ספר מצוין שכוחו בתיאור מערכות יחסים טבעיות והתמודדות לאחר שכול של בעל אהוב שחלה בסרטן . החידוש בספר זה הוא בהשארת הבעל רשימה של משימות לאחר מותו המסייעות לרעייתו לצלוח את התקופה הקשה תוך שהיא נאחזת במשימה החודשית לרבות הזמנתו לה ולחברותיה חופשה שנתית...הרעיון גדול מהחיים .אמנם ציפיתי למילות סליחה או פרידה עמוקות מצד הבעל הכותב מלבד משימה טכנית ,ואולם , החיסרון הושלם בתיאור הכי אותנטי של מערכות היחסים בין החברים והזוגות שנותרו לאחר השבר, אמירות הניחום אל מול המציאות תוך כדי גילוי פנים חדשים של בני משפחה . דמענו והתרגשנו נסחפנו לסיפור שנראה בנאלי ופשוט אך הדמויות בו והשיח החם החוצפני השנון והמצחיק והדוגרי גרמו לכך שלא נעזב הספר מידיי עד סיומו .לפתע התעוררו בי מחשבות שמא שום דבר אינו כה פשוט , וכל יום הוא עולם ומלואו . כל יום להגיד את החשוב ביותר לאהובים ביותר . לעשות את כל שניתן כדי למצות כל יום שמש וכל רגע פנוי עם אחים שטרם התגלו בעומק אישיותם מעבר לילדות המשותפת , לזוגיות חזקה מתמודדת שגרה ,לשיחות עם הורים שכבר מזמן הפכו רק לחלק מביקורי משפחות ופסקו מלהוות מקור השראה ועצה .היום ולא מחר . היום לפני מאוחר .

ספר טוב, רק חבל שהוא מלא כ"כ בקלישאות מייגעות. ציפיתי למשהו קצת יותר מיוחד כשקניתי אותו, אבל הוא הספר הממוצע בז'אנר שלו. זה הפתיע אותי לגלות שהוא נעשה לרב מכר. זה נכון שיש בו קטעים משעשעים וקטעים שנוגעים ללב, אבל כמו שאמרו לפני, הדמויות לא מתפתחות עם העלילה ובנוסף, מה שקרה בעבר של הסיפור נשאר מעורפל ובעצם הקוראים לא ממש יכולים להבין מי גרי היה בכלל, כי עליו מסופר רק מזיכרונותיה של הולי. אני חושבת שהיה יכול להיות נחמד אם, נגיד, במהלך העלילה היו משתבצים סיפורים על גרי מכל המכרים השונים שלו, זה היה יכול להוסיף כ"כ הרבה.. בכל מקרה, אם מישהו פה מחפש ספר איכותי בז'אנר הזה, אני ממליצה על הספר "אשה אחת הולכת לרופא".

הספר "נ.ב. אני אוהב אותך" השפיע עלי מאוד, הוא גרם לי לצחוק, לבכות ופשוט להנות. הספר מספר על התמודדות של אישה צעירה, עם מותו של בעלה שאותו היא כל כך אהבה ואוהבת. גרי הוא בעלה של הולי, אשר רצה שגם לאחר מותו, הולי אישתו תמשיך לחיות באושר ולא תשבר. בהתחלה הולי אכן נשברת, היא מסרבת לצאת מהבית ולא רוצה לראות אף אחד. אולם גרי הבעל הדאגן והנפלא, כותב לפני מותו, רשימה של 10 דברים שאותם הולי נדרשת לבצע במשך שנה. הרשימה מחולקת ל-10 מכתבים שאותם הולי פותחת כל חודש, ובכל מכתב גרי מצווה עליה לעשות דבר מה. לפעמים דברים מאוד מביכים, כמו לשיר בתחרות קריוקי, או דברים מהנים כמו לצאת לחופשה עם שתי חברותיה הטובות ביותר. גרי לדעתי הוא בנאדם מדהים, הוא כל כך אהב את אישתו והיה מוכן לעשות למענה הכל, למרות שהיו רבים הרבה ומתווכחים. אין הרבה גברים בעולם שבאמת אוהבים את נשותיהם, כמו שגרי אהב את הולי. הוא פשוט מלאך.
אני ממליצה לכולם לקרוא את הספר המהמם הזה, הוא יגרום לכם לצחוק ולבכות כמו לי, אני בטוחה בזה.

קראתי את הספר בההמלצת מישהי!
ואני ממליצה אותו לכם חח בחום! ממש אהבתי אותו למרות הסוף שציפיתי למשהו אחר!
ממש לא אהבתי את האח של גיבורת הספר אבל בסוף הספר הוא אדם אחר!
אני ממש צחקתי מקטעים בספר והייתי עצובה לסירוגין!
פשוט עלילה טובה יש הרבה דמויות כל אחת שונה מהשניה!
אני ממליצה עליו בחום שוב פעם!

אז אחרי שקראתי את אחד הספרים המוצלחים שלה, וראיתי את הסרט ''באהבה רוזי'' והספר שהסרט מתבסס עליו, ''בקצה הקשת בענן'' היו לי ציפיות גבוהות מהרגיל, האמת שדי התאכזבתי מהספר הוא לא עולה על באהבה רוזי. הסיפור מגולל סיפור על אישה בשם הולי שמאבדת את בעלה גרי כי חלה בסרטן, היא צריכה להתמודד עם החיים אחרי. לאחר מכן הוא משאיר לה 12 מכתבים שבסופם הוא כותב לה הערה:''נב: אני אוהב אותך'' ובכל חודש היא צריכה לעשות משהו שבעלה גרי היה רוצה שתעשה, היא מנסה להתמודד עם חיה ומשפחתה, ואולי למצוא אהבה חדשה? אין ספק שיש לסיסיליה כשרון כתיבה, אבל בכ''ז הספר לקוי בחסר והסרט גם מעט מאכזב, אבל חמוד וקיט'שי.

למרות שם הספר,שהוא קיטשי...סורי אם פגעתי במישהו,אני ממש שמחה שקראתי את הספר. הוא ספר מרגש והסופרת כותבת כל כל טוב שאת ממש מרגישה את מה שהדמות חשה אם לומר את האמת,קצת נסחפתי עם הספר וסיימתי אותו תוך יום,וכן זה נמשך לתוך הלילה מאחר ולא יכולתי לעזוב את הספר.שווה כל שנייה.

אני לא יודעת מה כולם מתלהבים מהספר, הרעיון באמת נשמע מאוד יפה, חבל שהביצוע לא משו בכלל...
כתיבה ילדותית, מלא קלישאות, דמויות שטוחות מדי ובשום קטע לא הצלחתי להרגיש את האהבה המהוללת בין גרי להולי.
זה מסוג הספרים של מעניין-מה-יהיה-בסוף-בואו-נגמור-את-זה,
והסוף היה באמת מאכזב. שום פתרון ראוי וגם לא כל כך התגברות על הקושי. הספר ממש חידד אתחכמתם של מנהגי האבלות היהודיים, שנותנים זמן ודרכים להתאבל וגם מתי להפסיק.
בקיצור- פוטנציאל אבל מאכזב.

ספר מדהים!!!
קראתי ונהנתי מכל שניה!
לפעמים צחקתי בקול רם ולפעמים בכיתי
הספר גורם להעריך את החיים ואת מה שיש בהם
בקיצור ספר חובה!!

אני מאוכזבת.
אני מאוד מאוווד מאוכזבת.
את ססיליה אהרון אני מכירה לא מזמן. קראתי את בקצה הקשת בענן המרענן, את פגישה עם החיים השנון, ובאתי לנ.ב. אני אוהב אותך עם ציפייה לאותה רמה - שנון, מצחיק, מפתיע, זורם ובעיקר חכם.
טעיתי.
טעיתיטעיתיטעיתיטעיתי.
רואים שזה הספר הראשון שלה.
הכתיבה לא מלוטשת. הדמויות-לא חמודות, לא מצחיקות, לא מעוררות הזדהות או חמלה או רגש כלשהו מלבד עצבים.
אם חושבים על זה, חוץ מריצ'רד, כולם די שטוחים פה בספר.
הגרעיון שלו ככ פוטנציאלי אבלל יאוו.. ביצוע לא משהו.
והולי!!
תנו לי להגיד לכם משהו על הבחורה הזו.
אני יודעת שאני אמורה לרחם עליה. היא באמת מסכנה, אני לא מקנאה בה, לא מדמיינת לרגע מה זה לאבד בעל אבל בחייייייייככםםם - הדחף שהיא גרמה לי היה לרצות להרביץ לה בפרצוף, לא לחבק אותה ברחמים.
פשוט כי היא ריחמה על עצמה מספיק בשביל כל העולם.
אני שמחה להגיד שססיליה התקדמה מאז והכתיבה שלה השתפרה פלאים, אבל הייתי בטוחה שזה הולך להיות הספר המדהים בחיי, וממש התאכזבתי.
אז מי שאוהב ספר דביק וקיטצ'י ומעורר עצבים - שיילך על זה.
אני אישית ממליצה על הספרים האחרים שלה, שהם הרבה יותר בוגרים.
:]