את גרגויל התחלתי לקרוא כבר ממש ממזמן. הספר אחז בי בהתחלה, הרפה קצת לקראת האמצע ושב לבעור בתוכי לקראת הסוף. אין זה מן הנמנע שאחוש הקלה מסויימת לאחר שסיימתי את מלאכת קריאתו. הספר כשלעצמו מרתק ושונה מאד מהמקובל. הוא לא ממש ספר פנטסיה, ולא אגדה דמיונית לגמרי או סיפור על ימי הביניים אך הוא משלב חלק מהמרכיבים הללו לכדי סיפור מרתק על אהבה טראגית בין שתי דמויות השונות לחלוטין זו מזו בתפיסת עולמן עד שעצם אהבתם זו לזו כפי שהיא מוצגת בספר מובילה אותנו דרך נפתולי סיפורם הנשרך דרך אלפי שנים ועידנים עד שהם מוצאים את עצמם שוב בזמננו אנו בחיקן שלה ושלו שוב עד הסוף הבלתי נמנע. אני עוצר פה מחשש לספויילרים ומשום שאני חושב שכל מי שקרא את שאר הביקורות בטח יודע בערך על מה הספר מדבר ואוסיף את העובדה שאני שמח שהמליצו לי על הספר הנ״ל, למרות שלקח לי זמן מה לסיימו. אני יכול רק בתורי להמליץ עליו בחום. אני בטוח גם שאקרא אותו בשנית, אולי עוד מספר שנים. ספר קסום שכזה, ראוי לו מקום של כבוד על מדף הספרים שלי :-)
















