“טום בליין, צעיר ניו-יורקי משנות החמישים, מהרהר על חייו בעודו דוהר בכביש המהיר. מבלי משים, הוא נקלע לתאונה קטלנית בה הוא מוצא כביכול את מותו. כמאה וחמישים שנה לאחר מכן, הוא מתעורר ומגלה שהושב לחיים, אך לגופו של אדם אחר.
במאה העשרים ושתיים המוות אינו עניין, נהפוך הוא, אנשים רבים מייחלים למותם ומקדמים אותו בברכה. המדע הוכיח זה מכבר את קיומו של העולם הבא באופן שמייתר את החיים. ניתן לחוות את אותם במלואם, ללא עכבות, עד רגע המיצוי, בהנחה שקיים ביטוח לאחר המוות (פריבילגיה השמורה לעשירים).
ומה גורל העניים? חיים סתמיים ומוות אכזר? אלו החפצים להבטיח את מקומם בעולם הבא, נאלצים להקריב את גופם ולמכור אותו (בשוק השחור והחופשי).
בליין מוצא את עצמו בגוף שאינו שלו, אבוד בניו יורק העתידית, נאבק להבין את המציאות החדשה. תופעות שנחשבו עד כה כעל-טבעיות, מקבלות פתאום תוקף מדעי (והסבר מסקרן ומתוחכם), כאשר רוח רפאים וזומבי הן מהנפשות הפועלות המעטות המנסות לסייע לבליין.
בחיפוש אחר עבודה, מצטרף טום לחבורת ציידים הלוקחת חלק בחוויית סוריאליסטית ורוחנית במסגרתה הניצוד (אדם בעל ממון) בוחר את זירת הקרב בה ילחם עד מוות בציידים, תמורת תשלום הולם.
אסכולות דתיות רבות קמו בעקבות התגלית המדעית של העולם הבא - כאלו הגורסות שמדובר בחטא, כאלו הגורסות כי התודעה אומנם מגיעה אליו אך הנשמה לא בהכרח וכאלו המשלבות בין הדת והמדע. שעשעה אותי במיוחד הטענה כי העולם הבא אינו אלא המצאה פרי השטן, טענה שאכן לא ניתן להפריכה.
כיצד חש אדם שעבורו הנצח מובטח? על-אנושי כביכול - משוחרר מאימת המוות, בטוח בקיומו הרוחני, וחופשי לבחון את גבולות החיים. אולם דבר לא הובטח לגבי אופי העולם הבא, אלא רק קיומו.
היצירה גדושה בשאלות פילוסופיות, ביניהן בעיית הגוף-נפש (מיהו השליט?), משמעות החיים והמוות וטבעו הבסיסי של האדם.
מסורבל תחילה אך מומלץ לחובבי הז'אנר.
מעל ארבעה כוכבים.”