"חיים משוגעים" במקרה?
שמו של הספר שאני קוראת בימים אלה, הוא: "חיים משוגעים" כשכותרת המשנה היא: "למה אני אוהבת להיות בת 78".
כתבה אותו ג'יין מילר בבריטניה. הספר בשפה העברית בהוצאת כתר 2012
אני כמעט בת גילה של הסופרת.
להפתעתי, הזדמן לי בזמן האחרון לגמרי במקרה, לראות כתבה ישנה שנעשתה עלי-עלינו ב- nrg ושמה של הכתבה גם הוא: "חיים משוגעים". פרטים על הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/17/ART2/422/395.html
(לנוחיות הקורא הכתובת שלמעלה 'תגליש' אותו ל- nrg )
האם זה מקרה שהכתבה של העיתונאית יעל רייף והספר נקראים באותו שם או שהעיתונאית שראיינה אותי לצרכי הכתבה, הכירה את הספר של ג'יין מילר? אם כן, למה היא מתכוונת?
אודה על האמת, במידה מסוימת גם לי כמו לגיבור של "פרויקט רוזי", יש בעיות בפענוח שדרים חברתיים... זו הייתה הערה שאין בינה לבין מה שאני מתעדת לכתוב דבר. סתם ביטוי של שקיפות לה אני מחויבת.
בספר של ג'יין מילר, יש 11 פרקים. רובם מסבירים את כותרת המשנה: "למה אני אוהבת להיות בת 78", מיעוטם דן בנושא ספציפי. לדוגמה פרק 9 שהכותרת שלו היא: מאוחר .
בינינו, ההגדרה מאוחר, מתאימה לפרק בספר שנכתב על ידי מי שהגיע לגיל 78 , לדעתי זה אחד הפרקים המרתקים בספר.
הפסקה הראשונה בפרק מספרת על בן גילי, החוקר ומבקר הספרות הפלסטיני אדוארד סעיד (1936-2993) שהמאוחרים בכתביו מכונסים בספר ששמו "על סגנון מאוחר" אסופה שיצאה לאחר מותו.
הספר מבוסס בחלקו על עניין שמגלה סעיד באדורנו ובתפיסה הסוברת1 "שיש אמנים שיצרו את עבודתם החזקה והמקורית ביותר בסוף חייהם"2 כשהדוגמאות הן מתחום המוזיקה3:
" "המאוחר הוא היותך בסוף, צלול לחלוטין, מלא זיכרונות, וגם מודע מאוד (אפילו באופן על-טבעי) להווה. אודרנו, כמו בטהובן, נעשה התגלמותו של המאוחר עצמו, פרשן שערורייתי ואף קטסטרופלי של הווה, פרשן שלא בעיתו." מילים כמו: היעדרות, הרחקה, התכחשות וכו' הן הרחבה של רעיון המאוחר. ואם כי יש יצירות מאוחרות4 בהן אפשר למצוא "שלווה שמימית" סעיד מחפש "אי פשרנות, קושי וסתירה לא פתורה"5
לדעת סעיד נקודות החוזק של היצירות המאוחרות נמצא בהן. זה מה שמעניין אותו. ולא שלווה שמימית המלווה כאילו, את הקרבה אל המוות והבריאות הלקויה. אלה לדעתו אינם בהכרח 'מייצרים את שלוות ה'בשלות'.6
הפרק הזה ממשיך ודן במאוחר, בספרו של אדורנו, בדבריו של סעיד, קשה לא להתרשם מדברים כמו-
"המאוחר, גיל הזקנה, יכול אפוא לספק ביטחון, פשטות, חוכמה, ללא מאמץ וללא הראווה שמתלווים לעתים לשאפתנות של צעירים. הזקנה מאפשרת להתעלם מדעות של אחרים, לא להזדקק לשבחים, להצלחה, לאישור"7.
כפי שספרתי בתחילת דברי, אני לא מהצעירות ואולי בגלל זה מתאים לי להתלהב מהפרק על המאוחר ונגזרותיו. מומלץ לקרוא את כל הספר.
_____________________________________________________________________
1. השערה של אדורנו (1903-1969) http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%95
2. "חיים משוגעים" ג'יין מילר, עמ' 150
3. שם 150-151
4. "הסערה", "אגדת חורף" – ויליאם שכספיר , שם 151
5 "חיים משוגעים" עמ' 151
6. שם, עמ' 152
7. שם, עמ' 153
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
