הסיפור המסופר כאן דומה לחלום.
לאו דווקא במובן הטוב, פשוט חלום.
הסיפור מספר על מענה, שתפקידו לשמש כתליין במקומות אליהם הוא מגיע. המענה בעל יכולות שימוש בלהב חרב או פגיון, יש לו יכולת דיוק מרשימה ותפיסה מיוחדת של המציאות. סווריאן הוא מענה והוא התברך (או קולל) בזכרון מושלם. חייו משולים לספר פתוח והוא יכול לחזור אל כל רגע בחייו בכל זמן שהוא רוצה. הוא מסתובב בעולם אותו יצר הסופר ומבצע את תפקידו.
הסיפור לא מתמשך, אך גם לא נעצר, לא זורם אך גם לא נתקע. משהו מרגיש בסיפור של סווריאן כמו חלום, שהקורא לא מבין ולא יודע היכן הוא נמצא, אבל זה גם לא משנה כי הסיפור יכול להמשיך לאן שהוא רוצה.
וולף יוצר בספרו עולם מיוחד, עם רקע ותפאורה מיוחדים, כוחות מיוחדים, דמויות מיוחדות, עולם מורכב מאוד וקשה להבנה או לתפיסה ואולי נושק לגאוניות.
ספר מעניין אך מתאים רק לאלו שרוצים לחלום חלומות מוזרים ומשונים.
אני לא חושב שאמשיך לחלום את עולם השמש החדשה, אני אקח את החלומות שלי למחוזות אחרים.

















