אחד הספרים שלא הנחתי מידי במשך כמה ימים, עד שסיימתי לקרוא אותו. זה היה לפני שחרורו של גלעד שליט, והעיסוק בנושא השבויים-נעדרים בארץ היה באוויר. זה סיפור רון ארד- אבל לא. שונה. צור שיזף לוקח אותך ביד להתחלה מוכרת- ומשם מסתעף הספר למחוזות הפנטזיה והאפשר. למחוזות שבהם אין גבול לאפשרי. ספר על נאמנות וזהות עצמית, על יחסים ואהבה ועל החיים החזקים מכל, שלוקחים את גיבורי הספר למחוזות הקשים אך ההכרחיים עבורם בסיטואציה אליהם נקלעו.
הסופר טווה ביד אמן את העלילה, ומשחק בין האמת והפנטזיה, הגלוי והנסתר והזהות- שהחיים והמוות תלויים בה...
הספר כתוב בצורת POV משני צידי הקשר הזוגי- ומשני צידי הגדר...
לא אכתוב יותר כדי להשאיר את חוויית הקריאה השלמה למי שטרם קרא.
בין ספריו הטובים של צור שיזף. מומלץ מאד...


















