• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

מאת נעמי רגן

הביקורת של Mira

תמונה של Mira
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

מאת נעמי רגן

הביקורת של Mira

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Mira
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2012
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
נצחיה
לפני 13 שנים

“בילדותי היינו אני ואחיותיי מנויות על עיתון בשם "זרקור" שהיה מיועד לילדים ולנוער בציבור החרדי. לקח לנ”

2/30
ביקורות על כמיהה לעדן
הבאה
אבי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“סיפור נוסף של נעמי רגן שמתיימר להציג את החברה החרדית בארה"ב, את הקהילה הסגורה של ויליאמסבורג, ואת המ”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•2 דקות קריאה

וואו איזה ספר.
את הסופרת לא הכרתי והחלטתי לקנות את הספר בגלל העלילה שנראית קצת מרתקת קצת שונה. אני יודעת שחיי העדה היהודית האורטודוקסית סגורים ואת ההתנהגות לנשים אנו שומעים בזמן האחרון בחדשות, אבל פה אנחנו נכנסים לקהילה.
מצד אחד יש לנו את רבקה נערה.ילדה בת 17 שמרגישה שהחיים שלה בקהילה נסגרים עליה והכל נקבע מראש.
דודתה, אחות אמה ברחה יום לפני החתונה וחזרה בשאלה. היא נחשבת מוקצת, ועוד הרבה מילים קשות. היא צלמת מפורסמת שמוכרת בעולם.
רבקה הבת דודה קיבלה יחסית חופשיות. ילדת בזקונים. יש לה סלולר ומחשב נייד מחובר לאינטרננט.
היא יוצרת קשר עם חנה הבת של רוז (שושנה במקור) הבת של הדודה החוזרת בשאלה ע"י מכתב. ויום אחד היא פשוט מופיעה על סף ביתה ואומרת לה ברחתי מהבית.
מצד אחד היא רוצה להיות חופשיה ומצד שני היא הילדה התמימה מהקהילה אינה מבינה מה זה החיים המודרניים היחסים בין נשים לגברים ועוד.
העלילה מסתבכת כמובן וזה שווה לקרוא בספר. ברקע נמצא הטריגר לכל זה בעזרת ספר של סבתא רבא שהיתה מלומדת דבר שהיה אסור לנשים אז וגם היום. כמו שתמיד אומרים תהיה יפה ותשתקי, תעבדי במטבח ותביאי ילדים ותשרתי את בעלך.
אין פלא שהיו נשים מופלאות שהיו סקרניות רצו לדעת יותר, רצו ללמוד, רצו לדעת את התורה יותר טוב, רצו גמרא ללמוד כיוון שזה העולם שלהם וזה מה שעניין אותן.
אז בכל מקרה הסבתא רבא שלהן עוזבת לאחר שלמדה את התורה והגמרא ולא יכלה להמשיך כי הרבי אמר סיימתי ללמד אותה והייתה חכמה ועוזבת את החדר שזה היה נדיר בזמנו. אביה ממשיך ללמד אותה והיא שואבת ושואבת מידע.
וחייה משתנים ולא תמיד לטובה. מספר זה מושפעת רבקה וזה הטריגר לעזיבתה.
בסופו של עניין הספר מאוד מותח וקשה לעזוב מהיד ואני מאוד מאוד ממליצה עליו, עולם שונה. מירה

מי אהב את הביקורת

אהבת?
ע
עליזה
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
ש
שמש נצחית בראש צלול
תמונה של חלבי
חלבי
תמונה של בן אסתר
בן אסתר
תמונה של Hope
Hope
ה
הקיסרית הילדותית
7קוראים|גיל ממוצע51|71%נשים

על המבקרת

תמונה של Mira

Mira

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
422 ביקורות•3,920 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•תרגום (נוער)
תמונה של Mira
Mira
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות422
לייקים שקיבלה3,920
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית84ספרות מתורגמת77תרגום (נוער)76

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של Mira

סבתא בורחת מהבית

סבתא בורחת מהבית

מאירה ברנע-גולדברג

וואו איזה ספר,

אני מעריצה של הסופרת מאירה ברנע גולדברג. אחת מ2 הסופרות הישראליות שאני הכי אוהבת את הכתיבה שלהן [השנייה היא נעמה בר שירה].

ברגע ששמעתי שמאירה ברנע הוציאה ספר ישר ידעתי שאגש לרכוש אותו, וכמובן ישר התחלתי בקריאה.
הספר מאוד מצחיק מצד אחד ועצוב מצד שני, הספר מספר כמו שכתוב בכריכה האחורית שסבתא לאה ברחה אחרי שהנכדים שלה רוצים להכניס אותה לבית אבות, ואין מילה מכובסת מזו.

בפועל לאורך כל הספר אנחנו מגלים איך שלושת הנכדים עם האינטראקציות ביניהם, איך כל אחד מגיב לסיטואציה שהסבתא שלהם פשוט משתנה ועם קשיים בגלל הגיל.
גם אנחנו למדים שלפעמים אנחנו כבוגרים לא מבינים מה קורה כשמבוגר כשכל החיים שלו היה עצמאי פתאום יש לו מגבלות, וכל אחד מאיתנו מכיר אדם כזה או שהוא בעצמו הזדקן ויש מגבלות.

---- קצת ספויילר בקטנה -----
אהבתי חלקים של הנכד ה"קטן" שלדעתי הוא פוסט טראומטי, האח והאחות הגדולים ממנו לא סופרים אותו, ודווקא הוא רואה משהו.
יש בספר המון חלקים שבו המטפלת והאח הקטן בעצם עוזרים לסבתא לאה לסגור קצוות, ומבינים למה קרה מה שקרה בעבר.

---- סוף ספויילר -----
אני מאוד ממליצה, ספר קליל ומצחיק אם נקודות אזהרה שכדאי שנבין את המבוגרים שלנו, אם זה הורים או סבא וסבתא, ולא לקחת כמובן מאליו או להחליט במקומם, כאילו הם אוויר.

כדאי לקרוא,

נ.ב. - אכתוב עוד ביקורות בקרוב, האתר החדש לפעמים קשה לי.... דיסלקטית.... וחודש ספר מהנה לכולם.

לפני 3 שבועות•
★★★★★
•Mira
איזבלה מלכת ירושלים

איזבלה מלכת ירושלים

נעמה בר שירה

במיוחד נסעתי לקנות את הספר בהפנינג בדיזנגוף סנטר בתל אביב.
ההפנינג היה לספרי פנטזיה ורומנטיקה, שהנושא השני נכון להיום לא כל כך קוראת בלשון המעטה, אולי בעתיד.

הסופרת נעמה בר שירה היא אחת הסופרות האהובות עליי, ובקרוב אכתוב על ספרה החדש מטרילוגיית הבן האובד גם ביקורת.

הספר איזבלה מלכת ירושלים הוא סוג של ספין אוף של מלאכיות עליון, הוא בעצם מספר לנו על זמן אחר לפני 800 שנים שבו מריאל - הסבתא, הייתה צעירה והיה לה בן בשם דניאל.
אנחנו יודעים מסדרת המלאכיות שהוא בן שנמצא בנידוי ולא מספרים לנו למה.....

במקור בשנת 1100 לספירה הייתה מלכה בירושלים וקראו לה איזבלה, הספר מבוסס על דברים מאותה תקופה עם טוויסט לעלילה, זה רומן היסטורי, אנחנו יודעים מדפי ההיסטוריה שבנות לא בדיוק היו חשובות, ולא שאלו לדעתן, והיו מחתנים אותן בשביל בריתות עם ארצות אחרות, בגיל יחסית מאוד צעיר, כך גם איזבלה.
נ.ב. כך היה דרך אגב גם עם מרי אנטואנט ששודכה ללואי ה-14.

גם כאן איזבלה נישאת בגיל 11 לבחור שצעיר גם הוא בגיל 20 למיטב זכרוני, הוא לא שוכב איתה, אבל היא חייבת להביא יורש, ומאיזה שהיא סיבה בעלה, האמפרי, ממאן לשכב איתה למרות כל הניסיונות שלה.

בספר זה אנחנו קוראים על דניאל, מלאך צעיר, שנמצא תחת לגיון המוארים, שתפקיד זה לדאוג שהמואר שלהם, הבן אנוש ששומרים עליו ילך בדרך הישר ולכיוון שההיסטוריה מכתיבה, אבל דניאל בילדותו לפני שנשלח לחאן לירושלים ללמוד עם עוד מלאכים גדל עם איזבלה, הם היו חברי ילדות, היותו מלאך נשמרה בסוד.

ועכשיו כשהוא חוזר מרגישים באוויר את החיבור והמשיכה ביניהם, הוא גם נמשך להאמפרי וכאן יש לנו סיפור בפני עצמו כשברקע איזבלה צריכה להביא יורש לפני שסאלח אדין יתקוף ויכבוש את ירושלים,.....

האם דניאל מצליח? האם איזבלה מביאה יורש/ת? זה צריך לקרוא, ..... רק שתדעו שהעלילה נפסקת בקטע מותח וצריך לחכות לספר הבא בסדרה.

למרות כל זאת אני מאוד מאוד ממליצה על הסדרה. תקראו. =^;^=

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
ורסריה

ורסריה

מיכאל יחנין

שמחה לכתוב ביקורת ראשונה על הספר.
את הספר רכשתי לפני כחודש לערך בדיוק לפני המלחמה השניה עם אירן.
נסעתי לדיזנגוף סנטר בגלל הפנינג של צומת ספרים בנושא פנטזיה ורומנטיקה, ובמיוחד בשביל אחת הסופרות האהובות שלי נעמה בר שירה שגם על ספרה החדש אכתוב ביקורת כאן כשאצליח להוסיף אותו.

בכל מקרה ששוטטתי בין הסופרים היה גם הסופר מיכאל יחנין.
מיכאל התחיל לספר לי על הספר, ונשמע לי מעניין, אבל, מה שצד את עיניי, שהגיבור שמו מריו, וזה גם השם של הבן הגדול שלי, וגם שזה בדיוק מסוג הספרים שאוהבת לאחרונה לקרוא, ספרים יחסית קצרים בין 200-300 עמודים אז היה בינגו.
כמובן שבלי הקדשה שאני מאוד אוהבת לא קניתי.....

התחלתי ישר לקרוא אחרי הספר של נעמה בר שירה "איזבלה מלכת ירושלים"..
והספר ורסריה לא יכולתי להניח מהידיים הרגשתי שאנחנו מתקרבים לתקופה שכתובה בספר, אנשים פוסט טראומתים ממלחמות אינסופיות, שחוזרים הבייתה, ומגלים שיש כאלה אייפה ואייפה שלא נלחמים, שיש שליט עליון מזכיר את.... וכולם מעריצים, או מפחדים להגיד מה שבליבם כי אז "יעלמו" אם בכלא או יהרגו אותם.
שהמלחמה מזמן יכלה להיגמר ואז....

בכריכה האחורית בעצם מסופר על מריו שרק רוצה למצוא את אהובתו, אבל בפועל מערימים עליו בעיות, האם ימצא את אהובתו? האם הטראומה תצליח לגבור עליו? אתם חייבים לקרוא...

מאוד שווה לקרוא בימים אלה את הספר, להבין לאן אנחנו הולכים כמדינה, האם שווה לנו כל מלחמות האחים, והאם רק המלחמה מחזיקה אותנו מאוחדים כשיש אנשים פריבילגים, והאם המלחמה היא הפתרון או שנהיה כמו עמים אחרים שדואגים האם קבוצת הכדורגל זכתה או לא.....

תקראו ספר לא ארוך כ200 עמודים שווה בהחלט.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
צ‘אדור נוטף מי גשם

צ‘אדור נוטף מי גשם

ריטה

הרבה זמן לא ביקרתי באתר במיוחד, בגלל חוסר יכולתי לראות ביקורות ישנות ולהתהלך בו.
את הספר של ריטה היה ברשימות הקניה/קריאה שלי. וכשהגיעו אלינו לעבודה מסיפר חוזר ישר לא חשבתי פעמיים ורכשתי אותו.

כמו שכתבתי לפני מאז 7 באוקטובר הקריאה שלי התמעטה, ורק עכשיו אני מתחילה לחזור לעצמי, יחסית.
את הספר הזה של ריטה לא יכולתי להניח מהידיים, מותח, ומילא לי את הדימיון ועפתי עם קורותיה של ריטה באירן ובימי ילדותה.

אהבתי את החלקים בו היא מספרת על הבתים שלה ושל חברותיה, ומזכיר לי את חיי בילדותי שבסוף כולנו היינו יחד רק הבדלי שפות ומנהגים,
מאוד ממליצה לכל אלו שלא קראו לקרוא את הספר.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•Mira
הסוף?

הסוף?

מאירה ברנע-גולדברג

איזה כיף לכתוב ביקורת על כראמל, וגם להיות הראשונה.

הספר יצא למכירה אתמול, ככה מסרו לי בסטימצקי, בסוף שבוע שעבר וישר היום קניתי, הסופרת מאירה ברנע גולדברג אחת האהובות עליי, ישנן לפחות 3, היום, ביניהן נעמה בר שירה,
הספר הזה חותם כמו שהסופרת כתבה ואמרה את סידרת כראמל... אבל מתחיל ה סידרה חדשה בשם.... כתוב בעמוד האחרון אז אתם חייבים לקרוא.

בספר זה נסגרים לנו כל מיני קצוות, וכמו שכתוב בכריכה האחורית, פתאום מתגלה תמונה מיוחדת שהייתה שייכת לארתור ג'רום, והיא בעצם מגלה על עברם של ג'יין והלנה מהילדות שלהן והמשפחה.
אנחנו גם מגלים משהו על וויש ועל ההחלטות שלו, מגלים צדדים על גול וגם על אל-אל.
וכמובן גב' בלום, שהיא לא כמו שתמיד חשבנו. ספר מותח לאוהבי הסדרה ובכלל אני ממליצה.
אין כמו חתולים. אז תקראו ותהנו עד לספר הבא. -=^~^=-

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•Mira
מסע הדוד מקס

מסע הדוד מקס

חנוך לוין

הייתי השבוע בחנות "סיפור חוזר" ל """" רק שאלה """"" וכמובן שיצאתי במבצע של נובמבר עם 3 ספרים, שבמקור היו מיועדים לנכדה שלי....
המבצע הינו 3 ספרים ב-30שח.
אחד מהם זה ספרון זה "מסע הדוד מקס שכתב חנוך לוין.

קניתי אותו בגלל האיורים היפים והחרוזים היפים שכתב חנוך לוין.
הספרון קטנטן אבל מיוחד, ולקח לי איזה רבע שעה לקרוא את כולו, ויישאר בספריה שלי ולא ילך לנכדה שלי שעוד מעט בת-6.

מאחורי המילים הפשוטות ישנה כמובן ביקורת, חנוך לוין, כותב על... מישהו שעושה מעשה רע אבל בפועל הוא עושה את זה כי.... וככה הולך הדוד מקס מבנאדם אחד לשני ולכל אחד יש תירוץ למה עושה מה שעושה, עד ש.... פוגש את....

בכוונה השארתי בערפול ששווה לחפש את הספר ולקרוא. 5 כוכבים נוצצים לחנוך לוין ולמאיירת הילה חבקין.

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מכשפה רוחנית

מכשפה רוחנית

הלן הרפר

איזו סידרה מקסימה היא סדרת מדריך העצלה לקסם...

זה הספר השלישי בסדרה, בספר זה אנחנו ...









************** ספויילרון ********************************
אחרי שבספר 2 היא קיבלה לחש במגילה מאיפסיסימוס להרוג את... וזה כמעט עלה בחייה, היא מתחילה לראות רוחות רפאים, ווינטר מחליט בגלל שלא סיפרו לו לעזוב את המסדר.
*********** סוף הספוילרון *******************************







וינטר חולה הסדר וניקיון עוזר לאייבי להחלים מקורותיה בספר-2 וכל היום בבית מנקה מסדר ומביא לה כל מה שהיא רוצה במיליון שאלות, זה די מרגיז את אייבי, חוץ מזה החתול שלה ברוטוס, ממשיך עם השטויות שלו, כיוון שהיא האדם היחיד שמסוגל לדבר עם הרוחות רק היא יכולה לפתור את הפרשה החדשה... חוץ מזה היא הוזמנה לבית הוריו של וינטר, לארוחה, שזה לעמוד לפי כל כללי הטקס. (צריך לזכור שאנחנו מדברים על אנגליה, ושם כללי הטקס חשובים).

כרגיל כמו ב2 הספרים הקודמים גם ספר זה מאוד מצחיק, ורואים למה כולם אוהבים את אייבי. מנסה לא לספר יותר בשביל לא לקלקל לאלה שלא קראו.
יש כמה טוויסטים בעלילה אבל חוץ מזה כייפי, ממליצה בחום גם למבוגרים בינינו תקראו ותהנו -^..^-

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מלאכיות בשערי השחר - הבן האובד

מלאכיות בשערי השחר - הבן האובד

נעמה בר שירה

שמחה לכתוב ביקורת ראשונה על הספר מתוך טרילוגיה חדשה של נעמה בר שירה.

הסופרת נעמה בר שירה היא אחת הסופרות האהובות עליי, יחד עם מאירה ברנע גולדברג. הספרים של בר שירה, לוקחים את הדמיון שלנו לדברים מחיינו אנו, לפנטזיה יהודית עם טוויסט...
בטרילוגיה זו מתחיל הסיפור של שחר, שחר אמור להיות המשיח, הוא הבן של אור מלאכית עליון ושל לוקיאנתרו מלך השאול.
לפי ההסכם שהיה לאור עם "אבא-אלוהים" שחר פוגש את אביו פעם בשנה. אור מנסה להגן על שחר מהעולם החיצון ומסתירה דברים עד שיהיה מספיק בוגר.
בסוף הטרילוגיה הקודמת היא עוברת לגור עם סוקי בת הזוג שלה ביער הפיות בצפון.

אור אוהבת אהבת נפש את שניהם, לוקיאנתרו ואת סוקי.

שחר, כמו שכתוב בתקציר הספר, מתעורר יום אחד בגיל 17 ומגלה ש.... משהו קורה לו, והוא נורא מבולבל מאוד מפוחד ומנסה להבין למה זה קורה לו.
בהחלטה רגעית בגלל הגילוי הוא עוזב את היער לחפש תשובות, בדיעבד זה היום שבו הוא אמור לפגוש את אביו...
כשאור מחפשת אותו ולא מוצאת מתחילה העלילה והכל מסתבך, אנחנו מגלים דברים מעברה של אור בזמן היותר בשאול.
שחר מגלה שהרבה דברים לא סיפרו לו ושגם שיקרו לו, והוא לא יודע איך להגיב.
אנחנו מגלים כמו שכתוב בכריכה האחורית שאבדון שולח את רוקה למשימה שאין דרך חזרה, ובמשך הקריאה אנחנו מגלים דברים ש..... תקראו....

הספר מסתיים כמובן בהרבה שאלות, והמון מתח, וכבר מחכה שנעמה בר שירה תוציא את ההמשך...

כמו הטרילוגיה הראשונה גם זו הולכת להיום מותחת וכייפית, היום גיליתי שלא כתבתי ביקורת למרות שסיימתי אותו לפני הרבה זמן. אז כדאי לקרוא את ספריה של נעמה, פנטזיה למבוגרים, פנטזיה יהודית. תהנו.

-^~^-

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira
מכשפה ידוענית

מכשפה ידוענית

הלן הרפר

מכשפה ידוענית - הספר השני בטרילוגיה סדרת המדריך העצלה לקסם מאת הלן הרפר - סוף סוף מצאתי את הטרילוגיה, אצלנו בעבודה, ויחזור לשם כשאסיים את כל השלושה.

בספר הראשון התוודענו לאייבי ויילד, מכשפה שלא אוהבת להתאמץ, ובגלל קסם כבילה היא מתחברת לוינטר שהוא אדפטוס אקזמפטוס רפאל וינטר.... איך הספר הראשון נגמר לא אגלה לאלה שעדיין לא קראו...

בספר זה שוב וינטר בא אליה ומבקש את עזרתה להיכנס לתוכנית ראליטי, אחת האהובות על אייבי, שראתה את כל העונות, וקוראים לה "מקסם".
היא חושבת שהעבודה לא תהיה קשה והיא תוכל להסתלבט כמו שהיא אוהבת, אבל, החיים מראים אחרת....

אייבי נכנסת לתוך תעלומה חדשה שמסכנת את חייה וחיי עוד אנשים, .....
גם כאן החתול המדבר שלה יש לו כל מיני יציאות, וגם דברים שהיא לא יודעת עליו, מצחיק וגם שורט...

לא אספר מה קורה בספר, רק אומר שזה ספר נוער צעיר, אז איך שהוא הגיבורה חייבת להישאר בחיים להמשך הסדרה, וגם רוב הדמויות הראשיות.

ספר מצחיק מאוד, ישבתי וצחקתי בקול רם, ובן זוגי לא הבין למה, כשאנחנו רואים סרט בטלוויזיה.

ספר מעולה, ממש שמחה שיש לי את הטרילוגיה וכבבר אסיים גם את השלישי ואכתוב ביקורת.... תהנו

לפני 8 חודשים•
★★★★★
•Mira

ביקורות נוספות על "כמיהה לעדן"

כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

בילדותי היינו אני ואחיותיי מנויות על עיתון בשם "זרקור" שהיה מיועד לילדים ולנוער בציבור החרדי. לקח לנו קצת זמן, אבל בסוף הצלחנו לתפוס את הנוסחה המנצחת: בכל סיפור, בכל סיפור בהמשכים, בכל קומיקס ובכל עלילת מתח, יופיע חילוני, שבסוף יחזור בתשובה. לא משנה מה היו הפיתולים של הסיפור ומה הנושא, בסופו של דבר יהיה החילוני שיחזור בתשובה שלמה, ויהפוך להיות חרדי מן המניין. זה לא היה רק עיתון הנוער, היו גם ספרים ברוח הזאת. משגדלתי ונישאתי מצאתי עם האיש שלי כינוי הולם לסוג הספרות הזאת: "חינוכי להחריד".

בספריה של נעמי רגן, נראה שהנוסחה שונה לחלוטין. אף אחד לא יהפוך להיות חרדי. להיפך. אבל גם אף אחד לא יישאר זמן רב במצבו החילוני או הכופר. כולם ימצאו את עצמם לבטח בחיקה של האורתודוקסיות הניאו-ליברלית, שומרים מצוות, אך ללא קנאות. לומדים באוניברסיטה, אבל גם תורה. מקפידים על כשרות, אבל לא בהכרח "שומרים נגיעה".

ובשלב מסויים (בספר התשיעי שלה, אולי?) זה כבר נמאס. נכון שהיא מנסה להראות מורכבות, אבל לא כלפי הציבור החרדי. הוא כולו שחור משחור, ואין בו אספקטים חיוביים או למצער רגשות מעורבים. כמה אפשר לקרוא על "קרקפתה הגלוחה" ועל שולי שמלה ש"לוחכים את הרצפה"? נראה לי שדי.

לפני 13 שנים•נצחיה
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

הסיפור הוא על נצרים " בוגדניים" במשפחה או חמולה חרדית. המרדות מאפיינת דווקא בנות זכות, בתולות כשרות אשר חורגות מהמיסגרת התרבותית החרדית ומפלסות להן דרך ונתיב משלהן. לא תמיד בדרך של חריכה והתנכרות לכל שקדם להן, אלא , במרבית המקרים, שמירה על כשרות והוואי יהודי.
זה חומר נפלא לתיאור ניואנסים ותת רגשות אצל גיבורי העלילה.
אלא מאי,במקום להתרכז בדמות אחת ולפתח את מיגוון הארועים והרגשות, בחרה הסופרת בשלוש דמויות ראשיות ועוד כמה מסביב, הרבה ארועים בצבעים חדים, כך שמתקבל רומן בדרגה שניה.
איך אומר הפרסי לבנו שיצא איתו לאכול גרעינים, אחרי הטעימה הראשונה: " חבל להמשיך לאכול, השאר אותו הדבר".
שלא כמו המקרה הפרסי, יש ניסיון להראות זאת במקביל. למרות שמדובר בשרה במאה ה-19 , ברבקה במאה ה-20 ודודתה רוז שקדמה לה.
בכלל קצת נמאס מסיגנון כתיבה כזה. זה מעיד על הסתכלות פשטנית וסכימטית על העולם,
אני מקווה כי הסופרת אינה רואה כך את העולם כשהיא מתייחסת לילדיה, או סביבתה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

סיפור נוסף של נעמי רגן שמתיימר להציג את החברה החרדית בארה"ב, את הקהילה הסגורה של ויליאמסבורג, ואת המקום המועט והפוגע שיש בה לנשים.
נעמי רגן מציירת סיפור קליל אך די עלוב, דמויות די רדודות ואף לא כ"כ אמינות. עושה רושם שהמעבר של הגיבורה ממי שהיא וממה שהיא רוצה להיות למה שהיא עושה בפועל, תוך זמן קצר מאד, נעשה מתוך אילוץ של הסיפור ולא משדר אמינות או משהו שהוא אכן אפשרי או מציאותי.
הספר עובר בין שלש תקופות שונות אך עם קויי דמיון מסויימים בסיפורים שלהם: ההווה והגיבורה הצעירה בשנת 2007, מציץ מדי פעם לארועים שעברה קרובת משפחתה בשנת 1965, וסוקר בהרחבה את אחת מנשות המשפחה בדורות קודמים ומה שארע לה בשנת 1877.
ספר קליל וזורם בקריאה גם אם רדוד ולא משדר רצינות ודמויות בעלות נפח.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אבי
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

אם לא היית מכירה את נעמי רגן ואת ספריה הקודמים הייתי בטוחה שהכותבת היא בחורה דתיה לשעבר, שחזרה בשאלה, גילתה את העולם החילוני ומשאירה מאחור את העולם הדתי.
כמה התרסה, כמה בורות מתנפצת, כמה איסורים הופכים למותרים.
שקראתי לראשונה את ספרה "ואל אישך תשוקתך" חשבתי לחזור בתשובה...בפעם השנייה והשלישית ויתרתי על הרעיון...
קריאת הספר החזירה אותי לשנת הנישואים השנייה שלי שבה בעלי לשעבר התחרפן וחזר בתשובה והכל נהיה אסור, למזלי ניצלתי בזמן ונשארתי חילונית.
בזמנו לא היו התשובות לכל האיסורים שלו, היום לאחר קריאת הספר...חבל שאני לא יכולה לענות לו, הכל מותר, השאלה היא מסתכלים על הדברים, הדת היא דבר יפה גם לשנים, רק חבל שהגברים שמבינים אותה אחרת הופכים אותה לאסורה, לראות את האשה כנחותה, כשבי בשקט ותגדלי את הילדים מבלי להסתכל ימינה ושמאלה, לעבור מכלוב ההורים לכלוב של הבעל מבלי יכולת לבחור לבד ולהחליט בעצמך על חייך שלך.
שרה חוה, רוז ורבקה הנשים בספר החליטו שלא עוד, גם להן יש מה לומר, מה לשתף, בכתב ובעל פה וכל אחת ניסתה בדרכה שלה לפלס ולדרוש בעולם הדתי.
קל זה לא היה, שווה זה כן היה.
הדרת נשים לא בעולמנו, לא הדתי ולא החילוני, גם לנו יש זכויות וחובות, גם לנו יש מה לומר ולתרום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יפעתי
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

זה התחיל בכך שהתלוננתי שאין לי ספר לקרוא ושאני אשתגע (זה היה ביום שישי בערב כך שקצת היה בעיה בהשגת ספר)
בכל אופן אמרתי לבת דודה שלי להביאה ספר, כל ספר שיש לה בבית העיקר שיהיה לי מה לקרוא.
והיא הביאה את הספר הזה ואת 'חום', ומשום מה 'כימהה לעדן' קרץ לי יותר אז החלטתי לקרוא אותו.
זה היה טעות של שעמום לדעתי הספר כתוב בצורה טובה אבל הוא היה מעצבן כי אני סולדת מהמאה שנעמי כתבה עליה,
כל הקטע הזה של החרדים והעובדה שהן\ם מתחתנות\ים עם אנשים (שלדעתי) הם זרים זה פשוט הרתיח אותי.
אבל הוא מעורר מחשבה והיו קטעים שכן נהנתי לקרוא.
אז פשוט אומר שהספר בסדר גמור אך אני לא ממליצה לכולם לקרוא, כי ישנם אנשים שיאהבו אותו יותר ויש כאלה שפחות.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•♬*•°.•Sonrisa*•°.•♬
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

כנראה שהתבגרתי.
זכרתי לנעמי רגן חסד נעורים, אך בקושי הצלחתי לסיים את הספר וגם את זה עשיתי, כיוון שאינני נוהגת לזרוק ספר באמצע, אם כי זה טפשי ומבזבז זמן יקר.
הספר הנו נזלת ורודה וצפויה להחריד.
חבל על המאמץ.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•יאנה
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

אני עכשיו באמצע קריאת הספר, והאמת, זה כמו מסטיק, אני מרגישה שאני לועסת אותו הטעם, לא מרגש וגם לא מפתיע במיוחד. זה לגבי ספר טיסה קלאסי.

לפני 13 שנים•ליז
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

לא קראתי את ספריה של רגן הקודמים. הנושאים מעניינים, מסקרנים אך משהו לא משך אותי לסופרת.
החלטתי לנסות. התאכזבתי. הנושא מסקרן, אך נדמה שלא מפותח בספר, מובא באופן שטחי, נוגע לא נוגע אלא רק מרמז על הנושא שלשמו נכתב הספר.
גם הכתיבה לא מתרוממת לאיכויות ספרותיות ואין אחידות בכתיבה.
הספר אמנם דיי קריא, אך לא חובה.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Tamar
כמיהה לעדן

כמיהה לעדן

נעמי רגן

ספר נחמד... לאורך כל הקריאה היתה לי תחושה של
כאילו קראתי פעם את הספר...הסיפור מוכר ואפילו צפוי
ואז נזכרתי שזהו סגנון הכתיבה של נעמי רגן.. והסיפור
מזכיר את הספר עקדת תמר בשילוב השיר העשירי!
לדעתי לא ממש חייבים לקרוא!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אביבה