מה אפשר להגיד על הספר. מותו הטראגי של המחבר לפני שזכה בפרס פוליצר. אימו שניסתה שנים להוציאו לאור. או פשוט שהספר מבריק. פנינה של הומור שלא מפסיק להפתיע אף לשנייה. הדמויות מטורפות ותלושות מהמציאות שכבר מתחיל לכאוב בצד שצוחקים. ההומור שנון ואוטנטי בסגנון ניו אורלינס. (חלק מהסלאנג והדיבור של הדמויות) הסיטואציות ביזאריות להחריד וכל הסיפור מתרחש בניו אורלינס. ביתו ומשכנו של הסופר ז"ל. לא יצא לי לקרוא בע

זהו ספר מופלא, ביזארי ונהדר. מצחיק עד דמעות ואינו משעמם או דל אף לרגע. בו דמותו הראשית של איגנציוס ריילי, ברנש מגודל ומפולפל עם נטיה לקלס, לגעור ולנבל את פיו בכל משפט שני שיוצא מתחת לשפתיו המשופמות, מוצא את עצמו מחפש עבודה. עליו לשלם חוב כספי, לאחר שמכוניתה של אמו התנגשה בחזית ביתו של פלוני אשר כעת דורש פיצוי בעבור הנזק אשר נגרם לביתו.

איגנציוס לבסוף נעתר לתחנוני אימו ויוצא לעבוד. בדרך הוא זורע