התחלתי לקרוא את הספר הזה יום אחרי התרגיל של ביבי ומופז, בדיוק בתקופה שהמודעות הפוליטית שלי מתגברת מיום ליום, והיאוש שלי גדל משעה לשעה.
הספר הזה, מדגים בפשוטות את העובדה שלממשלה (כל ממשלה שהיא,יש סיבה שסאראמאגו לא מזהה את המדינה המדוברת בשם) לא אכפת מאיתנו, וכולנו משהו זניח שניתן להקריב לטובת הכלל, או יותר נכון, לטובת השולטים.
הספר מדהים, הכתיבה של סאראמאגו השאירה אותי עם משהו מעבר לסיפור אחד על מדינה אחת שאיבדה את הצפון שלה, יש שם מילים שנחקקות ולא עוזבות.
אז כן, אני מניחה שאהבתי את הסיפור כל כך, לא רק בגלל העלילה והגאונות של סאראמאגו, אלא גם בגלל שלב שבו אני נמצאת בחיים שלי, ואחד הדברים האדירים בעולם זה לקרוא ספר טוב ולראות, שהנה המילים האלו אומרות בדיוק מה שאני חושבת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
