אחד מהספרים היותר טובים שנכתבו על נושא השואה.
הספר הקצרצר הזה הוא בעצם פסיפס מרגש על חייהם של היהודים החיים בגטו הקרוב לפונאר.
הסיפור מתחלק לשלושה רבדים: קורותיהם של האחים לבית ליפמן, סיפור אהבת נעורים תמים ומשחק שחמט אחד גורלי ומחייב.
כמו שנכתב בתגובה הקודמת: מומלץ לכולם ובעיקר ביום השואה אבל לא רק, כי מדובר בסיפור עצוב, מצמרר ומרגש עד דמעות.














