כל מלחמה היא נוראה, אבל זו כנראה הייתה אחת הטוענות לכתר של הנוראה ביותר - מלחמת העולם הראשונה.
מעבר למותם של המיליונים, היא גם הורידה להב חד על העולם הישן ועקרה באלימות איומה את הזמן ההוא. לא לחינם רואים בה היסטוריונים רבים את תחילת המאה העשרים, משום שהיא הייתה הכח המניע של מות העת הנושנה ולידתה של המודרניזציה בכל תחומי החיים.
אני אוהב לקרוא ספרים המגוללים את סיפורו של אדם אחד, או שניים, בתוך מכלול קוסמי כמו מלחמה אדירה. וכאן, בספר הזה, משתלב סיפורם של שני אינדיאנים שנסחפים כל הדרך מהשמורה ודרך החיים שלהם היישר אל שדות הקרב שנחרטו באותיות של דם, בוץ ומוות בלבו של העולם: סום, איפר, פשנדל וכמובן וורדן.
יש פה חברות עד מוות, יש פה קניבליזם, יש פה מאגיה שחורה, יש פה מוות וחיים וחיים שאחרי המוות.
התיאורים נפלאים. גם למי שלא אוהב ספרי מלחמה. מתח, עצב, געגוע, נופים וכמובן חוט השני העובר בין לבותיהם של כל מי שאי פעם יצאו אל שדה הקרב - איך חוזרים הביתה. ספר נהדר.

















