לפעמים די במבט אחד בפסל, בציור או בתמונה ישנה כדי לחשוף סוד שנקבר לפני חמישים שנה. זה בדיוק מה שקורה ב"ארמון המגנוליות" – רומן היסטורי שבו פיונה דייוויס טווה בעדינות את החוטים בין שתי תקופות שונות ומצליחה לשמור על הסקרנות עד העמוד האחרון.
הספר מתרחש בשני צירי זמן – 1919 ו-1966 – ובמרכזו בית פריק המפורסם בניו יורק, שהפך לימים לאחד המוזיאונים המיוחדים בעיר.
העלילה נעה בין ליליאן קרטר, דוגמנית ומודליסטית צעירה שמוצאת את עצמה מסובכת בפרשת רצח מסתורית, לבין ורוניקה ובר, דוגמנית אנגלייה המגיעה לבית פריק כמעט חמישים שנה מאוחר יותר בעקבות הזדמנות מקצועית מבטיחה.
לאחר שליליאן איבדה את אמה במגפת השפעת הספרדית, היא נאלצת להתמודד לבדה עם מציאות קשה ועם חשד המאיים להרוס את חייה. היא מוצאת מפלט בבית פריק, שם היא מתחילה לעבוד כמזכירתה האישית של הלן פריק, בתקווה להתרחק מעבר מטריד המאיים להשיג אותה.
מנגד, ורוניקה נקלעת במהלך הפסקת החשמל הגדולה של ניו יורק לשורה של גילויים המובילים לחשיפת סודות שנשמרו במשך עשרות שנים.
לב לבו של הספר אינו רק התעלומה עצמה, אלא גם סיפורם של משפחת פריק ושל הבית שהפך למוזיאון. דייוויס משלבת עובדות היסטוריות אמיתיות לצד עלילה בדיונית של סודות משפחתיים, שאיפות, אהבות ותככים. בסיום הספר היא אף משתפת במקורות את השראתה והמחקר שביצעה על המוזיאון ועל הדמויות ההיסטוריות, תוספת מעניינת במיוחד עבור חובבי הז'אנר.
החלק שהרשים אותי ביותר היה דווקא המחקר ההיסטורי. ניכר שהסופרת השקיעה בעבודה יסודית, והתקופה קמה לתחייה באמצעות הפרטים הקטנים. לעומת זאת, המסתורין היה עבורי משני לחוויה ההיסטורית. קצב הספר איטי יחסית, אך הוא תואם היטב את האווירה התקופתית ואת הסבלנות שהסיפור מבקש מהקורא.
חובבי רומנים היסטוריים, סיפורי משפחות ומקומות אמיתיים בעלי עבר עשיר ימצאו כאן קריאה מהנה ומעשירה, המשלבת היסטוריה, אמנות וסודות מן העבר.
בשורה התחתונה:
ארמונות אינם שומרים רק יצירות אמנות – הם שומרים גם זיכרונות, סודות וסיפורים שאיש לא העז לספר. "ארמון המגנוליות" הוא רומן היסטורי מרתק, שבו העבר וההווה נפגשים בין קירותיו של בית אחד ומזכירים לנו שלפעמים האמת מחכה בסבלנות עשרות שנים עד שמישהו יגלה אותה.
קריאה נעימה
לי יניני
