"רומן ביכורים שהפך לרב מכר ... שוזר תפאורה מסעירה ומסתורין לתופעה חוצת ז'אנרים" נכתב על כריכת הספר. יפה. אלא שמסתבר שעניין ה'חוצה ז'אנרים' זה סגנון של 'העתק הדבק' של כל מיני ספרים שיצאו לאור לפני הספר הזה. ובקיצור, קחו קצת מפרנקנשטיין, תשלבו עם שרלוק הולמס, תוסיפו מסיפורי אדגר אלן פו, עוד קצת מצופן דה וינצ'י ועוד מכל מיני ז'אנרים דומים אחרים, והרי לכם סיפור. אלה שהתוצאה יצאה משעממת. משהו בסגנון הכ

ספר טוב. אבל לא יותר מזה.
ברצלונה הייתה תמיד ותישאר עיר קסומה. נופיה ורחובותיה מהווים רקע טוב לכל סיפור קצת אפלולי.
וזה מה שעשה הסופר כאן. הוא לא הראשון ובטוח שגם לא האחרון.
הספר לא רע - ניתן לקרוא אותו בצורה שוטפת ואולי אפילו לומר שהוא מותח בשלבים מסויימים.
אבל הוא לוקה בעיקר בחוסר בסיסים היסטוריים - חלק מ"העובדות" ההיסטוריות לא היו ולא נבראו. ההדבקה של מאבק פמיניסטי בספרד לתקופה מגוחך, כמו ש