אחח הקוסם מארץ עוץ, איזו נוסטלגיה. בילדותי צפיתי בהנאה גדולה בסדרה המצויירת, כל כך אהבתי את דרך האבנים הצהובות!
אבל כשהתבגרתי הבנתי שאני רוצה גם לקרוא את המקור.
הספר נעים לקריאה ומלווה באיורים המקוריים, ובנוסף בסוף כל פרק מחכות הערות מעניינות (במיוחד אהבתי את ההערה על משמעות הפרק של מדינת חרסינה...). היה גם נחמד לגלות שיש לספר הזה סדרה שלמה של ספרי המשך.
הספר הזה אמנם מוגדר כספר לילדים, אבל בעיני יש בו גם רבדים עמוקים יותר למבוגרים שבינינו. למשל הקטע הבא שנגע לליבי:
"ספרי לי משהו על עצמך ועל הארץ שממנה באת," אמר הדחליל, כשסיימה לאכול את ארוחתה. ודורותי סיפרה לו על קנזס, וכמה הכל שם אפור, וכיצד נשא אותה הציקלון אל ארץ עוץ זו המוזרה כל כך. הדחליל הקשיב בעניין, ואמר "איני מבין מדוע את רוצה לעזוב ארץ יפה שכזאת כדי לשוב למקום השחון והאפור שאת קוראת לו קנזס."
"זה בגלל שאין לך שכל" ענתה הילדה. "לא משנה עד כמה עגומה ואפורה היא ארצנו, אנו אנשי בשר ודם, מעדיפים לגור בה על פני כל ארץ אחרת, יפה ככל שתהיה. אין כמו הבית."
הדחליל נאנח. "ודאי שאינני מבין זאת," אמר. "אילו גם לכם היה ראש ממולא קש, כמו ראשי, ודאי הייתם כולכם גרים במקומות היפים, ובקנזס לא היה נותר איש. מזלה של קנזס שיש לכם שכל."
לסיכום, כדאי לקרוא. ואם אתם הורים, שווה להקדיש את הזמן ולהקריא את הספר הקסום הזה גם לילדים.
![הקוסם מארץ עוץ [הספר המוער]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers20/205904.jpg)
















