שלו, יכול לגעת בהמון לבבות. צעירים ומבוגרים כאחד.

אני שמעתי את האודיובוק והיה לי ממש נחמד להעביר את הזמן עם דיואי

כל כך הרבה תשבחות וגם חתול בכריכה, שלא אקרא? לא התאכזבתי כלל. זה סיפור על חתול ולא רק. המחברת מביאה בספר הזה את עצמה בלי להסתיר כמעט כלום, ולכן הוא כל כך מרגש. יש הרבה אהבה לחתול, למשפחה שלה, לעיירה שהיא מתגוררת בה, לעבודה שלה. אפשר ללמוד קצת על החיים בעיירה אמריקאית לא תיירותית (למרות שהחתול העלה אותה על המפה). באמת שלא יכולתי להניח את הספר מהידים וממש בלעתי אותו. מומלץ.
למי שהתרגש, כמוני, מומלץ

*****ספר ייפיפה.אותי מאד הקסים וריגש.
מה חתול קטן יכול לגרום לליבו של האדם שימח אנשים
נשים ילדים אפילו פרופסור בחליפה...
את קריסטל הילדה שבכסא גלגלים שנשבתה בקסמיו
*לפרסם עיירה- שכלל לא יחסו לה שום חשיבות
ולהפוך אותה למפורסמת בכל העולם כולו מדהים לא?!..
מצחיק הקטע עם ה-צבע..והעטלפים..בקיצור
דיואי-מרגש מצחיק קליל והרבה סימפטיה..שוה קריאה!!!

ספר קליל ומרגש לאוהבי החתולים והחיות בכלל!!!!!!ספר ממש מרגש,אני מאוד אהבתי את הספר!!!!!ממליצה בחום!!!!!

כפי שעשיתי עם "מארלי ואני", קניתי את הספר רק בגלל החתול החמוד שעל העטיפה, ושמחתי לגלות שבפעם השנייה גם לא התאכזבתי.
סיפורו המרגש של דיואי, חתול הספרייה החביב, לוקח אותך למחוזות של צחוק בלתי נשלט ואהבה בלתי מוסברת ליצור הקטן שמציץ אלייך מבין דפי הספר, אפילו ללא מפגש אישי.
אזהרה- סוחט דמעות לקראת הסוף.
בהחלט סיפור החתולים האהוב עלי!
מומלץ!!