• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

מאת אלכסנדר דיומא (האב)

הביקורת של אלזה

תמונה של אלזה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

מאת אלכסנדר דיומא (האב)

הביקורת של אלזה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אלזה
הוצאה לאור:כתר
שנת הוצאה:1987
קטגוריה:קלאסיקה
הקודמת
אור
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 8 שנים

“סיפורו של אדמונד דנטס, בחור צעיר שנועד לעתיד מבטיח אשר מופלל ומופל על ידי מספר אנשים בעלי עניין נוגד”

6/37
ביקורות על הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)
הבאה
מירית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 13 שנים•1 דקות קריאה

הו, הנקמה הנקמה המתוקה, ובספר הזה היא הולכת קצת רחוק מדי.
אלכסנדר דיומא ביד אומן בונה את נקמתו של הרוזן המפואר והכל יכול שלו על ישיבתו בכלא לאורך שנים על לא עוול בכפו, ויש לו זמן.
לאט וביסודיות אורג הרוזן את נקמתו, דמויות משנה צצות ומופיעות, דירות ואחוזות נרכשות עבורו ואין אנו מבינים על מה ולמה, אך כל זה מהווה חלק מהסריגה והטוויה של הנקמה הסופית (הפתטית והמוגזמת יש לאמר, אך איזה כיף לחלק הילדותי שבנו).
ספר מעניין ומרתק וקשה להניח אותו מהידיים, כילדה הוא דוקא דיכא אותי ולכן אי שם באזור הכלא עזבתי אותו, אבל היום כאדם בוגר אני רואה בספר הזה תענוג גדול.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של לואיזיאנה מנטש
לואיזיאנה מנטש
תמונה של גוטי
גוטי
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של דין דין
דין דין
תמונה של Sinbad the Sailor
Sinbad the Sailor
תמונה של גלית
גלית
תמונה של שין שין
שין שין
11קוראים|גיל ממוצע54|91%נשים

על המבקרת

תמונה של אלזה

אלזה

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
220 ביקורות•2 נבחרות•2,122 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות קלאסית
תמונה של אלזה
אלזה
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות220
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה2,122
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת117מתח ריגול והרפתקאות19ספרות קלאסית14

דיון על הביקורת

2 תגובות
גוטי
גוטי•לפני 13 שנים

צינוק מתאים מאוד לחורף!

הביקורת שלך גורמת לי רצון עז להתכרבל עם הספר הזה תחת איזה פןך!
Sinbad the Sailor
Sinbad the Sailor•לפני 13 שנים

16 שנים בצינוק....

התעללות פיזית ונפשית קשה, אובדן כל היקר לו, הרס כל חלומותיו ושאיפותיו וכל זה בגלל חבורת נוכלים צרי עין שחיפשו שעיר לעזאזל.... אני לא בטוח אבל נראה לי שאני מבין מאיפה נבע הרצון שלו בנקמה ופאתטי לא מתאר אותה כהלכה... :)
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של אלזה

אחי, גיבורי התהילה

אחי, גיבורי התהילה

הווארד פאסט

ימים ממש ספורים אחרי הטבח הנורא ב 7 באוקטובר התחילו מסופרים באמצעי התקשורת סיפורי הגבורה של אזרחים, חיילות וחיילים, של אלופים בדימוס, באין צבא מאורגן לאורך היום ובאין הנהגה בכלל. בראש שלי חזר המשפט "אחי גיבורי התהילה" והחלטתי לקרוא סוף סוף את הספר הזה שבעבר לא עניין אותי.

הסיפור המסופר כאן הדהים אותי כמה הוא דומה ומהדהד את ישראל של ימינו עם היציאה למבצעים ולמלחמות ללא הרף. יהודה המכבי מתואר כמצביא מהולל שמחליט החלטה חכמה לצאת למלחמות גרילה מול הגדודים המסודרים אך הכבדים של צבא השכירים המונהג על ידי היוונים, אך הוא ממשיך במרד גם כשהארץ שוקטת והאנשים עובדים את אדמתם ברינה ויושבים בשמחה תחת גפנם ותחת תאנתם. למרות התנגדות פסיבית מצד התושבים, הוא אוסף אותם ויוצא לעוד מלחמות שבהם הוא ואחיו הגיבורים ועוד אלפים נהרגים.

את הקורות של משפחת מתתיהו מספר אחד האחים - שמעון היחיד שנותר, שמספר שיהודה נקרא המכבי כי חזק היה כמקבת ולמעשה צריך היה לקרוא לו המקבי, כעבור שנים קרא העם לכולם המכבים.

הווארד פאסט דרך איגרת ששולח שליח רומאי, שנים אחר כך, מתאר את היהודים כאנשים חכמים ועם זאת חושבים את עצמם טובים יותר אך בהצטנעות, שנלחמים על הארץ ועל האידיאלים בניגוד לכל הצבאות האחרים שנלחמים בשביל כסף וכבוד. הוא אומר שקל לחבב את היהודים אך גם קל לשנוא אותם. הוא מסיים את איגרתו לקיסר שהם מסוכנים וכדאי לחסל אותם..... והיתר הוא היסטוריה

לפני שנתיים•
★★★★★
•אלזה
חדוה ואני

חדוה ואני

אהרן מגד

אהרון מגד כתב את הספר ב 1953 ואז הוא גם מתרחש.

חדוה ושלומיק גרים בקיבוץ מרחבים שבנגב, שהוא כשמו כולו מרחבי המדבר, יש שם גם 15 פרות ושלומיק אחראי למיספוא שלהם שמורכב מתלתן ואספסת והוא כמובן יודע את ההבדל בין זה לזה. בקיצור שלומיק מחובר למשק ושמח בחלקו שם.
חדוה לעומת זאת לא אוהבת את חיי הקיבוץ ורוצה חזרה לעיר, ואחרי לחצים הם עוברים לתל אביב לבית הוריה. שוב לחצים ושלומיק מוצא את עצמו במשרד ממשלתי כלשהו, שקירותיו סוגרים עליו ושיממונו גדול, הוא אפילו מצליח להתקדם בדרגה.

ישראל עדיין צעירה וצנועה, תרתי משמע - תקופת הצנע. ארץ מלאה בתקוות גדולות לעתיד שבונה את עצמה בחיפזון מפאת העליות הגדולות. אמנם ניצנים ראשונים צצים של תן לי ואתן לך, ואינטריגות משרדיות, וכן צינור גדול של שפכים מריק את תכולתו לים, ששלומיק מהרהר כמה טוב היה להעביר אותו לנגב שהרי גם מים וגם דשן יש בו.

מגד כתב את הספר בשפה ארכאית עד שבתחילה היה לי קשה לסבול אותו, אבל כשמתרגלים הוא נחמד ביותר, ספר שמספר על ישראל "ההיא", אם היתה כזאת יפה אני לא יודעת, אבל בימים הנוראים האלה קל להתגעגע לראשוניות ולחדוות היצירה שהיתה אז.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אלזה
אני קלודיוס [מהדורת מסדה - 1979]

אני קלודיוס [מהדורת מסדה - 1979]

רוברט גרייבס

אי שם בזמנו ראיתי את הסידרה הנהדרת עם הפתיחה האיקונית של אני קלודיוס, עם צ'רלס לוהטון הנהדר כאוגוסטוס השמנמן והנהנתן, שון פיליפס כליוויה המירשעת והתוודענו לדרק ג'קובי כקלודיוס.

הרבה אני לא זוכרת מהסידרה מלבד מה שכתבתי למעלה, אבל אני יודעת שניסיתי אז לקרוא את הספר, התייאשתי ועזבתי.

אלא אחרי שמצאתי אותו בימים אלה באחת מחנויות הספרים יד שניה, ניסיתי שוב. רוברט גרייבס חקר את התקופה ובעיקר הושפע מ "12 הקיסרים" של סווטוניוס שהיה הסאן של התקופה ההיא, סוג של צהובון, והוא מספר לנו בפרוטרוט את כל התככים והמזימות שנרקחו בעיקר על ידי ליוויה, ההרעלות והרציחות.

התקופה שעליה מדובר היא תקופת שלושת הקיסרים: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה הבאמת מטורף.

לאמר את האמת הסידרה היתה מעניינת יותר מהספר, שבואו נגיד את האמת קצת מטרחן. ובכל זאת מלמד על התקופה, בעיקר על המנהיגים שלה.
וכן, עם כל הרומנטיקה של רומא המעתירה, הסנאט והפורום, אנשים אז התגעגעו לרפובליקה וקיוו שיעופו הקיסרים שלמעשה היו רודנים לא קטנים וגם החשיבו עצמם לאלים.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אלזה
איש כוכב

איש כוכב

בועז כהן

איש כוכב הוא תרגום לשיר מפורסם של דייויד star man שהשם הזה הולם לגמרי אותו ואת היצירה שלו, אותה למדתי להכיר החל ב"אודיסיאה בחלל" דרך אלבומיו הרבים ושמסתיימת ב"כוכב שחור".
בועז כהן, כותב הספר, ערך ושידר מוסיקה ב 88fm עד שהתאגיד נכנס לתמונה וגמר עם הפינות האישיות של השדרנים והפך את הערוץ ממצויין לבינוני, שידר מוזיקת רוק מתקדם ובין היתר היה לו קטע קבוע קינג ג'ורג' פינת קינג דיוויד (הריסון ובואי).
בועז כהן הוא האיש שהכיר לפחות לי כמה מהיצירות היפות ברוק המתקדם וכאן הוא הוציא ספר מחווה לזמר היוצר הנפלא דייויד בואי שהיה אדם ססגוני ורב גוני כל חייו, כך גם המוזיקה שלו וכך גם נפטר מן העולם יומיים לאחר שפרסם את אלבומו האחרון BLACK STAR אלבום מקאברי של פרידה וחידלון.
בספר הזה בועז כהן בוחר כמה מהשירים הגדולים מתוך האלבומים שדייויד יצר לאורך 50 שנות יצירה, ומספר דברים קשורים, לפעמים איך נוצר השיר ולפעמים כך סתם משהו קשור.

נראה שלא צריך לציין שהספר ידבר אל אוהבי דייויד בואי, והסקירה הזו מבחינתי היא הבעת הערכה לזמר המופלא הזה.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה
הבשורה על-פי יהודה

הבשורה על-פי יהודה

עמוס עוז

על שני בוגדים מספר הספר הזה, בוגדים שלא בגדו, על פי עמוס עוז, אלא הלכו אחרי האידיאלים שלהם ותפישת עולמם, אך החברה טבעה בהם אות קלון.

הספר בכלל מספר על שמואל אש, סטודנט חסר פרוטה שמחפש עבודה ומוצא אצל אדם זקן ונכה, שזקוק לבן שיחה בשעות הערב, ועתליה שגם גרה בבית. הזמן - חורף 1959 והמקום הוא ירושלים הקטנה והיפה של אז בלי כל הרעש והצלצולים והרכבת הקלה. גם פיגועים לא היו אז.

שני הגיבורים הנוספים הם דמויות נעלמות ששמואל אש חוקר אודותם: יהודה איש קריות, עליו הוא כותב עבודה במסגרת לימודיו, ואבראבנל שהיה מתנגד לבן גוריון ב 1948 ומתנגד להקמת המדינה. שניהם נחשבים לבוגדים שהחברה מקיאה מתוכה.

על פי עמוס עוז יהודה איש קריות לא בגד, ההיפך הוא התלמיד היחיד של ישו שהאמין בו בכל ליבו עד שחשב שאם יצלבו אותו הוא ירד בכוחות עצמו מהצלב ויוכיח שהוא המשיח. זה כמובן לא קרה, ואיש קריות ששהה לרגלי הצלב, המאוכזב והמיוסר מסבלותיו של הצלוב, מאבד עצמו לדעת.

ואברבאנל היחיד שיצא נגד הקמת המדינה ונגד בן גוריון, שהאמין שהקמת המדינה תגרור אחריה מלחמות ושפיכות דמים לעד. הוא חשב שטוב יהיה אם שני העמים יחיו יחדיו בנחת בארץ הזאת, כל עם והנהגתו, אך ללא גבולות, ברעות והבנות הדדיות. הוא כמובן לא בגד במובן הרגיל של המילה ולא מסר שום סודות לאיש, אך בן גוריון הוקיע אותו ואף דאג להעיף אותו מהנהגת הועד הפועל, ואברבנל בחר להתבודד ונמחק מתולדות הישוב.

עמוס עוז שולח בספרו מבט אחר על מי שנחשבו לבוגדים ותוך כדי כך מבקר את החברה שממהרת לשפוט ולהוקיע בלי להרהר שנית.

אני מודה שאני לא מהאוהדים של עמוס עוז, אך את הספר הזה אהבתי

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה
אהובת המוות

אהובת המוות

בוריס אקונין

את אקונין ואת סידרת ספרי הבלש פנדורין שלו אני ממש אוהבת. אהבתי בעיקר את מרכבת היהלום שלו. את הספר הזה פחות אהבתי, אולי בגלל שזהו ספר מקברי שכשמו כן הוא, נמצא כל הזמן על הקצה, וחשבתי לנטוש עד שפנדורין, שלא נקרא כאן בשמו ולו פעם אחת, נכנס לתמונה כאחד מבאי המועדון.

הספר בנוי ברובו מהתרשמויות: קטעי עיתונות, יומנה של אחת ממשתתפות מועדון אהובי המוות, דיווחים של איש משטרה שתול וכו'.

התקופה היא 1901 זמן טוב לראות הכל באור רומנטי ומה רומנטי יותר מהתאבדות נשגבת והתחברות אל המוות. פרוספרו - שם בדוי - מנהל את מועדון המוות שלו בביתו המיוחד שבמוסקבה, לשם נאספים צעירים שוחרי התאבדות ולשם מצטרפת נערה מהפרברים, תמימה וקצת טיפשונית, ששואפת להיות מיוחדת, היא תיקרא קולומבינה ותכתוב את רשמיה מהפגישות בערבים במועדון.

המועדון מקיים את מה שהוא מבטיח - כמעט מדי יום מתפרסמות ידיעות בדבר התאבדותם של צעירים והמכה הזו מחזירה למוסקבה גם את פנדורין שמחליט לברר מה עומד מאחורי כל זה.

כפי שאמרתי את הספר הזה פחות אהבתי מסידרת ספריו של אקונין, אך הוא שווה איזכור כי ספרי המתח שלו יפים בעיני ורוסיה שלו היא קצת שונה מרוסיה של הקלאסיקנים, אולי כי הבלש פנדורין בילה חלק מחייו ביפן והתרבות היפנית והבודהיסטית איכשהו באות לידי ביטוי, בעיקר כשיש לו עוזר יפני שתקן

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה
פנחס שדה: היומנים

פנחס שדה: היומנים

אילת נגב

לא ידעתי שהתבגרתי עד שקראתי את היומנים של פנחס שדה. זהו המבחן האמיתי לעניין ההתבגרות המנטלית לא רק הכרונולוגית. לקחת ספר של סופר שאהבת ולראות איך אתה מגיב אליו.

כשהייתי צעירה וקטנה פנחס שדה עם החיים כמשל שלו וגם "על מצבו של האדם" היה מונח על מדף המועדפים עם ספרי הרמן הסה, כה אמר זרטוסטרא, יסורי ורטר הצעיר וכל הבלה הבלה הרוחני הזה.

וכשמצאתי את היומנים שלו בימים אלה והתחלתי לקרוא. אהה, התברר שמשהו השתנה בי, לא יכולה להבין איך יכולתי לסבול אותו על גניחותיו, תהיותיו וחלומותיו, ובעיקר כפי שהוא מספר בעצמו, על ניצולו את הצעירים שהתלהבו ממנו ויצרו איתו קשר בעיקר הבנות. האיש ערך אורגיות עליזות לפעמים עם כמה בנות ביחד, כולן מחצית מגילו.

איני יודעת מי קיבל את הזכויות על היומנים שלו לאחר מותו, אבל נראה לי שיומנים כדאי שיהיו מוצפנים אלא אם יש בהם עניין אמיתי לציבור

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה
שירת סרטני הנהר

שירת סרטני הנהר

דליה אוונס

משעמם. שטוח. ביצת חוף גדולה שאין בה שום יתוש, נחש מים, עלוקה או תנין. בארץ בביצות יותר קטנות היו יתושי אנופלס שקטלו אנשים. טוב, זה היה בארץ לא בקרוליינה הצפונית.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה
הרג קומנדטורה

הרג קומנדטורה

הרוקי מורקמי

אושר גדול הרגשתי מדי ערב כשהגיע זמן הקריאה של הספר המופלא הזה של מורקמי, השתדלתי שלא ייגמר, אך כל דבר טוב בא אל סופו.

איש באמצע שנות השלושים, צייר דיוקנאות, שאשתו החליטה לסיים נישואיה איתו, שוכר בית של חבר טוב בראש הר בתוך נוף הררי ומיוער, והבית ביתו לשעבר של אביו של החבר שהיה צייר מפורסם ועתה שוהה בדיור מוגן עם דמנציה מוחלטת. אז מה כל-כך מיוחד?
ובכן מורקמי כהרגלו זורה קסם בסיפורו כשהוא בונה יקום מקביל למציאות הרגילה. היופי שבספריו הוא התערובת של יומיומיות פשוטה עד לרמת מה הוא מכין לעצמו לאכול, הנסיעה שלו במכונית, הבגדים שהוא לובש, עם מוזרויות וישויות שאיננו יודעים אם מציאות הם או דימיון.

בעליית הגג אליה הצייר עולה במקרה, הוא מגלה ציור עטוף בקפידה ועל פתק צמוד כתוב שם התמונה: רצח הקומנדטורה , ומכאן מתחילה הרפתקה מיוחדת ומוזרה, כי מרגע שחשף את הציור נמשך אותו בחור לגלות את מה שמסתתר מאחורי כוונת הצייר שאכן צייר בהשקעה מרובה את רצח הקומנדטורה, בנוסח היפני העתיק.

אהבתי כל עמוד בספר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•אלזה

ביקורות נוספות על "הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)"

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

אחרי התנסות עם דוסטוייבסקי, דיקנס, טולסטוי, בולגאקוב, ויילד וגוגול, אתם מרגישים חכמים. אתם מנסים לשנן משפטים טובים שקראתם לשעת צרה. אחרי ספרים כמו "הנסיך הקטן", ו"אליס בארץ הפלאות", אתם מרגישים שעצם זה שהצלחתם לקרוא בין השורות של "ספר ילדים" הופך אותכם לחכמים עוד יותר, ואם צלחתם את "יוליסס", אז הפעם יותר מכל שאר בני האנוש. קיימים הרבה ספרים שמחמיאים לאגו אחרי העמוד האחרון, ובחלקם הקטן ישנם כאלה שמשאירים טעם לקריאה נוספת.

אבל, ואבל גדול, בכמה מהם באמת התפללתם שימשיכו לעד ולא יגמרו? אז נכון, מרסל פרוסט עשה ניסיון כזה, ו"המסע בעקבות הזמן האבוד" באמת ילווה אתכם כמה שנים טובות, וזו לא הנקודה. כמה פעמים קרה שהקצבתם 20 דק' לקריאה בכל יום רק כדי שהספר ימשך וימשך, ספר שיזכיר לכם למה אתם אוהבים כל כך לקרוא ספרים, יחזיר אתכם לפעם הראשונה בה נברתם בספר הראשון שאהבתם, ויזכיר לכם, שלצלוח את "יוליסס" או "הקומדיה האלוהית", חוץ ממחמאה לאגו על צליחתם, לא נתן לכם באמת הנאה אמיתית מחויית הקריאה. (וזאת כמובן, לאור העובדה ש"הקומדיה האלוהית" באמת מעניינת, בניגוד ל"יצירת המופת" של ג'ויס).

לא אעשה ניסיון לספר בקצרה על עלילת הספר, כל ההקדמה הארוכה הייתה לשם ניסיון העברת החווייה במילים. "הרוזן ממונטה כריסטו" הוא הדוגמא הטובה ביותר לספר אהוב, ועשיתי כל שביכולתי להסביר למה. תמשיכו אתם, וכולי תקווה שתמצאו בו שמינית מההנאה שאני מצאתי.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•לא חשוב שמות
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

כשהייתי נערה הייתי תולעת ספרים רצינית (גם מבחינת קצב הקריאה וגם מבחינת כמות הספרים). דוקא היום קצב הקריאה שלי ירד משמעותית (אני מאשימה בכך את הלימודים באקדמיה), גם הכמויות כך שמדד התולעות הכללי ירד.
בכל מקרה, ההקדמה מעלה לא נועדה לפאר את מידת החנניות שלי אלא להדגיש שבנערותי קראתי המון ספרים. ובכל זאת...ספר אחד ניצב בספירה אחרת, מעל הרבה מאוד ספרים אחרים וזהו "הרוזן ממונטה כריסטו". סביר להניח שקראתי אותו יותר מפעם אחת, שכן הסיפור נחרט בזכרוני היטב.
רומן גדול ונפלא על השאיפה לצדק, נקמה ואהבת אמת.
מומלץ בחום לכל מי שטרם קרא, יצירת מופת על-זמנית.

לפני 16 שנים•
★★★★★
•נטעלי
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

מה עושים כשחולמים על עולם אחר, בייחוד בתקופה שכזו? פונים אל הקלאסיקות כמובן. קצת היססתי להרים את הרוזן ממונטה כריסטו, בעיקר מכיוון שהרושם הראשוני (והמוטעה) שלי מהספר, זה שיהיה הרבה סחור-סחור היסטורי, וקורט של עלילה. אבל זכרתי כמה אהבתי את הספרים של ז'ול וורן, וגם עליהם היו לי את אותן מחשבות מוטעות. ננצל את הקורונה הזאת! הרמתי את הרוזן ממונטה קריסטו, ושקעתי לי.
אדמונד דנטס הצעיר מאוהב, מסיבת האירוסין שלו כבר מגיעה, אך שורה של אסונות פוקדים אותו והוא מוצא את עצמו נכלא בבית הכלא במצודת איף האפלה. נדמה שאין דרך להימלט, אבל בבטנו מקרקרת הנקמה, הרצון למצוא את האנשים שאחראים להרס חייו כפי שהכיר אותם.
הרוזן ממונטה כריסטו נמצא בכל מקום - מכיר את כולם, וכולם אוהבים אותו אך יראים ממנו. מהי זהותו של הרוזן המסתורי?
התרגום (המיושן מעט) של הקלאסיקה הזו הוא פשוט תענוג. הרפתקה מסחררת חושים שמעלה מיליון שאלות. קריאה מותחת שמשאירה את הקורא כוסס את ציפורניו ותוהה - מה הולך לקרות? מה הולך לקרות?!
הטעם העתיק של העלילה, כמו השפה, סוחפת במהירות את הקורא לתוך עולם אחר מלא תשוקות, מסתורין, נקמה וערגה. אמנם לרגעים יש שהיות מעט מעייפות מדי, במיוחד בכרך השני. העלילה פתאום עוצרת מלכת והשהויות בתוך סיפורים צדדיים מסויימים מלאות את הקריאה - אבל שווה להתגבר עליהן כדי לסיים את ההרפתקה.
כיף להוסיף את הקלאסיקה הזאת למדף הספרים שקראתי!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•קוראת נמרצת
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

הרוזן ממונטה כריסטו הוא ספר מאת אלכסנדר דיומא האב, שיצא לאור בשנת 1844 הנחשב על ידי רבים לטוב שבספריו, עלילת הספר מתרחשת בעיקר בצרפת ובאיטליה בשנים 1814–1838 על רקע סוף תקופתו של נפוליאון בונפרטה.
הספר מגולל את סיפורו של אדמונד דנטס מלח צעיר ומבטיח תושב העיר מרסיי, אשר עם שובו למרסיי, עומד להינשא לאהובת נעוריו מרסדס ולהיתמנות לרב-החובל של ספינת סוחר נודעת, אך בעלייתו לפסגת ההצלחה מבלי ידיעתו אדמונד הביא על עצמו גם את שנאתם וקנאתם של אנשים שאותם הוא מכיר: פרננד הקטלוני אחד ממחזריה של של ארוסתו מרסדס, רואה חשבון בשם דנגלאר המתחרה על תפקידו של דנטס בספינה, וכמו כן שכנו קאדרוס שרוצה לחמוד את רכושו.
אדמונד דנטס צעיר מאוהב ומאושר מגורלו הטוב מסיבת האירוסין שלו מגיעה, אך דווקא אז האסון הבלתי נמנע פוקד אותו ודנטס מופלל על ידי אויביו באשמת קשירת קשר פוליטי להשבת נפוליאון בונפרטה לשלטון, הוא מוצא את עצמו נכלא במצודת איף מבלי לדעת למה, לדעתי מעצרו של דנטס דווקא ביום הכי חשוב בחייו, ביום בו הוא היה מאושר יותר מאי פעם מייצג גם את שבריריות אושרו של האדם. בתחילה נדמה לו שאין לו כל דרך להימלט, וככל שחולפים הימים מתעורר אצל אדנמונד דנטס הרצון לנקום, הרצון למצוא את האנשים שאחראים להרס חייו כפי שהכיר אותם.
וכאשר הוא יוצא לחופשי אין דבר בעולם שייעמוד בפני נקמתו.

הרוזן ממונטה כריסטו מתואר כהתגלמותו של האדם שהכל מפחדים ומעריצים אותו - הוא מכיר אנשים רבי השפעה וכוח, וכל מי שנמצא סביבו או זוכה בכבוד לפגוש בו אוהב אותו, מעריץ אותו, ומפחד ממנו, כי אף אחד לא יודע עליו כמעט דבר, מעין צבר הרוזן את הונו האגדי? את השכלתו הנרחבת? את גינוניו המרהיבים? כולם שואלים את עצמם את השאלה מיהו בעצם הרוזן ממונטה כריסטו? הרומן עוסק בנושאים שהיו רלווונטים לחיי היום יום של האדם מאז ומתמיד נושאים של גמול, גורל, צדק, אלכסנדר דיומא מעלה שאלה חשובה, עד כמה אפשר להרחיק לכת בנקמה? וכן האם הנקמה כשלעצמה היא מוסרית או לא, והאם המטרה של הנקמה מקדשת את האמצעים שעל פיהם היא תבוצע.
לעניות דעתי הספר מנסה גם להגיד לקורא, שאף פעם אי אפשר באמת לדעת מי מהאנשים שאתה מכיר הוא באמת חבר שלך, ומי מהם שונא אותך, ציטוט מכרך א עמוד 14: "אילו היית רב-החובל של "פרעה" האם היית מחזיק בדנגלר ברצון? "אם אהיה רב החובל או סגן רב החובל, אדון מורל ''השיב דנטס, תמיד אתחשב באנשים שבעלי הספינה שלי נותנים בהם אמון. "יפה דנטס אני רואה שאתה בחור הגון. לא אעצור אותך עוד, לך לדרכך.אני רואה שאתה קצר רוח"."להתראות, אדון מורל, ואלף תודות! הימאי הצעיר קפץ לתוך הסירה, ישב בחרטומה ופקד: "לחתור לקנבייר", בעל הספינה ליווה אותו בעיניו בחיוך על פניו. הוא ראה את דנטס קופץ על הרציף, אחר כך נעלם בתוך ההמון, דנגלר עמד מאחורי בעל הספינה כמצפה לפקודותיו, וכמוהו ליווה במבטו את הימאי הצעיר, אבל מה גדול היה ההבדל בין שני המבטים שליוו את אותו אדם!
הרומן הזה מגולל הרפתקה ייחודית ומותחת, שתשאיר את הקורא במתח רב, מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי הרומן "הרוזן ממונטה כריסטו" הוא קלאסיקה אמיתית
מומלץ מאוד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

סיפורו של אדמונד דנטס, בחור צעיר שנועד לעתיד מבטיח אשר מופלל ומופל על ידי מספר אנשים בעלי עניין נוגד ואינטרסים משלהם, כיצד הפך אדמונד דנטס לרוזן ממונטה כריסטו? זה בדיוק מה שמסופר לנו בשני הכרכים של היצירה.
הכרך הראשון היה הרבה יותר מעניין וענייני מהכרך השני - יותר עלילה ישירה ועניינית על סיפורו של הבחור והדרך לנפילתו, לעומת הכרך השני שהיה ארוך יותר, מתואר יותר ונוספו עוד המון דמויות שלא הופיעו בכרך הראשון - נופך יותר של טלנובלה.
אבל כסיפור אחד הרוזן ממונטה כריסטו הוא ספר מדהים, על זמני ששואב אותך לקרוא אותו בלי הפסקה.
מומלץ בחום

לפני 8 שנים•
★★★★★
•אור
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

אקדים עם נ.ב: עכשיו בעודי באה לכתוב ביקורת על הספר, אני מגלה שלדאבוני קראתי כנראה את הגרסה המקוצרת של הספר, איזו אכזבה... אני קראתי ספר שהיה רק כרך אחד, לא שניים. החפזון מן השטן, ובמיוחד בספריה! ועכשיו לביקורת:

בעיני ניתן להדביק לספר את הכינוי הנכסף קלאסיקה רק אם הוא עומד במבחן הזמן, כלומר רק אם 200 שנה לאחר שנכתב הוא עדיין יכול לגעת בליבם של הקוראים... אז לאחר בערך שבועיים של קריאות התפעלות והשתאות מצידי, עיניים בורקות מדמעות, ולב וחוש גאווה מעט יותר חכמים, אכנה את "הרוזן ממונטה כריסטו" כקלאסיקה (עברו "רק" 170 שנה מאז שנכתב, אבל לא אהיה קטנונית). אותי הוא שבה!
כמה קל היה להזדהות עם בחור צעיר וטוב שעולמו חרב עליו בעקבות אינטרסים עויינים של כמה מסובביו, כמה קל היה להזדהות עם רצונו לנקמה, וכמה מסעיר היה מסעו בדרך לנקמה הזו! התרגשתי במיוחד מהתפכחותו של הרוזן שהיתה רגישה ומוסרית.
אז תודה לרוזן\אדמונד על המסע המלהיב והמחכים (לדעתי היית יכול לנקום גם בהוצאת מזרחי שטרחה לפרט את כל(!!!) העלילה בגב הספר.) הפלג לך לדרכך לשלום... ולי כל שנותר הוא "לקוות ולחכות" לעוד ספר כה מהנה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מירית
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

ספר רחב יריעה, מלא בהיסטוריה עשירה ומרתקת,

בה למדתי על מקסימיליאן רובספייר (Maximilien François Marie Isidore de Robespierre; ‏6 במאי 1758 - 28 ביולי 1794) דמוקרט וליברל קיצוני (לתקופתו). הוא תמך בהענקת זכות בחירה לכל, ללא מגבלת רכוש, והמליץ על הענקת זכות זו גם ליהודים. בספטמבר 1790 נבחר בבחירות כלליות ל"קובנט" הצרפתי שעסק בכינון חוקה חדשה. כשליט, הוא גזר עונש מוות בגליוטינה, על מתנגדי הוועד. בשיתוף פעולה בין רובספייר לדנטון וחבריו נעצרו אבר ואנשיו (1794) והוצאו להורג בגין שימוש מופרז בטרור להשגת מטרות לא רצויות.

וגם על משתה בלשאצר למדתי, ועל המשפט בארמית : "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין", משם המושג גם הכתובת על הקיר, ופירוש המשפט עצמו הוא רמז לחורבן בבל.

(פסקה מתוך הזמן בו היה כלוא)
"הייסורים מביאים מוות, ובמוות יש, אם לא מרגוע, לפחות אי הכרה. מכיוון שחזר ואמר לעצמו שהמוות הוא שלווה, ושלשונאיו מגיע עונש אכזרי מהמוות, נטפלו אליו מחשבות על איבוד לדעת. אוי לאיש שנתפס למחשבות האפלות האלה! הן דומות לים המוות שגליו זכים ושהשוחה בו חש כי רגליו שוקעות בטיט השואב ובולע אותו".

ייתכן שהנקמה חזקה מהתקווה ? כי אחרת איך היה מחזיק מעמד בכלא ? והאם מחיר הנקמה שווה ... ?


פה לא אספיילר, רק אכתוב שהשאיר טעם של עוד,תהיות ומחשבות...כתוב נפלא, תענוג לקרוא, הרגשתי שיצאתי למסע ועדיין לא חזרתי :) וזה מה שטוב בקלאסיקות, אפשר לקרוא שוב ושוב ואף פעם לא נמאס...

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אינשם
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

לדעתי ספר מעולה. נתנו לנו לקרוא אותו-ואת השני כשהייתי בכיתה ז ובמשך שבועיים ניכנסתי לזה-להיכנס לעולם אחר
אירופאי- לא יכולתי לעזוב את 2 הספרים.
בין השעמום שהלך בבית הספר ההוא(דה-שליט או יותר נכון דלה-שיט)של אין סוף סופרים עברים משעממים
וחוסר מעוף ודמיון, נכנסים פה לעולם של תחכום.לצערי על הספר הגאוני הזה המורה
לא ראתה כמובן צורך לדבר עליו ביכלל. בחזרה לספר- אדמונד דנטס-צעיר מוכשר הוא ספן מצליח עם עתיד מזהיר.
כמה אנשים מקנאים בו-אחד בגלל שאדמונד הולך להינשא לבחורה יפיפיה
והשני בגלל קינאה בלבד. הם רוקחים מזימה-מפלילים אותו בפשע שלא ביצע-כשאת גזר הדין נותן שופט צעיר
ומוכשר כדי להגן על אביו-שמעורב בקנוניה להחזרת נאפולאון לשלטון. אדמונד מוכנס לכלא,
לצינוק עד לסוף חייו. שם הוא פוגש אדם זקן ,מבית אצולה, משכיל ביותר.
שטוען שהוא החביא אוצר גדול באי מונטה כריסטו. הוא מתחיל ללמד את אדמונד לקרוא ולכתוב,לפתח מהירות
ומגיע למסקנה שאדמונד הופלל. כאן מתמלא אדמונד זעם ורצון אדיר לנקום.
דיומא פשוט גאון לדעתי-המתח,תאור הדמויות,התככים בינהם והתחכום.
בסופו של דבר הוא פוגע באלה שפגעו בו ובמשפחותיהם ובשלב מסוים מבין שאולי הוא הגזים.
עם כול העושר והנקמה -אדמונד דנטס לא ריפא את עצמו ולא מסוגל לחזור ולהאמין בבני אדם לדעתי.
דיומא סופר בחסד שכתב גם את יצירת המופת המורכבת-שלושת המוסקטרים,שגם קראתי בהתפעלות
ולצערי יכלו להפיק משלושת המוסקטרים סידרה מורכבת ומותחת במקום הקומדיות הדי דפוקות שיצרו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•lovenlight
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

תשוקה אחזה בי לפני שבוע לקרוא שוב את הספר הזה וזאת לאחר שצפיתי בסרט החדש שיצא- גירסא לשלושת המוסקטרים. הסרט הזה לא משהו… אבל רציתי להמשיך לחוות מנפלאות סיפוריו של אלכסנדר דיומא- לחוות את התקופה. אין ספק שמדובר בספר קלאסי על אהבה ונקמה בסיגנון של פעם שבהחלט ספק את תשוקותי לגביו וגרם לי חוויה מהנה ומרתקת של קריאה.
כתב כאן אחד החברים את מחשבתו לעניין הנקמה, אין ספק שנושא זה מעלה תהיות..האם הנקמה גורמת בסופו של דבר להנאתו של אדמונד דנטס? ונכון היא לא… היא לא גורמת לו להיות מאושר. פרשנות זו בהחלט מעניינת מאחר ונותנת עומק רב יותר לספר זה ולמה שדיומא רצה להעביר לקורא.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•ריני
דירוג
4.0
לפני 12 שנים

“אקדים עם נ.ב: עכשיו בעודי באה לכתוב ביקורת על הספר, אני מגלה שלדאבוני קראתי כנראה את הגרסה המקוצרת ש”