את הרשמים האישיים שלי על הספר:"מלאך או שטן" אני מקדישה לך חיים שושן ז"ל באיחור של 14 שנים מאז יצא הספר ו-27 שנים מאז הלכת שלא בדרך הטבע לעולם שכולו טוב.
בגעגועים רבים!זה המעט שיכולתי לעשות למענך.
מעין הנצחה קטנה.
הלוואי ויכולתי גם.... לטהר את שמך!


את ספרה הראשון ובעצם היחידי מבין ספריה של שרה אנג'ל "מלאך או שטן" קראתי אחרי שיצא לחנויות מהסיבה היחידה והיא שהכרתי באופן אישי את אחת הדמויות המרכזיות בפרשת הרצח הכפול של מישל נחמיאס ושולמית שולי,חיים שושן שהיה קרוב אלי כאח, שבה היו מעורבים שרה אנג'ל,ובעלה דאז שמעיה אנג'ל .

מלבד על אורח חיי העולם התחתון שהוא מרתק ומסקרן בפני עצמו,היה חשוב לי גם,לדעת ממקור ראשון,או לפחות לנסות להבין איך אנשים כמו שרה אנג'ל שבאה מבית נורמטיבי חם ואוהב,דמות כריזמטית,ממש הבת הטובה של השכן,ורחוקה מהדמות העבריינת הקלאסית הטיפוסית, המתאפיינת ומצטיירת בדרך כלל כערסית,מסוממת,חסרת השכלה,או באה מבית הרוס,מגיעה אל פסגת עולם הפשע,והכינוי שלה הופף להיות שמוליק,מה שהיום אנו מכנים בנות טום בוי, או חסאן סבי, בקיצר הייתה אחלה גבר.

דרך סיפורה של שרה אנג'ל,אנו פוגשים ולומדים להכיר את אהבתה כנערה צעירה ותמימה לשמעיה אנג'ל,שהיה כבר אז עמוק בפשע,והפך ברבות הימים להיות בעלה ולאחד מבכירי הפשע. פוגשים שלל דמויות משולי החברה,כמו, זונות,נרקומנים,סוחרי סמים,ואף בחורה בידואית עיידה הבורחת על נפשה ממשפחתה מחשש לחייה וכל זאת על רקע חילול כבוד המשפחה,והשיא הרוצחים.דמויות שסביר להניח,שבנסיבות אחרות בחייהן יכלו להשתלב בחברה כאחד האדם ואף לתרום.זהו תיעוד חושפני לפרטי פרטים,על העולם העברייני כעולם מסוכן,ואף מכוער ועלוב.אך יחד עם זאת התיעוד מובא בצורה הומריסטית שנונה ומצחיקה האופיינית לשרה אנג'ל או בכינויה שמוליק.
הקטע בו היא מספרת על הכלב שלהם שהיה מתמסטל מרוב הסמים שהיו סביבו,שפך אותי מצחוק.


וכאן בעצם נכנסת שרה אנג'ל לתמונה המרכזית בסיפור.היא מואשמת ברצח כפול של מישל נחמיאס ושולמית שולי,יחד עם בעלה דאז שמעיה אנג'ל(שמת ב-2004),וחיים שושן(שנרצח ב-1983).נשפטת ונכנסת לכלא נווה תרצה למשך כשנתיים,משתחררת לאחר זיכוי מחמת הספק,שוב מסתבכת בסחר סמים עליהם מקבלת שלוש שנים נוספות,תוך כדי ישיבתה בכלא מתגרשת מבעלה שמעיה אנג'ל וכנראה מבינה אז,שחיי הפשע לא בשבילה ולא משתלמים,ואכן אחרי שחרורה מהכלא ומשמעיה,מחליטה להתרחק מהחברה העבריינית,ללדת בת,ולכתוב אוטוביורפיה על תקופת חייה בעולם התחתון,בשם שכולנו מכירים היום: "מלאך או שטן,שיצא ב-1996 והפך לרב מכר,ואת שרה אנג'ל האמיתית לדמות טלוויזיונית יפה,שנונה, מצחיקה, חכמה,מרתקת ומוכרת בכל סלון בבית.

מלבד היותו רומן מציצני עמוק לתןך חיי עולם הפשע העברייני וכפי שהוא נקרא "העולם התחתון",הוא סיפור עם מסר חשוב מאוד לחברה...הפשע על כל צורותיו לא משתלם בסופו של דבר.ושרה אנג'ל כיום היא ההוכחה לכך.

****
וכאן אני מגיעה לחלק הקשה והחשוב לי בכל הסיפור: "חיים שושן ז"ל"

חיים שושן יקר!!

היה לי קשה לקרוא את הספר בפעם הראשונה,ובכל פעם שקראתי מאמר,חוות דעת או ביקורת עליו,נצבט לי הלב,היה לי גם קשה לכתוב,ולכן גם קשה לי לקרוא את שאר ספריה של שרה אנג'ל-הדמות שלך מופיעה מיד מול עיניי.
היום קראתי שוב את ביקורתה הנפלאה על הספר של חברתי לאתר,נטעלי,ובתגובתי אליה ביקשתי לשתף אותה בהיכרות האישית שלי איתך,ופרץ של רגשות הציף אותי,הרגשתי שאני חייבת לכתוב ולשחרר את כל הרגשות האלו,בשבילי וכהקדשה אישית לך.

חיים,הבטן מתהפכת לי גם ברגעים אלו,זר לא יבין זאת ,הדמעות זולגות מאליהן,הידיים רועדות מתקשות לכתוב כשאני נזכרת איך גדלנו יחד כילדים תמימים כמו אחים,קראנו כל אחד להורים של השני דוד ודודה,מתוך יראת כבוד והבתים, היו הבית השני שלנו.אומנם בשכונת מצוקה אך מבתים עם ערכי מוסר גבוהים עליהם גדלנו,המשפחות הנפלאות שלנו שהיו גם חברים טובים נשארו בקשר הדוק ומיוחד עד יום מותם.

במרחק שנים,אני אפילו יכולה להבין את הנסיבות שהובילו אותך לעולם המכוער כל כך שגזל את חייך,אבל מפאת הכבוד שאני רוחשת לך,אני לא אכנס לזה.

מה שכן,אני מנסה להיזכר מתי התחילה הדרך שלך לעולם הפשע ולא מצליחה,ואולי כי היית הילד,הנער,הגבר יפה התואר,חתיך בשפתנו אז,כמו יצאת ממגזין דוגמנים,לבוש טיפ טופ,מצוחצח תמיד,,עם החיוך הכובש והביישני,הכבוד שנתת,גבר שקל להתאהב בו,ילד טוב חיפה,שלא התאים לפרופיל שאנו הכרנו הערסי,הדוחה והמפחיד.ואולי,כי ידעת להסתיר זאת היטב כי זה לא היה מכבודך שהאנשים אותם כיבדת והערכת ידעו,וגילינו זאת בתדהמה מוחלטת ביום שנעצרת עם שמעיה ושרה אנג'ל כשותף ברצח כפול.עד היום קשה לי אפילו לדמיין אותך כחלק מהפסיפס שנקרא עולם תחתון.


וזו התמונה האחרונה והעצובה מאוד,שאזכור ממך חיים,ותיחרט על ליבי כל חיי.
אתה מובל מבית המשפט,יותר נכון מתחנת המעצר בעיר התחתית בחיפה,מוקף שוטרים,משפחה וחברים,וסתם סקרנים,אזוק באזיקים בידיים וברגליים,הולך לאט מעט שפוף,מרים לשניה את הראש רואה אותי בין כל האנשים,מחייך אליי ,חיוך מבוייש עם הנהון קל בראש,מעין שלום,מוריד את הראש בחזרה,ונעלם בזינזנה,כאילו הרגשת שאתה מובל למוות.באותו הרגע החסרתי פעימה והרגשתי צביטה חזקה בלב.והמבט שלי ליווה אותך עד שנעלמת מעיניי ולצערי היה זה המבט שלך האחרון שמלווה וילווה אותי כל חיי.

ואז לאחר תקופה לא ארוכה,באה ההודעה הנוראה והתדהמה הגדולה,שנרצחת בתא שלך בכלא בצורה אכזרית - לא פחות מ-131 דקירות סכין "בחמש דקות",על ידיי שמעיה אנג'ל,בעזרת שני חבריו לכלא,הרצל אביטן ויעקב שמש,לאחר שחשש שאתה הולך להפוך לעד מדינה נגדו.לא יכולה לחשוב מה הרגשת באותם הרגעים האחרונים לחייך מלבד חוסר אונים מוחלט שאין מי שיציל את חייך..מצמרררר !

ושוב בראיה לאחור,יתכן מאוד שרצית להפוך לעד מדינה במחשבה שזו הדרך לצאת החוצה ולהתחיל חיים חדשים,ולכן שילמת על כך. וכך הסתיימו להם חייך הקצרים,מבלי לדעת לעולם מה היה קורה אילו היית יוצא מהדלת הקדמית ולא מהדלת האחורית.

יש שיר ביוונית הנקרא: " שתי דלתות לחיים " שמילותיו העצובות מתאימות לך חיים יקר ומחזקות את הטרגדיה בסיפור חייך בספר:"מלאך או שטן ".

אני רוצה להודות לחברי היקר תמיר הללי על תירגום השיר " שתי דלתות לחיים"...אוהבת אותך איש יקר.

http://www.youtube.com/watch?v=OOcjmcI07aM קישור לשיר ביוטיוב..


מילות השיר אומרות:

"שתי דלתות יש לחיים
פתחתי אחת ונכנסתי
וככשקעה השמש פתחתי את השניה ויצאתי...
הכל שקר אחד גדול נשימה נשיפה
ובוקר אחד יד עלומה תיקטוף אותנו כמו היינו
פרחים...
ואתה חיים יקירי נקטפת כפרח"...
ועל כך ,צר לי עליך מאוד !!!!

למרות הכל חיים יקירי,עבורי תמיד היית ותישאר הנשמה הטובה והיפה כפי שרק אני הכרתי אותך בחייך הקצרים.
המבט והחיוך האחרון שלך ילווה אותי כל חיי וכך אזכור אותך לעד!!

יהי זכרך ברוך!

ת. נ. צ. ב. ה.

באהבה ליז:-))

היה לי מאוד חשוב לקבל את תגובתה של שרה אנג'ל לביקורת על ספרה ואכן ההזדמנות הגיעה בזכות הפייסבוק בו יש לה דף,פניתי אליה ובאופן שהפתיע אותי,אכן קיבלתי את תגובתה הכנה והמרגשת עבורי והייתי רוצה לשתף אתכם בהתכתבות ביננו וגם להודות לשרה אנג'ל.


נעים מאוד שרה אנג'ל,שמי ליז ואני מאילת. רשומה באתר ספרים "סימניה" שם יש לי בלוג בו אני כותבת ביקורות על ספרים שקראתי.אחת הביקורות שיקרה ללבי היא על הספר שלך "מלאך או שטן" .אשמח אם תקראי אותה ואת הטוקבקים ותחווי את דעתך שחשובה לי מאוד.

חג פורים שמח שרה ואליה:-) [❤] [❤]
בברכה ותודה מראש ...ליז:-) - זהו הקישור:

http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=25267



מלאך או שטן מאת שרה אנג'ל - הביקורת של ליז Me Lene על הספר
simania.co.il
הביקורת של ליז Me Lene על הספר מלאך או שטן מאת שרה אנג'ל - מומלץ לקרוא לפני רכישת הספר!
יום 14 מרץ‏ בשעה 17:40‏ · אהבתי · · שיתוף


שרה אנג'ל: - שלום ליז.

שעת בוקר מוקדמת. אני עם הקפה הראשון. פותחת את הפייסבוק לאחר שבוע ומוצאת - אותך. מטלטל. לא ציפיתי למהלומת בוקר. לחיים יש כל-כך הרבה גוונים וכל-כך הרבה סמטאות מוארות ואפלות. פתאום. 30 שנה אחרי את מחזירה אותי לחיים שושן. כל מילה שכתבת הייתה נכונה. ועם זאת, כמה אנשים שאת מכירה מהילדות נשארו הילדים שהכרת? כולנו משתנים. גם חיים שושן השתנה ושילם בחייו על השינוי.
וזה העולם התחתון. דור בא ודור הולך. חיים רצח ונרצח, גם רוצחו עבר מהעולם. מישהו למד מזה משהו? לא חושבת.
יום 15 מרץ‏ בשעה 09:59‏ · אהבתי


Liz Vaknin: - בוקר אור שרה אנג'ל,לומר את האמת לא ציפיתי לתגובה מהירה כל כך ואני פשוט מתרגשת לקרוא את תגובתך הכנה והכל כך נכונה. אני מקווה שכל מה שכתבתי עלייך (למרות שלא הכרנו) דרך העיניים שלי הוא נכון.

כולנו משתנים לטוב ולרע בהתאם לנסיבות ולבחירות שלנו ובכל זאת היה לי קשה לגלות את הסמטה האפלה בחייו של חיים שושן בדרך בה גיליתי אותה--תדהמה מוחלטת , למרות שהכרתי הרבה ששילמו בחייהם על השינוי .

לגבי דוד בא ודור הולך ,לא רק שמישהו לא למד משהו, אלא
היום יש חציית קווים אדומים(מה שלא היה פעם). והקלות הבלתי נסבלת בה אנשים חפים מפשע נרצחים מקוממת ומפחידה מאוד.

תודה לך שרה אנג'ל שקראת והגבת.
המשך יום נפלא שקט ורגוע
בהערכה רבה !
ליז:-)
יום 15 מרץ‏ בשעה 11:09‏ · אהבתי

אם היתי צריכה להגדיר את הספר במילה אחת .. אז וודאי היתה היא ווואו, מאידך להגדיר ספר כל-כך, מרתק רק במילה אחת והראי זאת בושה.
הספר כתוב בצורה כל-כך נקיה ,עד שנוצר רושם שהסופרת אנג'ל יושבת ממש מולך ומספרת לך את ההתרחש ... סוף מפתיע בהחלט לא ציפיתי על אף שאני באה מעולם המשפט.
אני מתכוונת לקרוא את כל הספרים שלה ,בחם רב ממליצה גם לכם חברי לקריאה היקרים , כמובן שהספר מתאים יותר לאנשים באוהבים לקרוא ספרי משפט, בלשות , אקשן אבל אני מאמינה שגם אלו שלא יכולים להנות מן הספר.

אני מסכימה מאוד עם הביקורות האחרות על הספר - מדובר בהצצה נדירה אל תוככי העולם התחתון ובעיקר אל תוך כלא הנשים "נווה תרצה". לא זכור לי ספר נוסף שתיאר באופן כ"כ מפורט ומרתק את פסיפס הדמויות המאלכסות את הכלא ואת העולם התחתון בישראל (אולי "בחורים טובים", ספרה האחרון שאומרים שהוא מבוסס על דמויות של אנשים מוכרים כגון יחזקאל אסלן ורוזנשטיין). אנג'ל היא אשה כריזמטית מאוד, ממש לא דמות העבריינית העילגת ו/או המסוממת ו/או הערסית שנוהגים לדמיין כששומעים "אשה מהעולם התחתון". היא רהוטה, מצחיקה וחכמה.
את הספר הזה קראתי כבר לפני שנים רבות ואני זוכרת שהוא נחרט בזכרוני. כעת הזדמן לי לקרוא אותו בשנית וגם הפעם רותקתי לתיאוריה של אנג'ל המתארת בשפה קולחת ובאותנטיות רבה את השנים בהן בילתה מאחורי הסורגים, בתחילה - כנאשמת במשפט רצח ואח"כ על עבירת סחר בסמים. עם זאת, חשתי שיש שוני בין הקריאות שקראתי בספר: בקריאה ראשונה ובגיל צעיר (ודאי בסביבות גיל 16) אני זוכרת שאפילו חשתי סוג של משיכה לאורח החיים המטורף שלה - לא שרציתי להיות עבריינית בעצמי חלילה, אלא שקראתי את הספר כמו שצופים באיזה סרט מאפיונרים או פעולה. ואילו בקריאה האחרונה (ולאחר שקראתי ספרים נוספים שלה, כמו "נקמה" המשובח) אני חייבת להודות שהפעם ההסתכלות שלי היתה אחרת: ראיתי בעיקר את הכיעור ואת הטראגיות שיש בחייהן של הדמויות המופיעות בו, כולל של שרה עצמה. הרגשתי אמפתיה כלפי דמויות כמו עיידה הבדואית שבורחת ממשפחתה המבקשת לרצוח אותה על רקע חילול כבוד המשפחה אל הכלא או דמויות אחרות (נרקומניות, זונות) משולי החברה שבנסיבות אחרות יכולות היו להיות נשים מתפקדות בחברה, לכל דבר. היה לי קשה לקרוא על האסירות הבטחוניות הקיצוניות המטיפות להרג ולשנאה גם בתוך הכלא. בקיצור, הקריאה שלי היום בספר היא הרבה יותר מפוכחת ואף "מוטרדת" אפשר לומר. היא מעוררת מחשבה על אותן דמויות שוליים בחברה שלנו, על הילדים שנולדים לאותן אסירות ובאופן כללי על העבריינות בארץ - אותה עבריינות שבספר של אנג'ל היא כבר יותר מ"תופעה", יש לה ממש פנים ושמות וסיפורי חיים.
הספר גם עוקב אחר משפטם של שרה ושמעיה אנג'ל יחד עם חיים שושן בפרשת הרצח הכפול ומתואר כדרמה משפטית מותחת שממנה גם אפשר ללמוד הרבה על "סגנונו" של אנג'ל (שמרבה לקלל את השופטים, להתעצבן ולאיים על עדי המדינה שהעידו נגדו עדויות שקריות - במקרה זה, אפשר היה להבין את תסכולו...).
מה שהיה חסר לי בספר זה קצת יותר רקע על שרה עצמה לפני שהכירה את שמעיה אנג'ל וקשרה את חייה בחייו, קצת יותר נפח על ילדותה, משפחתה וכו'. אבל אני חושבת שהצלחתי להשלים קצת רקע כזה ע"י קריאת ספרה "נקמה" (שוב, מומלץ ביותר) :)
לסיכומו של דבר: ספר ייחודי, סיפור מהחיים כמו שכתבו בביקורת אחרת ומרתק. מומלץ מאוד.

שרה אנג'ל המלאך!!! ללא כל ספק. קראתי בנשימה אחת את הספר הזה .לא יכולתי להניח אותו מהיד ללא כל ספק אני מאמין לגמרי שרה יקירתי את מלאךךךך הספר הזה ריתק אותי וככה התחיל סיפור אהבה לספרים המדהימים והנהדרים שלה כל ספר הוא יצירת אומנות מרתק קריא משעשע מצחיק וסוחף אכן בלי שום ספק אחת הסופרות היותר טובות והיותר משובחות שיש לנו מחכה בכיליון עני'ים לספר הבא שלך ולעוד ספרים מרתקים כמו שלך

בס"ד

שרה אנג'ל ,קראתי את מלאך או שטן את נקמה ובחורים טובים .למרות שהספרים מתארים עולם פלילי ומעשי זבעה , הוא מסופר בצורה מאוד רצינית ותיאורית עם שבבים של הומור,נדמה שלשרה לא נעים מאיתנו הקוראים ורוצה לתת לנו לנשום בין אקט לאקט, היא מתארת עולם של מעשי שטן אבל כולה מלאך שנקלע בטעות או לא לעולם היצר, החמדנות הפשע.
אני זוכרת במלאך או שטן שבמהלך המשפט שהיה תשאלו את אחד הפושעים מי היה מעורב, ונשאל אם הוא היה ושמעיה? אם אני לא טועה ותו לא. והוא אמר כן אני הייתי וההוא היה אבל תו לא,לא היה. אי אפשר להניח את הספרים שלה מהיד.אני פונה בפניה מלאת תקווה לשרה אנג'ל, תכתבי עוד התגעגענו ואת לא טובה אבל מצויינת!

ספר קלאסי לטעמי!מותח ומסקרן במידה של סיפוק החושים.אני נהנת לקרוא אותו ברגעים שאני מדוכאת בשביל לשכוח מהצורות.ממליצה בחום!

את "מלאך או שטן" קראתי אחרי "נקמה" ו"בחורים טובים" מרוב שאהבתי את הספרים עניין אותי לקרוא על שרה אנג'ל על כל מה שהיא עברה בחיים האישיים שלה (העוול שעוללו לה ואיך היא הסתדרה למרות הכל כמו דג במים) ומה הניע אותה לכתוב את הספרים הכ"כ מוצלחים האלו...

הספר על אף שהוא ביוגרפי נכתב בצורה מרתקת ככל ספר עלילתי אחר שלה..

מומלץ!

זו הפעם השניה שאני קוראת את הספר, הפעם הראשונה הייתה לפני 11 שנים. שרה אנג'ל הצליחה בכתיבה גאונית לגרום לי להזדהות עימה ועם הקשים איתם התמודדה בתקופת מאסרה בכלא, למרות שהיו לי ויכוחים ביני לבין עצמי. לציין שלמרות כל הקשיחות שריחפה בכלא והיחסים הקשים בין שרה לסוהרות לקראת הסוף רואים כי גם שם הייתה אנושיות מדהימה, הזדהות סוחפת של אסירות וסוהרות בחיים אישים של אחת עם השניה. רק עכשיו בפעם השניה ורק עכשיו במרחק של הבנת החיים ובפרספקטיבה מאוחרת האנושיות הנוגעת ללב היא זו שגרמה לי להוזיל דמעות.

ספר אמיתי מהחיים, למרות השפה הזולה המוזכרת ברובו יש להבין כי מדובר בתיאור מדוייק על הנעשה בכלא, והתיאור למיטב ידיעתי מדוייק ונכון. הכתיבה ברורה ושוטפת, שרה יודעת לכתוב וטוב, ומה הפלא אני מבינה שיש לה תואר בספרות טרם נפלה לחיי הפשע. גם עבריינים יכולים להיות חכמים ומשכילים. עבריין זה לא טיפש בהכרח.