גליה וכרמי בדרכם לאורבייטו שבאיטליה שהמטרה היא "להתגרש" לאחר עשר שנות נישואין ושלושה ילדים.
הנישואין של השניים בשנים האחרונות היו כמו לצעוד על פתחו של הר געש (עמוד 117).
כרמי – איש מחשבים, ותיק במקום עבודתו ומצליח בתחומו.
גליה-עורכת כתבי עת, יש לה בלוג משלה ומנחה במכללות.
גליה במהלך עבודתה וכתיבתה ברשת מכירה את גידו שמגיב לכתבותיה (לפי הכתוב גבר שרמנטי ונאה).
הרומן עם גידו דפדף את דלתות ליבה של גליה, עד כדי ניתוק כמעט טוטאלי של מספר ימים מילדיה ובעלה. (כך כנרת רוזנבלום תיארה את מה שעובר על גליה).
הספר חולק לפרקים ועל פי ימי השהות של הזוג באיטליה. בכל יום שחולף הקורא ניתקל בעוד נשורת של שכבת הגנה . במשך כל השהייה באיטליה, על רקע נופיה הקסומים והמטבח האיטלקי גליה וכרמי עורכים מסע עצמי איש איש לעצמו וחשבון נפש כואב.
גליה טענה "כל אחד צריך את מנת האשליה שלו"...
במשך כל נישואיהם האחד בגד בשני. היא בגדה, הוא בגד, ישנה השגרה, הילדים, היום יום והמצב הכלכלי ומה שמאחד את הזוג עם הילדים.
הסיפור נע קדימה אחורה ובמשולש: כרמי-גליה-גידו, גליה-כרמי-ליהיא (הבייביסיטר של הילדים שהיתה מספר חודשים זוגתו של כרמי), גליה-כרמי-אלנה (איטלקיה שכרמי בילה עימה לילה שלם במלון באיטליה במסע לגירושין).
מעל לכל אלה מרחף הסכם הגירושין והרכוש שאמור להתחלק בין השניים (דילמות של מכירת הדירה האחד לשני, רכישת דירה אחרת, הסדרי ראיה וכו').
עד לרגע האחרון של המסע אנחנו לא יודעים אם גליה וכרמי יחזרו למערכת יחסים. בכל המסע הנוכחי ישנה הרגשה שאנחנו קוראים על הנשימות האחרונות של האהבה ביניהם ומאידך, ישנה שאלה אחת גדולה:
"האם הרשת הוירטואלית והקדמה מאיימת גם על התא המשפחתי שלנו ועלולה לגרום לטלטלה גם וכאשר יש אהבה גדולה?"
ספר קריא, מעניין ועכשווי שעושה חשק לנסוע ולנשום את הנופים הקסומים של איטליה.
מילה אחת טובה למי שבחר את הצילום על גבי העטיפה... יופי של בחירה, צילום יפה שאולי הוא זה שעושה לי את החשק לטוס לאיטליה.
מומלץ
קריאה נעימה
לי יניני
















